ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 54: ׳כלה אתה עשה את שארית ישראל׳ - סוד ו"י או"י והו"י בחורבן › פיסקה 8 (עה ע"א)

השפעת המעיינות לסטרא אחרא - ובכיית רשבי ורבי אלעזר

אחרי מות · ׳כלה אתה עשה את שארית ישראל׳ - סוד ו"י או"י והו"י בחורבן · מאמר 54 · פיסקה 8 · דף עה ע"א

לשון הזוהר

כְּדֵין ו' ה' - (ס"א ו' י') אִתְנְגִיד חַד לָקֳבֵיל חַד. וְה' עִלָּאָה, נָגִיד מַבּוּעֵי לְסִטְרָא אָחֳרָא, וּבִרְכָּאן לָא מִשְׁתַּכְּחָן. דְּהָא דְּכַר וְנוּקְבָּא לָא אִשְׁתְּכָחוּ, וְלָא שַׁרְיָין כַּחֲדָא. כְּדֵין ׳שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוִהוּ׳ (ירמיהו כה, ל). בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, וּבָכָה רִבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּכִיָיה תְּקִיעָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא חֲדָא, וְחֶדְוָותָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא אָחֳרָא. דְּהָא שְׁמַעְנָא מִלִּין, דְּלָא שְׁמַעְנָא עַד הַשְׁתָּא, זַכָּאָה חוּלָקִי.

תרגום

אֲזַי ו' ה' (ו' י') נִמְשְׁכוּ אֶחָד כְּנֶגֶד הָאֶחָד, וְה' הָעֶלְיוֹנָה הִשְׁפִּיעָה אֶת הַמַּעְיָנוֹת לַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהַבְּרָכוֹת לֹא נִמְצְאוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְצְאוּ הַזָּכָר וְהַנּוּקְבָּא וְלֹא שְׁרוּיִים כְּאֶחָד. אֲזַי ׳שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ׳ (ירמיה כה, ל) - בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, וּבָכָה רַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּכִיָּה תְקוּעָה בְּלִבִּי מִצַּד אֶחָד, וְשִׂמְחָה בְּלִבִּי מִצַּד אַחֵר, שֶׁהֲרֵי שָׁמַעְתִּי דְבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי עַד עַתָּה. אַשְׁרֵי חֶלְקִי!

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כדין ו' ה' - (ס"א ו' י') אתנגיד חד לקביל חד. וה' עלאה, נגיד מבועי לסטרא אחרא, וברכאן לא משתכחן. דהא דכר ונוקבא לא אשתכחו, ולא שריין כחדא. כדין ׳שאג ישאג על נוהו׳ (ירמיהו כה, ל). בכה רבי שמעון, ובכה רבי אלעזר. אמר רבי אלעזר, בכייה תקיעא בלבאי מסטרא חדא, וחדוותא בלבאי מסטרא אחרא. דהא שמענא מלין, דלא שמענא עד השתא, זכאה חולקי.

התרגום: אזי ו' ה' (ו' י') נמשכו אחד כנגד האחד, וה' העליונה השפיעה את המעינות לסטרא אחרא, והברכות לא נמצאו, שהרי לא נמצאו הזכר והנוקבא ולא שרויים כאחד. אזי ׳שאג ישאג על נוהו׳ (ירמיה כה, ל) - בכה רבי שמעון, ובכה רבי אלעזר. אמר רבי אלעזר, בכיה תקועה בלבי מצד אחד, ושמחה בלבי מצד אחר, שהרי שמעתי דברים שלא שמעתי עד עתה. אשרי חלקי!

מן המפרשים

הסולם: כדין ו׳ י׳ אתנגיד וכו׳: אז ו׳ י׳ נמשכו אחד כנגד אחד. שה י׳ שהיא ראש היסוד נמשכה אל ה ו׳, שהיא ז״א, ונפרדה מהמלכות. ו ה׳ העליונה דהויה, שהיא בינה, נוזלת מבועים לסטרא אחרא, וברכות אינן נמצאות, משום שלא נמצאו דכר ונוקבא, שהם ז״א…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: