׳ואל יבא בכל עת אל הקדש׳
עתות הרצון והדין וסוד הכניסה בזאת
עתים של רצון ועתים של דין - בשנה ובחדשים
׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךְ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, ב). אָמַר רַבִּי אַבָּא, יֵשׁ זְמַנִּים לִפְנֵי הקב"ה שֶׁנִּמְצָאִים רְצוֹנוֹת וְנִמְצָאוֹת בְּרָכוֹת וּלְבַקֵּשׁ בַּקָּשׁוֹת, וְלִפְעָמִים שֶׁאֵין נִמְצָאִים רְצוֹנוֹת, וְאֵין מִזְדַּמְּנוֹת בְּרָכוֹת, וְדִינִים הַקָּשִׁים מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם. וְלִפְעָמִים שֶׁהַדִּין תָּלוּי. בֹּא רְאֵה, יֵשׁ בַּשָּׁנָה זְמַנִּים שֶׁנִּמְצָא רָצוֹן, וְיֵשׁ זְמַנִּים בַּשָּׁנָה שֶׁהַדִּין נִמְצָא וְתָלוּי. יֵשׁ זְמַנִּים בֶּחֳדָשִׁים שֶׁהָרָצוֹן נִמְצָא בָהֶם, וְיֵשׁ זְמַנִּים בֶּחֳדָשִׁים שֶׁנִּמְצָאִים דִּינִים, וּתְלוּיִים עַל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ'׳. אָמַר רִבִּי אַבָּא, זִמְנִין אִית קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאִשְׁתַּכְּחָא רַעֲוָון, וּלְאִשְׁתַּכְחָא בִּרְכָאן, וּלְמִתְבַּע בָּעוּתֵי, וְזִמְנִין, דְּרַעֲוָון לָא אִשְׁתְּכָחוּ, וּבִרְכָּאן לָא מִזְדַּמְנָן, וְדִינִין קַשְׁיָין מִתְעָרִין בְּעָלְמָא. וְזִמְנִין דְּדִינָא תָּלֵי. תָּא חֲזֵי, זִמְנִין אִית בְּשַׁתָּא, דְּרַעֲוָוא אִשְׁתְּכַח. וְזִמְנִין אִית בְּשַׁתָּא, דְּדִינָא אִשְׁתְּכַח. וְזִמְנִין אִית בְּשַׁתָּא, דְּדִינָא אִשְׁתְּכַח וְתַלְיָא. זִמְנִין אִית בְּיַרְחֵי, דְּרַעֲוָא אִשְׁתְּכַח בְּהוּ. וְזִמְנִין אִית בְּיַרְחֵי, דְּדִינִין אִשְׁתְּכָחוּ, וְתַּלְיָין עַל כֹּלָּא.
חלוקת העתים בשבועות ובימים ובשעות - ׳ועת לכל חפץ׳
יִשִׁ זְמַנִּים בַּשָּׁבוּעוֹת שֶׁרְצוֹנוֹת נִמְצָאִים, וְיֵשׁ זְמַנִּים בַּשָּׁבוּעוֹת שֶׁדִּינִים נִמְצָאִים בָּעוֹלָם. וְיֵשׁ זְמַנִּים בַּיָּמִים שֶׁנִּמְצָא רָצוֹן בָּעוֹלָם וְהָעוֹלָם מִתְבַּשֵּׂם. וְיֵשׁ זְמַנִּים בַּיָּמִים שֶׁהַדִּינִים תְּלוּיִים וְנִמְצָאִים, וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעוֹת, וְעַל זֶה כָּתוּב (קהלת ג) ׳וְעֵת לְכָל חֵפֶץ וְגוֹ'׳. וְכָתוּב (תהלים סט) ׳וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךְ וְגוֹ'׳. וְכָתוּב (ישעיה נח) ׳דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ׳. וְכָתוּב (תהלים י) ׳לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׳ - וְכָתוּב (ירמיה לא) ׳מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי׳ - וְלִפְעָמִים שֶׁהוּא קָרוֹב, שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה) ׳קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו (תהלים קמה, יח)׳ - מִשּׁוּם כָּךְ, ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ (ויקרא טז, ב)׳ וְגוֹ'.
בלשון הזוהר
זִמְנִין אִית בְּשָׁבוּעֵי, דְּרַעֲוָון מִשְׁתַּכְּחָן, וְזִמְנִין אִית בְּשָׁבוּעֵי, דְּדִינִין מִשְׁתַּכְּחָן בְּעָלְמָא. וְזִמְנִין אִית בְּיוֹמֵי, דְּרַעֲוָוא אִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא וְעָלְמָא אִתְבַּסְמָא. וְזִמְנִין אִית בְּיוֹמֵי דְּדִינִין תַּלְיָין וּמִשְׁתַּכְחָן, וַאֲפִילּוּ בְּשַׁעְתֵּי. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְעֵת לְכָל חָפֵץ וְגוֹ'׳ (קהלת ג, א). וּכְתִיב, ׳וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ וְגוֹ'׳ (תהילים סט, יד). וּכְתִיב, ׳דִּרְשׁוּ יהו"ה בְּהִמָּצְאוֹ׳ (ישעיה נה). וּכְתִיב, ׳לָמָּה יהו"ה תַּעֲמוֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׳ (תהילים י, א) - וּכְתִיב, ׳מֵרָחוֹק יהו"ה נִרְאָה לִי׳ (ירמיהו לא, ג) - וְזִמְנִין דְּאִיהוּ קָרוֹב, דִּכְתִּיב, ׳קָרוֹב יהו"ה לְכָל קוֹרְאָיו׳ (תהילים קמה, יח) - בְּגִין כָּךְ, ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ'׳.
אזהרת אהרן שלא יחבר עת אחרת למלך - ׳בזאת יבא׳
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הֲרֵי בֵּאַרְנוּ הַדָּבָר בְּעִתּוֹ, וְכָךְ הוּא וַדַּאי, וְכָאן הקב"ה בָּא לְהַזְהִיר אֶת אַהֲרֹן שֶׁלֹּא יִטְעֶה בְּאוֹתוֹ חֵטְא שֶׁטָּעוּ בָנָיו, שֶׁהֲרֵי הָעֵת הַזּוֹ יְדוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעֶה לְחַבֵּר עֵת אַחֶרֶת לַמֶּלֶךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ב) - כְּלוֹמַר, אַף עַל גַּב שֶׁיֵּרָאֶה זְמַן שֶׁנִּמְסָר לְיַד אַחֵר לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם וְיִמָּסֵר בְּיָדוֹ לְיַחֵד בּוֹ לְקָרְבוֹ לַקֹּדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי אֲנִי וּשְׁמִי אֶחָד הוּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ, (לקרב אוֹתוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי הָעֵת הַזּוֹ יְדוּעָה. מִשּׁוּם כָּךְ) ׳וְאַל יָבא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ - וְאִם רוֹצֶה לָדַעַת בַּמֶּה יִכָּנֵס - בְּזֹּאת. ׳בְּזֹּאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ג) - שֶׁהַזֹּאת הַזּוֹ הִיא עֵת שֶׁאֲחוּזָה בִשְׁמִי, בַּי' הַזּוֹ שֶׁרְשׁוּמָה בִשְׁמִי יִכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ, (אֲבָל) ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הָא אוֹקִימְנָא. מִלָּה בְּעִתּוֹ, וְהָכִי הוּא ודַּאי, וְהָכָא אָתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַזְהָרָא לְאַהֲרֹן, דְּלָא יִטְעֵי בְּהַהוּא חוֹבָא, דְּטָעוּ בְּנוֹי, דְּהָא הַאי עֵת יְדִיעָא, בְּגִין כָּךְ לָא יִטְעֵי לְחַבְּרָא עֵת אָחֳרָא, לְגַבֵּי מַלְכָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ - כְּלוֹמַר, אַף עַל גַּב דְּיֵחֱמֵי עִידָּן, דְּאִתְּמְסַר בִּידָא אָחֳרָא, לְאִתְנָהֲגָא עָלְמָא, וְיִתְמְסַר בִּידוֹי לְיַיחֵד בֵּיהּ לְקָרְבָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא, דְּהָא אֲנָא וּשְׁמִי חַד הוּא. וּבְגִּינֵי כַּךְ, (ס"א לקרבא ליה לקודשא בריך הוא דהא האי עת ידיע, בגין כך) ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ - וְאִי בָּעֵי לְמִנְדַּע בְּמָה יֵיעוּל - בְּזֹאת. ׳בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ - דְּהַאי זֹאת, הִיא עֵת דַּאֲחִידַת בִּשְׁמִי, בְּהַאי י', דִּרְשִׁימָא בִּשְׁמִי, יֵיעוּל אֶל הַקֹּדֶשׁ. (אבל) ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת׳.
׳יפה בעתו׳ - כל דרגה עם בת זוגה בלא תערובת
שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּתוּב ׳אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ׳ (קהלת ג, יא) - דָּבָר זֶה בֵּאֲרוֹ הַמְּנוֹרָה (בשם) הַקְּדוֹשָׁה, וְכָךְ הוּא שֶׁשָּׁנִינוּ, ׳אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ׳ - וְכָךְ הוּא וַדַּאי. אֶת הַכֹּל וַדַּאי. ׳עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ׳ - זֶה עִם זֶה, שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ אֲחֵרִים בֵּינֵיהֶם. בְעִתּוֹ מַמָּשׁ, וְלֹא בְאַחֵר. מִשּׁוּם כָּךְ אַזְהָרָה לְאַהֲרֹן, ׳וְאַל יָבא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ב) - אֲבָל בַּמֶּה יִכָּנֵס? בְּזֹּאת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳בְּזֹּאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ג).
בלשון הזוהר
תָּאנָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כְּתִיב ׳אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ׳ (קהלת ג, יא) הַאי מִלָּה אוֹקְמָהּ בּוּצִינָא (ס"א בשמא) קַדִּישָׁא וְהָכִי הוּא דְּתַנִּינָא ׳אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ׳ וְהָכִי הוּא וַדַּאי. אֶת הַכֹּל וַדַּאי. ׳עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ׳ - דָּא בְּדָא, וְלָא יִתְעָרְבוּן אָחֳרָנִין בֵּינַיְיהוּ. בְעִתּוֹ מַמָּשׁ, וְלָא בָּאֳחָרָא. בְּגִינֵי כַּךְ, אַזְהָרוּתָא לְאַהֲרֹן, ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ - אֲבָל בְּמָה יֵיעוּל. בְּזֹאת, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב ׳בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳.
אבדן עדת קרח ובני אהרן שלא נאמרה בהם אבידה
וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל רַבִּי אֶלְעָזָר הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי אָבִיו. רשב"י אָמַר לוֹ,שאלו מה שהבין בלשון הפסוק שהרי כָּתוּב בַּעֲדַת קֹרַח, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. מַה זֶּה לשוןלשון וַיֹּאבְדוּ?ומה הוסיף הפס' בזה, הרי לפני זה כתוב 'ותכס עליהם הארץ' אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, ׳וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמָּהּ והיינו שהאיבוד מתוך הקהל נאמר כלפי איבוד הנפש מקרב העם מעבר למיתתם הגשמית, וא"כ יש לשאל כי מאידך כתוב בבני אהרן,׳ (במדבר טז) - (כָּתוּב בִּבְנֵי אַהֲרֹן, ׳ותצא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וימתו׳השיב ו (שם י) - וְכָתוּב בעדת קֹרַח, ׳וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֶת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ׳ (במדבר טז, לה) - הֲיַעֲלֶה בדעתך ששקולים אֵלֶּה כאלה?!)שהעונש על חטאם של בני אהרון יהיה שקול לעונש על חטאם של עדת קרח אָמַרהשיב לו רַבִּי שִׁמְעוֹן, שׁוֹנִים בְּנֵי אַהֲרֹן,נדב ואביהוא, כתוב בהם 'ותאכל' אבל שֶׁלֹּא כָתוּב בָּהֶם אֲבֵדָה כְּאוֹתָםאבידה חמורה שנאמרה אצל שֶׁל עֲדַת קֹרַח שֶׁכָּתוּב בָּהֶם, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל,ואף המאתים חמשים איש שלא נכללו כאן מ"מ וְכָתוּב ׳הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּותיבת 'כלנו' נכתבה ׳ (במדבר יז, כז) - לְהַכְלִיל אֶת אוֹתָם שֶׁהִקְרִיבוּ קְטֹרֶת בְּשָׂמִים, מָאתַיִם וַחֲמִשִׁיםבדיקא לא רק במיתה גשמית אלא אף באיבוד הנפש מקרב עמם אבל לעמתם אלה נדב ואביהוא שֶׁאָבְדוּ וַדַּאי,לגמרי, וְאֵלֶּה (נָדָב וַאֲבִיהוּא) לֹא אָבְדוּ.והענש על חטאם היה רק במיתתם הגשמית אך לא ח"ו באבוד הנפש מקרב עמה.
בלשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה יָתִיב קָמֵי אֲבוּהָ, אָמַר לֵיהּ, כְּתִיב בִּכְנִישְׁתָּא דְּקֹרַח, (במדבר טז לג) ׳וְיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל, מַאי וְיֹּאבְדוּ׳. אֶלָּא כְּמָה דִּכְתִּיב, (ויקרא כג ל) ׳וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמָּהּ׳ - (ס"א כתיב בבני אהרן (ויקרא י ב) ׳ותצא אש מלפני יהו"ה ותאכל אותם וימותו׳ - וכתיב ׳בכנישתא דקרח ואש יצאה מאת יהו"ה ותאכל את החמשים ומאתים איש ס"ד דשקילין דא כדא) אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, שָׁאנֵי אִינּוּן בְּנֵי אַהֲרֹן, דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ אֲבֵדָה, כְּאִינּוּן דִּכְנִישְׁתָּא דְּקֹרַח, דִּכְתִּיב ׳בְּהוּ, וְיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל׳. וּכְתִיב, (במדבר יז כז) ׳הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ׳ - לְאַכְלְלָא אִינּוּן דְּאַקְרִיבוּ קְטֹרֶת בּוּסְמִין, מָאתָן וְחַמְשִׁין, דְּאִתְאֲבִידוּ וַדַּאי, וְאִלֵּין לָא אִתְאֲבִידוּ.
העלמת זמן הכניסה - שידוע הוא לכהנים והאזהרה על החטא
אָמַר לוֹ, כָּתוּב ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ב) - וְכָתוּב ׳בְּזֹּאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ג) - כֵּיוָן שֶׁאָמַר ׳וְאַל יָבא בְכָל עֵת׳ - לָמָּה לֹא כָתוּב בְּאֵיזֶה זְמַן יִכָּנֵס? אָמַר לוֹ (רַבִּי) אֶלְעָזָר, הֲרֵי נֶאֱמַר, וְדָבָר אֶחָד הוּא, וּזְמַן אֶחָד הוּא שֶׁיָּדְעוּ הַכֹּהֲנִים. אֲבָל עַל מַה שֶּׁחָטְאוּ בָנָיו רָצָה לְהַזְהִיר כָּאן, וַהֲרֵי זֶה נִתְבָּאֵר. אָמַר לוֹ, וַאֲנִי כָּךְ סָבַרְתִּי, וּכְדֵי לְיַשֵּׁב אֶת הַדָּבָר רָצִיתִי.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ כְּתִיב, ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ב) - וּכְתִיב, ׳בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ - כֵּיוָן דְּאָמַר, ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת׳ - אֲמַאי לָא כְּתִיב, בְּמָה זִמְנָא יֵיעוּל. אָמַר לֵיהּ אֶלְעָזָר, הָא אִתְּמַר, וּמִלָּה חַד הוּא, וְזִמְנָא חַד הוּא הֲווֹ יַדְעֵי כַּהֲנֵי. אֲבָל עַל מַה דְּחָאבוּ בְּנוֹי, בָּעָא לְאַזְהָרָא הָכָא, וְהָא אִתְּמַר. אָמַר לֵיהּ, וַאֲנָא הָכִי סָבִירְנָא, וּבְגִין לְאִתְיַישְּׁבָא מִלָּה בְּעֵינָא.
מעלת הקטרת על כל הקרבנות - וחומר העונש בה
אָמַר לוֹ, אֶלְעָזָר בְּנִי, בֹּא רְאֵה, כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְכָל הָעוֹלוֹת נַחַת הֵם להקב"ה, אֲבָל לֹא הָיְתָה נַחַת כְּמוֹ הַקְּטֹרֶת הַזּוֹ, שֶׁהַקְּטֹרֶת הִיא מְעֻלָּה מֵהַכֹּל, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיוּ מַכְנִיסִים אוֹתָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים בְּלַחַשׁ, וַהֲרֵי זֶה נִתְבָּאֵר. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נֶעֶנְשׁוּ כָּל בְּנֵי הָאָדָם בִּשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת וְהָעוֹלוֹת כְּמוֹ בַּקְּטֹרֶת, שֶׁכָל הָעֲבוֹדָה שֶׁל הקב"ה כָּאן נִקְשְׁרֶת וְנִקְטֶרֶת יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְלָכֵן נִקְרֵאת קְטֹרֶת. וַהֲרֵי נֶאֱמַר, ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב׳ (משלי כז, ט).
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, אֶלְעָזָר בְּרִי תָּא חֲזֵי, כָּל קָרְבְּנִין וְכָל עִלָּוָון, נַיְיחָא הוּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲבָל לָא הֲוָה נַיְיחָא, כְּמָה דְּהַאי קְטֹרֶת, דִּקְטֹרֶת מְעַלְיָא מִכֹּלָּא. וּבְגִין כָּךְ, הֲווֹ מַעֲלִין לֵיהּ לְגוֹ בְּגוֹ, בִּלְחִישׁוּ. וְהָא אִתְּמַר. וּבְגִין כָּךְ, לָא אִתְעֲנָשׁוּ כָּל בְּנֵי נָשָׂא בִּשְׁאָר קָרְבְּנִין וְעִלָּוָון כְּמוֹ בַּקְּטֹרֶת, דְּכָל פּוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָכָא אִתְקְטַר וְאִתְקְשַׁר יַתִּיר מִכֹּלָּא. וְעַל דָּא אִקְרֵי קְטֹרֶת. וְהָא אִתְּמַר, ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב׳ (משלי כז, ט).
׳לריח שמניך טובים׳
קשר הקטרת בשמן, שמחת האוכלוסים וגילוי הענן
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.