אזהרת אהרן שלא יחבר עת אחרת למלך - ׳בזאת יבא׳
אחרי מות · ׳ואל יבא בכל עת אל הקדש׳ - עתות הרצון והדין וסוד הכניסה בזאת · מאמר 5 · פיסקה 3 · דף נח ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הָא אוֹקִימְנָא. מִלָּה בְּעִתּוֹ, וְהָכִי הוּא ודַּאי, וְהָכָא אָתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַזְהָרָא לְאַהֲרֹן, דְּלָא יִטְעֵי בְּהַהוּא חוֹבָא, דְּטָעוּ בְּנוֹי, דְּהָא הַאי עֵת יְדִיעָא, בְּגִין כָּךְ לָא יִטְעֵי לְחַבְּרָא עֵת אָחֳרָא, לְגַבֵּי מַלְכָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ - כְּלוֹמַר, אַף עַל גַּב דְּיֵחֱמֵי עִידָּן, דְּאִתְּמְסַר בִּידָא אָחֳרָא, לְאִתְנָהֲגָא עָלְמָא, וְיִתְמְסַר בִּידוֹי לְיַיחֵד בֵּיהּ לְקָרְבָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא, דְּהָא אֲנָא וּשְׁמִי חַד הוּא. וּבְגִּינֵי כַּךְ, (ס"א לקרבא ליה לקודשא בריך הוא דהא האי עת ידיע, בגין כך) ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ - וְאִי בָּעֵי לְמִנְדַּע בְּמָה יֵיעוּל - בְּזֹאת. ׳בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ - דְּהַאי זֹאת, הִיא עֵת דַּאֲחִידַת בִּשְׁמִי, בְּהַאי י', דִּרְשִׁימָא בִּשְׁמִי, יֵיעוּל אֶל הַקֹּדֶשׁ. (אבל) ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת׳.
תרגום
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הֲרֵי בֵּאַרְנוּ הַדָּבָר בְּעִתּוֹ, וְכָךְ הוּא וַדַּאי, וְכָאן הקב"ה בָּא לְהַזְהִיר אֶת אַהֲרֹן שֶׁלֹּא יִטְעֶה בְּאוֹתוֹ חֵטְא שֶׁטָּעוּ בָנָיו, שֶׁהֲרֵי הָעֵת הַזּוֹ יְדוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעֶה לְחַבֵּר עֵת אַחֶרֶת לַמֶּלֶךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ב) - כְּלוֹמַר, אַף עַל גַּב שֶׁיֵּרָאֶה זְמַן שֶׁנִּמְסָר לְיַד אַחֵר לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם וְיִמָּסֵר בְּיָדוֹ לְיַחֵד בּוֹ לְקָרְבוֹ לַקֹּדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי אֲנִי וּשְׁמִי אֶחָד הוּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ, (לקרב אוֹתוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי הָעֵת הַזּוֹ יְדוּעָה. מִשּׁוּם כָּךְ) ׳וְאַל יָבא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ - וְאִם רוֹצֶה לָדַעַת בַּמֶּה יִכָּנֵס - בְּזֹּאת. ׳בְּזֹּאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ג) - שֶׁהַזֹּאת הַזּוֹ הִיא עֵת שֶׁאֲחוּזָה בִשְׁמִי, בַּי' הַזּוֹ שֶׁרְשׁוּמָה בִשְׁמִי יִכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ, (אֲבָל) ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי שמעון אמר, הא אוקימנא. מלה בעתו, והכי הוא ודאי, והכא אתא קודשא בריך הוא לאזהרא לאהרן, דלא יטעי בההוא חובא, דטעו בנוי, דהא האי עת ידיעא, בגין כך לא יטעי לחברא עת אחרא, לגבי מלכא. הדא הוא דכתיב, ׳ואל יבא בכל עת אל הקדש׳ - כלומר, אף על גב דיחמי עידן, דאתמסר בידא אחרא, לאתנהגא עלמא, ויתמסר בידוי לייחד ביה לקרבא ליה לקודשא, דהא אנא ושמי חד הוא. ובגיני כך, (ס"א לקרבא ליה לקודשא בריך הוא דהא האי עת ידיע, בגין כך) ׳ואל יבא בכל עת אל הקדש׳ - ואי בעי למנדע במה ייעול - בזאת. ׳בזאת יבא אהרן אל הקדש׳ - דהאי זאת, היא עת דאחידת בשמי, בהאי י', דרשימא בשמי, ייעול אל הקדש. (אבל) ׳ואל יבא בכל עת׳.
התרגום: רבי שמעון אמר, הרי בארנו הדבר בעתו, וכך הוא ודאי, וכאן הקב"ה בא להזהיר את אהרן שלא יטעה באותו חטא שטעו בניו, שהרי העת הזו ידועה, כדי שלא יטעה לחבר עת אחרת למלך. זהו שכתוב ׳ואל יבא בכל עת אל הקדש׳ (ויקרא טז, ב) - כלומר, אף על גב שיראה זמן שנמסר ליד אחר להנהיג את העולם וימסר בידו ליחד בו לקרבו לקדש, שהרי אני ושמי אחד הוא. ומשום כך, (לקרב אותו להקדוש ברוך הוא, שהרי העת הזו ידועה. משום כך) ׳ואל יבא בכל עת אל הקדש׳ - ואם רוצה לדעת במה יכנס - בזאת. ׳בזאת יבא אהרן אל הקדש׳ (ויקרא טז, ג) - שהזאת הזו היא עת שאחוזה בשמי, בי' הזו שרשומה בשמי יכנס אל הקדש, (אבל) ׳ואל יבא בכל עת׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: ואל יבוא בכל עת פי' אלא בעת רצון וזה כפי הפשט ולכך ר"ש חלק עליו ואמר שהכתוב מדבר ע"ד הסוד וכדמפרש: לא יטעי לחברא עת אחרא נ"ב ע"ת גי' לי"לת: ה"ג ואתמסר בידוי לא יחיד ביה לקרבא ליה לקודשא . ור"ל אעפ"י שיראה הכהן שפעמים מצד מעשה…
אור החמה: ת"ח בשעתא דהאי כל נראה כי הוא מפרש מלת עיני כל דהיינו עיני הם בחינות היסוד שהם עונים בו להסתכל למעלה להיות נשפע. ואכלם ירצה אכלם של התחתונים וזה ראיה שאין השפע מתקבץ ביסוד אלא למעלה בנצח והוד כנזכר.
הסולם: ר״ש אמר הא וכו׳: ר׳ שמעון אמר, הרי העמדנו, דבר בעתו מה טוב, וכך הוא ודאי, וכאן בא הקב״ה להזהיר את אהרן, שלא יטעה באותו עון שטעו בניו, כי עת זו ידועה, שהיא מלכות, משום זה לא יטעה לחבר עת אחרת, אל המלך. ז״ש, ואל יבא בכל עת אל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: