ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 47: ׳כמעשה ארץ מצרים׳ - נסתר ונגלה שבתורה וטהרת הארץ מטומאת העמים › פיסקה 3 (עב ע"ב)

׳לאחוז בכנפות הארץ׳ - ניעור הארץ מטומאת העמים הקבורים בה

אחרי מות · ׳כמעשה ארץ מצרים׳ - נסתר ונגלה שבתורה וטהרת הארץ מטומאת העמים · מאמר 47 · פיסקה 3 · דף עב ע"ב

לשון הזוהר

׳כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ'׳ (ויקרא יח, ג), רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳לֶאֱחוֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ'׳ (איוב לח, יג), תָּאנָא, זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַכְּאָה לְאַרְעֵיהּ, מִכָּל מְסַאֲבוּתָא דְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּסָאִיבוּ לָהּ. כְּהַאי מַאן דְּאָחִיד בְּטָלִיתֵיהּ, וְאַנְעַר טִנּוּפָא מִנֵּיהּ. וְכָל אִינּוּן דְּאִתְקְבָרוּ בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, לְמִשְׁדֵּי לוֹן לְבַר, וּלְדַכְּאָה אַרְעָא קַדִּישָׁא מִסִּטְרָא אָחֳרָא (ס"א קדישא אחרא), כִּבְיָכוֹל דְּהֲוָה מַתְּזָנָא לִשְׁאָר רַבְרְבֵי עַמִּין, וּלְקַבְּלָא מְסַאֲבוּתָא דִּלְהוֹן, וּלְדַבְּרָא לוֹן. וְזַמִּין לְדַכְּאָה לָהּ וּלְאַעְבְּרָא לוֹן לְבַר.

תרגום

׳כְּמַעָשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ'׳. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ'׳ (איוב לח, יג). לָמַדְנוּ, עָתִיד הקב"ה לְטַהֵר אֶת אַרְצוֹ מִכָּל טֻמְאַת הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁטִּמְּאוּ אוֹתָהּ, כְּמִי שֶׁאוֹחֵז בְּטַלִּיתוֹ וּמְנַעֵר אֶת הַטִּנֹּפֶת מִמֶּנָּה. וְכָל אוֹתָם שֶׁנִּקְבְּרוּ בָּאָרֶץ הַקְדוֹשָׁה, לִזְרֹק אוֹתָם הַחוּצָה, וּלְטַהֵר אֶת הָאָרֶץ מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא (קָדוֹשׁ אחר), כִּבְיָכוֹל שֶׁהָיְתָה מְזִינָה אֶת שְׁאָר גְּדוֹלֵי הָעַמִּים וּלְקַבֵּל אֶת טֻמְאָתָם וּלְהַנְהִיגָם, וְעָתִיד לְטַהֵר אוֹתָהּ וּלְהַעֲבִירָם הַחוּצָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳כמעשה ארץ מצרים וגו'׳ (ויקרא יח, ג), רבי חייא פתח, ׳לאחוז בכנפות הארץ וגו'׳ (איוב לח, יג), תאנא, זמין קודשא בריך הוא לדכאה לארעיה, מכל מסאבותא דעמין עובדי עבודה זרה, דסאיבו לה. כהאי מאן דאחיד בטליתיה, ואנער טנופא מניה. וכל אינון דאתקברו בארעא קדישא, למשדי לון לבר, ולדכאה ארעא קדישא מסטרא אחרא (ס"א קדישא אחרא), כביכול דהוה מתזנא לשאר רברבי עמין, ולקבלא מסאבותא דלהון, ולדברא לון. וזמין לדכאה לה ולאעברא לון לבר.

התרגום: ׳כמעשה ארץ מצרים וגו'׳. רבי חייא פתח, ׳לאחז בכנפות הארץ וגו'׳ (איוב לח, יג). למדנו, עתיד הקב"ה לטהר את ארצו מכל טמאת העמים עובדי עבודה זרה שטמאו אותה, כמי שאוחז בטליתו ומנער את הטנפת ממנה. וכל אותם שנקברו בארץ הקדושה, לזרק אותם החוצה, ולטהר את הארץ מהסטרא אחרא (קדוש אחר), כביכול שהיתה מזינה את שאר גדולי העמים ולקבל את טמאתם ולהנהיגם, ועתיד לטהר אותה ולהעבירם החוצה.

מן המפרשים

הסולם: כמעשה ארץ מצרים וגו׳: ר׳ חייא פתח, לאחוז בכנפי הארץ וינערו רשעים ממנה. למדנו, עתיד הקב״ה לטהר את ארצו, שהיא המלכות, מכל טומאות העמים עכו״ם שטמאו אותה, כמי שאוחז בבגדו ומנער את הטנופת ממנו, שהם כל הרשעים שנקברו בארץ הקדושה כך…

אור יקר: ברזא דמהימנותא, (הושע יב) לרמות לבעלה לשכב עמה היה ראוי שיתבענו בדין או חלוץ או יבם אם כן מאי חמאת, אלא ידעת כבית חמוח וכו׳ פירוש בהיותה בבית חמיה נתחכמה לדעת הנהגת הקב״ה בעולם השפל עם בני אדם בסוד הגלגול, וידעה עניני ער ואונן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר