אבדן עדת קרח ובני אהרן שלא נאמרה בהם אבידה
אחרי מות · ׳ואל יבא בכל עת אל הקדש׳ - עתות הרצון והדין וסוד הכניסה בזאת · מאמר 5 · פיסקה 5 · דף נח ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה יָתִיב קָמֵי אֲבוּהָ, אָמַר לֵיהּ, כְּתִיב בִּכְנִישְׁתָּא דְּקֹרַח, (במדבר טז לג) ׳וְיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל, מַאי וְיֹּאבְדוּ׳. אֶלָּא כְּמָה דִּכְתִּיב, (ויקרא כג ל) ׳וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמָּהּ׳ - (ס"א כתיב בבני אהרן (ויקרא י ב) ׳ותצא אש מלפני יהו"ה ותאכל אותם וימותו׳ - וכתיב ׳בכנישתא דקרח ואש יצאה מאת יהו"ה ותאכל את החמשים ומאתים איש ס"ד דשקילין דא כדא) אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, שָׁאנֵי אִינּוּן בְּנֵי אַהֲרֹן, דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ אֲבֵדָה, כְּאִינּוּן דִּכְנִישְׁתָּא דְּקֹרַח, דִּכְתִּיב ׳בְּהוּ, וְיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל׳. וּכְתִיב, (במדבר יז כז) ׳הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ׳ - לְאַכְלְלָא אִינּוּן דְּאַקְרִיבוּ קְטֹרֶת בּוּסְמִין, מָאתָן וְחַמְשִׁין, דְּאִתְאֲבִידוּ וַדַּאי, וְאִלֵּין לָא אִתְאֲבִידוּ.
תרגום
רַבִּי אֶלְעָזָר הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי אָבִיו. אָמַר לוֹ, כָּתוּב בַּעֲדַת קֹרַח, ׳וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל׳. מַה זֶּה וַיֹּאבְדוּ? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, ׳וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמָּהּ׳ (במדבר טז) - (כָּתוּב בִּבְנֵי אַהֲרֹן, ׳ותצא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וימתו׳ (שם י) וְכָתוּב בעדת קֹרַח, ׳וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֶת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ׳ (במדבר טז, לה) - הֲיַעֲלֶה בדעתך ששקולים אֵלֶּה כאלה?!) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שׁוֹנִים בְּנֵי אַהֲרֹן, שֶׁלֹּא כָתוּב בָּהֶם אֲבֵדָה כְּאוֹתָם שֶׁל עֲדַת קֹרַח שֶׁכָּתוּב בָּהֶם, ׳וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל׳, וְכָתוּב ׳הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ׳ (במדבר יז, כז) - לְהַכְלִיל אֶת אוֹתָם שֶׁהִקְרִיבוּ קְטֹרֶת בְּשָׂמִים, מָאתַיִם וַחֲמִשִׁים שֶׁאָבְדוּ וַדַּאי, וְאֵלֶּה (נָדָב וַאֲבִיהוּא) לֹא אָבְדוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אלעזר הוה יתיב קמי אבוה, אמר ליה, כתיב בכנישתא דקרח, (במדבר טז לג) ׳ויאבדו מתוך הקהל, מאי ויאבדו׳. אלא כמה דכתיב, (ויקרא כג ל) ׳והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עמה׳ - (ס"א כתיב בבני אהרן (ויקרא י ב) ׳ותצא אש מלפני יהו"ה ותאכל אותם וימותו׳ - וכתיב ׳בכנישתא דקרח ואש יצאה מאת יהו"ה ותאכל את החמשים ומאתים איש ס"ד דשקילין דא כדא) אמר רבי שמעון, שאני אינון בני אהרן, דלא כתיב בהו אבדה, כאינון דכנישתא דקרח, דכתיב ׳בהו, ויאבדו מתוך הקהל׳. וכתיב, (במדבר יז כז) ׳הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׳ - לאכללא אינון דאקריבו קטרת בוסמין, מאתן וחמשין, דאתאבידו ודאי, ואלין לא אתאבידו.
התרגום: רבי אלעזר היה יושב לפני אביו. אמר לו, כתוב בעדת קרח, ׳ויאבדו מתוך הקהל׳. מה זה ויאבדו? אלא כמו שכתוב, ׳והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עמה׳ (במדבר טז) - (כתוב בבני אהרן, ׳ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו׳ (שם י) וכתוב בעדת קרח, ׳ואש יצאה מאת ה' ותאכל את החמשים ומאתים איש׳ (במדבר טז, לה) - היעלה בדעתך ששקולים אלה כאלה?!) אמר רבי שמעון, שונים בני אהרן, שלא כתוב בהם אבדה כאותם של עדת קרח שכתוב בהם, ׳ויאבדו מתוך הקהל׳, וכתוב ׳הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׳ (במדבר יז, כז) - להכליל את אותם שהקריבו קטרת בשמים, מאתים וחמשים שאבדו ודאי, ואלה (נדב ואביהוא) לא אבדו.
מן המפרשים
הסולם: רבי אלעזר הוה וכו׳: ר״א היה יושב לפני אביו, א״ל, כתוב בעדת קרח, ויאבדו מתוך הקהל, מהו ויאבדו. אלא הוא כמו שכתוב, והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עמה. אמר ר״ש, משונים הם בני אהרן, מעדת קרח, שלא כתובה בהם אבדה, כמו שבעדת קרח, שכתוב…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: