ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 48: ׳ותבואו ותטמאו את ארצי׳ - זכות הדר בארץ הקדושה וטומאת הזרים בה › פיסקה 1 (עב ע"ב)

רשבי מטהר שוקי טבריה - והנקשר בארץ נקשר בעליונה

אחרי מות · ׳ותבואו ותטמאו את ארצי׳ - זכות הדר בארץ הקדושה וטומאת הזרים בה · מאמר 48 · פיסקה 1 · דף עב ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה מַדְכֵּי טוּרֵי (ס"א שוקי) דִּטְבֶרְיָא, וְכָל דְּהֲוָה תַּמָּן מִית, הֲוָה סָלִיק לֵיהּ, וּמְדַכֵּי אַרְעָא. תָּאנָא, כְּתִיב ׳וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְגוֹ'׳ (ירמיהו ב, ז) אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּזָכֵי בְּחַיּיוֹי לְמִשְׁרֵי מָדוֹרָא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא. דְּכָל מַאן דְּזָכֵי לָהּ, זָכֵי לְאַנְגְּדָא מִטַּלָּא דִּשְׁמַיָּא דִּלְעֵילָּא, דְּנָחִית עַל אַרְעָא. וְכָל מַאן דְּזָכֵי לְאִתְקַשְּׁרָא בְּחַיּיוֹי בְּהַאי אַרְעָא קַדִּישָׁא, זָכֵי לְאִתְקַשְּׁרָא לְבָתַר בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה.

תרגום

רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה מְטַהֵר אֶת (הֲרֵי) שׁוּקֵי טְבֶרְיָה, וְכָל שֶׁהָיָה שָׁם מֵת, הָיָה מַעֲלֶה אוֹתוֹ וּמְטַהֵר אֶת הָאָרֶץ. לָמַדְנוּ, כָּתוּב ׳וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְגוֹ'׳ (ירמיה ב, ז). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁזּוֹכֶה בְחַיָּיו לְהַשְׁרוֹת מְדוֹרוֹ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. שֶׁכָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה לָהּ, זוֹכֶה לְהַשְׁפִּיעַ מִטַּל הַשָּׁמַיִם שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁיּוֹרֵד עַל הָאָרֶץ. וְכָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִקָּשֵׁר בְּחַיָּיו בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ, זוֹכֶה לְהִקָּשֵׁר אַחַר כָּךְ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הָעֶלְיוֹנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי שמעון הוה מדכי טורי (ס"א שוקי) דטבריא, וכל דהוה תמן מית, הוה סליק ליה, ומדכי ארעא. תאנא, כתיב ׳ותבאו ותטמאו את ארצי וגו'׳ (ירמיהו ב, ז) אמר רבי יהודה, זכאה חולקיה מאן דזכי בחייוי למשרי מדורא בארעא קדישא. דכל מאן דזכי לה, זכי לאנגדא מטלא דשמיא דלעילא, דנחית על ארעא. וכל מאן דזכי לאתקשרא בחייוי בהאי ארעא קדישא, זכי לאתקשרא לבתר בארעא קדישא עלאה.

התרגום: רבי שמעון היה מטהר את (הרי) שוקי טבריה, וכל שהיה שם מת, היה מעלה אותו ומטהר את הארץ. למדנו, כתוב ׳ותבאו ותטמאו את ארצי וגו'׳ (ירמיה ב, ז). אמר רבי יהודה, אשרי חלקו של מי שזוכה בחייו להשרות מדורו בארץ הקדושה. שכל מי שזוכה לה, זוכה להשפיע מטל השמים שלמעלה שיורד על הארץ. וכל מי שזוכה להקשר בחייו בארץ הקדושה הזו, זוכה להקשר אחר כך לארץ הקדושה העליונה.

מן המפרשים

הסולם: ר״ש הוה מדכי שוקי וכו׳: ר״ש היה מטהר שוקר טבריא, וכל מת שהיה שם היה מעלה אותו ומטהר הארץ. למדנו, כתוב, ותבאו ותטמאו את ארצי וגו'. א"ר יהודה, אשרי חלקו, מי שזכה בחייו לעשות משכנו בארץ הקדושה, שכל מי שזכה לה זוכה להמשיך מטל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: