ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 54: ׳כלה אתה עשה את שארית ישראל׳ - סוד ו"י או"י והו"י בחורבן › פיסקה 7 (עה ע"א)

ירידת ו ׳למקומו ומציאת ההיכל חרב׳ - לבכי ולמספד

אחרי מות · ׳כלה אתה עשה את שארית ישראל׳ - סוד ו"י או"י והו"י בחורבן · מאמר 54 · פיסקה 7 · דף עה ע"א

לשון הזוהר

תָּאנָא, סָלִיק ו' לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וְהֵיכָלָא אִתּוֹקַד, וְעַמָּא אִתְגְּלֵי, וּמַטְרוֹנִיתָא אִתְתְּרָכַת, וּבֵיתָא אִתְחֲרָבַת. לְבָתַר כַּד נָחִית ו"ו לְאַתְרֵיהּ, אַשְׁגַּח בְּבֵיתֵיהּ וְהָא אִתְחֲרִיב, בָּעֵי לְמַטְרוֹנִיתָא, וְהָא אִתְרַחֲקַת וְאַזְלַת. חָמָא לְהֵיכָלֵיהּ, וְהָא אִתּוֹקַד. בָּעָא לְעַמָּא, וְהָא אִתְגְּלֵי. חָמָא לְבִרְכָּאן דְּנַחֲלִין עֲמִיקִין דַּהֲווֹ נַגְדִּין, וְהָא אִתְמְנָעוּ. כְּדֵין כְּתִיב, ׳וַיִּקְרָא יהו"ה אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגוֹר שָׂק׳ (ישעיהו כב, יב) - וּכְדֵין לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת.

תרגום

לָמַדְנוּ, עָלְתָה ו' לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְהַהֵיכָל נִשְׂרַף, וְהָעָם גָּלָה, וְהַמַּטְרוֹנִיתָא גֹּרְשָׁה, וְהַבַּיִת נֶחֱרַב. אַחַר כָּךְ שֶׁיָּרַד וָ"ו לִמְקוֹמוֹ, הִשְׁגִּיחַ עַל בֵּיתוֹ וְהִנֵּה חָרַב, בִּקֵּשׁ אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְהִנֵּה הִתְרַחֲקָה וְהָלְכָה. רָאָה אֶת הֵיכָלוֹ, וְהִנֵּה נִשְׂרַף. בִּקֵּשׁ אֶת הָעָם, וְהִנֵּה גָּלָה. רָאָה אֶת בִּרְכוֹת הַנְּחָלִים הָעֲמֻקִּים שֶׁהָיוּ שׁוֹפְעִים, וְהִנֵּה נִמְנְעוּ. וְאָז כָּתוּב, ׳וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק׳ (ישעיה כב, יב) - וְאָז לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא, סליק ו' לעילא לעילא, והיכלא אתוקד, ועמא אתגלי, ומטרוניתא אתתרכת, וביתא אתחרבת. לבתר כד נחית ו"ו לאתריה, אשגח בביתיה והא אתחריב, בעי למטרוניתא, והא אתרחקת ואזלת. חמא להיכליה, והא אתוקד. בעא לעמא, והא אתגלי. חמא לברכאן דנחלין עמיקין דהוו נגדין, והא אתמנעו. כדין כתיב, ׳ויקרא יהו"ה אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק׳ (ישעיהו כב, יב) - וכדין לבשו שמים קדרות.

התרגום: למדנו, עלתה ו' למעלה למעלה, וההיכל נשרף, והעם גלה, והמטרוניתא גרשה, והבית נחרב. אחר כך שירד ו"ו למקומו, השגיח על ביתו והנה חרב, בקש את המטרוניתא, והנה התרחקה והלכה. ראה את היכלו, והנה נשרף. בקש את העם, והנה גלה. ראה את ברכות הנחלים העמקים שהיו שופעים, והנה נמנעו. ואז כתוב, ׳ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׳ (ישעיה כב, יב) - ואז לבשו שמים קדרות.

מן המפרשים

אור החמה: ביתי זווגא כי בית היינו ב' מ' י' יסוד ת' ת"ת ותדע שכמו שהברכות אינם מצויות לו דכתיב אלביש וגו' שיש בו ערוה והיינו קדרו"ת.

הסולם: תאנא סליק ו׳ וכו׳: למדנו, ה ו׳, שהיא ז״א, עלתה למעלה למעלה, לכתר, שה״ס א׳ כנ״ל, וההיכל נשרף והעם הוגלה, והמלכה גורשה, והבית נחרב. אח״כ כשחזרה ה ו׳ למקומה, השגיח בבית והוא נחרב. בקש את המלכה, והיא נתרחקה והלכה. ראה את היכלו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: