׳כלה אתה עשה את שארית ישראל׳
סוד ו"י או"י והו"י בחורבן
׳כלה אתה עשה׳ - ה' עליונה מונעת ברכתה משנתגרשה התחתונה
רַבִּי שִׁמְעוֹן הִקִּישׁ יָדָיו וּבָכָה וְאָמַר: אוֹי אִם אֹמַר וַאֲגַלֶּה סוֹד, אוֹי אִם לֹא אֹמַר, שֶׁיֹּאבְדוּ הַחֲבֵרִים דָּבָר. ׳אֲהָהּ ה' אֱלֹהִים כָּלָה אַתָּה עֹשֶׂה אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׳ (יחזקאל יא, יג) - מַה זֶּה אֲהָהּ? וּמַה זֶּה ׳כָּלָה אַתָּה עֹשֶׂה׳? אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר - בִּזְמַן שֶׁה' תַּחְתּוֹנָה הִתְגָּרְשָׁה מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, ה' אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה מוֹנַעַת בִּרְכָתָהּ, וְאָז כָּתוּב, אֲהָהּ ׳כָּלָה אַתָּה עֹשֶׂה׳ - מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁהִיא (הה' הַזֹּאת) נִמְנַעַת מִבְּרָכוֹת, ה' אַחֶרֶת מוֹנַעַת אוֹתָם מֵהַכֹּל. מָה הַטַּעַם? כִּי בְרָכוֹת אֵינָן מְצוּיוֹת, אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁשּׁוֹרִים זָכָר וְנוּקְבָּא.
בלשון הזוהר
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָקִישׁ יְדוֹי וּבָכָה, וְאָמַר וַוי אִי אֵימָא וְגַלֵינָא רָזָא, וַוי אִי לָא אֵימָא, דְּיֵיבְדוּן חַבְרַיָּיא מִלָּה. ׳אֲהָהּ יהו"ה אֱלֹהִים כָּלָה אַתָּה עוֹשֶׂה אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׳ (יחזקאל יא, יג) - מַאי אֲהָהּ. וּמַאי ׳כָּלָה אַתָּה עוֹשֶׂה׳. אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה - בְּזִמְנָא דְּה' תַּתָּאָה אִתְתְּרָכַת מֵהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, ה' אָחֳרָא עִלָּאָה בְּגִינָהּ מַנְעַת בִּרְכָתָא. וּכְדֵין כְּתִיב, אֲהָהּ ׳כָּלָה אַתָּה עוֹשֶׂה׳ - בְּגִין דְּכַד אִיהִי (נ"א האי ה') אִתְמְנָעַת מִבִּרְכָאן, ה' אָחֳרָא מַנְעַת לוֹן מִכֹּלָּא. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּבִרְכָּאן לָא מִשְׁתַּכְּחֵי, אֶלָּא בַּאֲתַר דְּשַׁרְיָין דְּכַר וְנוּקְבָּא.
׳שאג ישאג על נוהו׳ - חורבן הבית שהוא זיווג המטרוניתא
וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ׳ (ירמיה כה, ל) - עַל נָוֵהוּ מַמָּשׁ. זוֹ הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְזֶהוּ וַדַּאי. וּמַהוּ אוֹמֵר? אוֹי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְכוּ'. בֵּיתִי זֶהוּ זִוּוּג הַמַּטְרוֹנִיתָא. וְזֶהוּ וַדַּאי ׳עֶרְוַת אָבִיךְ וְעֶרְוַת אִמְּךְ לֹא תְגַלֵּה׳ (ויקרא יח, ז) - שֶׁהֲרֵי מִכָּל הַצְּדָדִים זוֹ עֶרְוָה. וְאָז, לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק הוּשַׂם כְּסוּתָם, שֶׁהֲרֵי מְקוֹם יְרֻשַּׁת הַבְּרָכוֹת שֶׁל מַעַיְנוֹת הַנְּחָלִים שֶׁהָיוּ שׁוֹפְעִים וּמַשְׁקִים כָּרָאוּי, נִמְנְעוּ.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳יהו"ה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוִהוּ׳ (ירמיהו כה, ל) - עַל נָוִהוּ מַמָּשׁ. דָּא מַטְרוֹנִיתָא, וְדָא הוּא וַדַּאי. וּמַאי אוֹמֵר. אוֹי שֶׁהֱחֶרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְכוּ'. בֵּיתִי זִוּוּגָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וְדָא הוּא וַדַּאי, ׳עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה׳ - דְּהָא מִכָּל סִטְרִין עֶרְיָיתָא הוּא. וּכְדֵין, ׳לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק הוּשַׂם כְּסוּתָם דְּהָא אֲתַר אַחֲסָנַת בִּרְכָאן דְּמַבּוּעִין דְּנַחֲלִין דַּהֲווֹ נְגִּידִין וְשַׁקְיָין כַּדְקָא חֲזוּ, אִתְמְנָעוּ׳ (ישעיהו נ, ג).
ו"י - עליית ראש היסוד י ׳אל ו׳ העליון
שָׁנִינוּ, כְּשֶׁנִּפְרָד הַמֶּלֶךְ מִן הַמַּטְרוֹנִיתָא וְאֵין בְּרָכוֹת מְצוּיוֹת, אָז נִקְרָא ו"י. מָה הַטַּעַם ו"י? שֶׁלָּמַדְנוּ, רֹאשׁ הַיְסוֹד י', שֶׁהֲרֵי יְסוֹד הוּא ו' קְטַנָּה, והקב"ה ו' גְּדוֹלָה עֶלְיוֹנָה. וְלָכֵן כָּתוּב ו"ו, שְׁתֵּי וָוִי"ם כְּאֶחָד. וְהָרֹאשׁ שֶׁל הַיְסוֹד הַזֶה הוּא י'. וּכְשֶׁמִּתְרַחֶקֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא מִן הַמֶּלֶךְ וְהַבְּרָכוֹת נִמְנָעוֹת מִן הַמֶּלֶךְ, וְהַזִּוּוּג לֹא נִמְצָא בְּרֹאשׁ הַיְסוֹד, נוֹטֵל ו' הָעֶלְיוֹן אֶת הָרֹאשׁ הַזֶּה שֶׁל הַיְסוֹד, שֶׁהוּא י', וּמַשְׁפִּיעוֹ אֵלָיו, וְאָז הוּא ו"י, ו"י לַכֹּל, לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים.
בלשון הזוהר
תָּנֵינָן, כַּד אִתְפְּרַשׁ מַלְכָּא מִמַּטְרוֹנִיתָא, וּבִרְכָּאן לָא מִשְׁתַּכְּחָן, כְּדֵין אִקְרֵי ו"י. מַאי טַעְמָא ו"י. דְּתַנְיָא, רֵישָׁא דִּיְּסוֹד י', דְּהָא יְסוֹד ו' זְעֵירָא הוּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ו' רַבְרְבָא עִלָּאָה. וְעַל דָּא כְּתִיב וָ"ו תְּרֵין וָוִין כַּחֲדָא, וְרֵישָׁא דְּהַאי יְסוֹד י' הוּא. וְכַד אִתְרַחֲקַת מַטְרוֹנִיתָא מִמַּלְכָּא, וּבִרְכָּאן אִתְמְנָעוּ מִמַּלְכָּא, וְזִוּוּגָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּרֵישָׁא דִּיְּסוֹד, נָטִיל ו' עִלָּאָה לְהַאי רֵישָׁא דִּיְּסוֹד דְּהוּא י', וְנָגִיד לֵיהּ לְגַבֵּיהּ, כְּדֵין הוּא ו"י, ו"י לְכֹלָּא, לְעִלָּאִין וְתַתָּאִין.
מניעת הברכות בכל יום - ושאלת ההפרש שבין או"י להו"י
וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, מִיּוֹם שֶׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִמְצְאוּ בְרָכוֹת בָּעוֹלָם, וְאֵין לְךְ יוֹם שֶׁלֹּא מְצוּיִים בּוֹ קְלָלוֹת, שֶׁהֲרֵי הַבְּרָכוֹת מְנוּעוֹת בְּכָל יוֹם. אָמַר לוֹ, אוֹ כָּךְ: אוֹ"י, אוֹ: הוֹ"י. (אוֹ וה') מַה הוּא?
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא תָּנֵינָן, מִיּוֹמָא דְּאִתְחֲרִיב יְרוּשָׁלַם, בִּרְכָאן לָא אִשְׁתְּכָחוּ בְּעָלְמָא, וְלֵית לָךְ יוֹם דְּלָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ לְוָוטִין, דְּהָא בִּרְכָאן אִתְמְנָעוּ בְּכָל יוֹם. אָמַר לֵיהּ, אוֹ הָכִי, אוֹ"י אוֹ הוֹ"י, (נ"א או וה') מַהוּ.
הו"י כשתלוי בתשובה - ואו"י כשנסתלקה ה' ואין תשובה
אָמַר לוֹ, כְּשֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה וְלֹא שָׁבִים, אָז ה' הָעֶלְיוֹנָה נוֹטֶלֶת אוֹתָם וּמַשְׁפִּיעָה לְוָא"ו וְי' אֵלֶיהָ, כִּי לֹא שָׁבִים, וְאָז נִקְרָא הוֹי. הוֹי כְּשֶׁהִסְתַּלֵּק הַמֶּלֶךְ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְצוֹוְחִים בְּנֵי אָדָם וְאֵין מַשְׁגִּיחַ בָּהֶם. וְאוֹתוֹ הָעֶלְיוֹן אֶהְיֶה הוּא הַטָּמִיר, מַעֲלֶה לְו', וְי' אֵלָיו, כִּי לֹא הִתְקַבְּלָה תְפִלָּתוֹ, אָז נִקְרָא אוֹי, שֶׁהֲרֵי א' עוֹלֶה לְו' וְי', (שהיאא'עולהלה'לו (ויקרא טז, ו) 'לי') וְאָז אֵין מְצוּיָה תְשׁוּבָה, וְלָכֵן הִסְתַּלְּקָה מֵהָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ ה', שֶׁהֲרֵי לֹא תָלוּי בִּתְשׁוּבָה.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, כַּד מִלָּה תַּלְיָא בִּתְשׁוּבָה, וְלָא תַּיְיבִין, כְּדֵין ה' עִלָּאָה נָטִיל לוֹן, וְאַנְגִיד לְוָאו וְי', לְגַבָּהּ, בְּגִין דְּלָא תַּיְיבִין, כְּדֵין אִקְרֵי הוֹי. הוֹי כַּד אִסְתַּלָּק מַלְכָּא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וְצַוְוחִין בְּנֵי נָשָׁא וְלָא אַשְׁגַּח בְּהוּ. וְהַהוּא עִלָּאָה אֶהְיֶה טְמִירָא, סָלִיק לְו', וְי' לְגַבֵּיהּ, בְּגִין דְּלָא אִתְקְבִּיל צְלוֹתֵיהּ, כְּדֵין אִקְרֵי אוֹי, דְּהָא א' סָלִיק לְגַבֵּיהּ דְּו' וְי'. (ס"א דהוא א' סליק גביה לה' ו' לי') וּכְדֵין תְּשׁוּבָה לָא אִשְׁתְּכַח. וְעַל דָּא אִסְתַּלָּק מֵאִלֵּין אַתְוָון ה', דְּהָא בִּתְשׁוּבָה לָא תַּלְיָיא.
׳כי פנה היום׳ - הסתלקות יום התשובה ושליטת שרי העמים
וַדַּאי כְּשֶׁהִתְרַבּוּ יוֹתֵר חֲטָאֵי הָעוֹלָם, וּתְשׁוּבָה הָיְתָה תְלוּיָה בָּרִאשׁוֹנָה וְלֹא רָצוּ, אֲזַי הִסְתַּלְּקָה ה', וְא' הֶעֶלְתָה אֶת ו' וְיוֹ"ד אֵלָיו, וְנִקְרָא אוֹי. וּכְשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהַתְּשׁוּבָה הִסְתַּלְּקָה (ולא מעלה), אֲזַי צָוְחוּ וְאָמְרוּ, ׳אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם׳ (ירמיה ו, ד) - ׳מַה זֶּה׳ ׳כִּי פָנָה הַיּוֹם׳? זֶהוּ הַיּוֹם הָעֶלְיוֹן, שֶׁנִּקְרָא תְשׁוּבָה, שֶׁהִסְתַּלֵּק וְעָבַר וְלֹא מָצוּי. אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנּוֹדָע, לִפְשֹׁט הַיָּמִין כְּנֶגֶד הָרְשָׁעִים, וַהֲרֵי הִתְפַּנָּה מֵהַכֹּל וְלֹא נִמְצָא, וְלָכֵן אָמְרוּ אוֹי וְלֹא הוֹי. ׳כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב׳ - שֶׁהֲרֵי נִתְּנָה רְשׁוּת לִגְדוֹלֵי הַמְמֻנִּים שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
וַדַּאי כַּד אַסְגִּיאוּ חוֹבֵי עָלְמָא טְפֵי, וּתְשׁוּבָה הֲוָה תַּלְיָא בְּקַדְמִיתָא, וְלָא בָּעוּ, כְּדֵין אִסְתַּלָּק ה', וא' סָלִיק לְו' יוֹ"ד לְגַבֵּיהּ, וְאִקְרֵי אוֹי. וְכַד חָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וּתְשׁוּבָה אִסְתָּלָקַת (ולא מעליא), כְּדֵין צָוְוחוּ וְאָמְרוּ, ׳אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם׳ (ירמיהו ו, ד) - מַאי ׳כִּי פָנָה הַיּוֹם׳. דָּא הוּא יוֹמָא עִלָּאָה, דְּאִקְרֵי תְּשׁוּבָה, דְּאִסְתַּלָּק וְאִתְעֲבָר, וְלָא שְׁכִיחַ. הַהוּא יוֹמָא דְּאִשְׁתְּמוֹדַע, לְפַשְׁטָא יְמִינָא לְקַבְּלָא חַיָּיבִין, וְהָא אִתְפְּנֵי מִכֹּלָּא, וְלָא אִשְׁתְּכַח, וְעַל דָּא אָמְרוּ אוֹי, וְלָא הוֹי. ׳כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב׳ - דְּהָא אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְרַבְרְבֵי מְמָנָן דִּשְׁאָר עַמִּין, לְמִשְׁלַט עָלַיְיהוּ.
ירידת ו ׳למקומו ומציאת ההיכל חרב׳ - לבכי ולמספד
לָמַדְנוּ, עָלְתָה ו' לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְהַהֵיכָל נִשְׂרַף, וְהָעָם גָּלָה, וְהַמַּטְרוֹנִיתָא גֹּרְשָׁה, וְהַבַּיִת נֶחֱרַב. אַחַר כָּךְ שֶׁיָּרַד וָ"ו לִמְקוֹמוֹ, הִשְׁגִּיחַ עַל בֵּיתוֹ וְהִנֵּה חָרַב, בִּקֵּשׁ אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְהִנֵּה הִתְרַחֲקָה וְהָלְכָה. רָאָה אֶת הֵיכָלוֹ, וְהִנֵּה נִשְׂרַף. בִּקֵּשׁ אֶת הָעָם, וְהִנֵּה גָּלָה. רָאָה אֶת בִּרְכוֹת הַנְּחָלִים הָעֲמֻקִּים שֶׁהָיוּ שׁוֹפְעִים, וְהִנֵּה נִמְנְעוּ. וְאָז כָּתוּב, ׳וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק׳ (ישעיה כב, יב) - וְאָז לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, סָלִיק ו' לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וְהֵיכָלָא אִתּוֹקַד, וְעַמָּא אִתְגְּלֵי, וּמַטְרוֹנִיתָא אִתְתְּרָכַת, וּבֵיתָא אִתְחֲרָבַת. לְבָתַר כַּד נָחִית ו"ו לְאַתְרֵיהּ, אַשְׁגַּח בְּבֵיתֵיהּ וְהָא אִתְחֲרִיב, בָּעֵי לְמַטְרוֹנִיתָא, וְהָא אִתְרַחֲקַת וְאַזְלַת. חָמָא לְהֵיכָלֵיהּ, וְהָא אִתּוֹקַד. בָּעָא לְעַמָּא, וְהָא אִתְגְּלֵי. חָמָא לְבִרְכָּאן דְּנַחֲלִין עֲמִיקִין דַּהֲווֹ נַגְדִּין, וְהָא אִתְמְנָעוּ. כְּדֵין כְּתִיב, ׳וַיִּקְרָא יהו"ה אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגוֹר שָׂק׳ (ישעיהו כב, יב) - וּכְדֵין לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת.
השפעת המעיינות לסטרא אחרא - ובכיית רשבי ורבי אלעזר
אֲזַי ו' ה' (ירמיה כה, ל) - (ו' י') נִמְשְׁכוּ אֶחָד כְּנֶגֶד הָאֶחָד, וְה' הָעֶלְיוֹנָה הִשְׁפִּיעָה אֶת הַמַּעְיָנוֹת לַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהַבְּרָכוֹת לֹא נִמְצְאוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְצְאוּ הַזָּכָר וְהַנּוּקְבָּא וְלֹא שְׁרוּיִים כְּאֶחָד. אֲזַי ׳שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ׳ - בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, וּבָכָה רַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּכִיָּה תְקוּעָה בְּלִבִּי מִצַּד אֶחָד, וְשִׂמְחָה בְּלִבִּי מִצַּד אַחֵר, שֶׁהֲרֵי שָׁמַעְתִּי דְבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי עַד עַתָּה. אַשְׁרֵי חֶלְקִי!
בלשון הזוהר
כְּדֵין ו' ה' - (ס"א ו' י') אִתְנְגִיד חַד לָקֳבֵיל חַד. וְה' עִלָּאָה, נָגִיד מַבּוּעֵי לְסִטְרָא אָחֳרָא, וּבִרְכָּאן לָא מִשְׁתַּכְּחָן. דְּהָא דְּכַר וְנוּקְבָּא לָא אִשְׁתְּכָחוּ, וְלָא שַׁרְיָין כַּחֲדָא. כְּדֵין ׳שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוִהוּ׳ (ירמיהו כה, ל). בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, וּבָכָה רִבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּכִיָיה תְּקִיעָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא חֲדָא, וְחֶדְוָותָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא אָחֳרָא. דְּהָא שְׁמַעְנָא מִלִּין, דְּלָא שְׁמַעְנָא עַד הַשְׁתָּא, זַכָּאָה חוּלָקִי.
׳ערות אשת אביך לא תגלה׳
המטרוניתא בגלותה ואזהרתה הכפולה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.