ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 38: ׳עיר קטנה ואנשים בה מעט׳ - מעלת המסכן החכם הממלט את העיר › פיסקה 3 (סח ע"ב)

האיש המסכן החכם - מתעטר במצוות וממלט את העיר

אחרי מות · ׳עיר קטנה ואנשים בה מעט׳ - מעלת המסכן החכם הממלט את העיר · מאמר 38 · פיסקה 3 · דף סח ע"ב

לשון הזוהר

׳וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן׳ - וְחָכָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב׳ (תהלים טו) - מִסְכֵּן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה מִתְעַטָּר בְּעִטְרִין תַּקִּיפִין, בְּעִטְרֵי אוֹרַיְיתָא, בְּעִטְרֵי פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא דְּמַלְכָּא׳ (שמות א, יא). וְחָכָם, דְּזָכֵי בָּהּ בְּהַאי חָכְמָה. וְחָכָם, דְּהוּא חַכִּים יַתִיר מִכֹּלָּא לְעַיְּינָא בְּפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ, בְּגִין לְמִזְכֵּי בָּהּ, וּלְאַעֲלָא בָּהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, ׳וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ׳ - וּמִלַּט, כְּמוֹ ׳אִמָּלְטָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת אֶחָי׳ (שמואל א כ, כט), ׳אִמָּלְטָה נָא שָׁמָּה׳ - אוּף הָכָא ׳וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ׳.

תרגום

׳וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן׳ (קהלת ט, טו) (ו) חָכָם - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב׳ - מִסְכֵּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה׳ (שמות א, יא) - מִתְעַטֵּר בַּעֲטָרוֹת חֲזָקוֹת, בְּעַטְרוֹת הַתּוֹרָה, בַּעֲטָרוֹת שֶׁל מִצְווֹת תּוֹרַת הַמֶּלֶךְ. וְחָכָם, שֶׁזּוֹכֶה בָּהּ בַּחָכְמָה הַזֹּאת. וְחָכָם, שֶׁהוּא יוֹתֵר חָכָם מִכֻּלָּם לְעַיֵּן בַּעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּהּ וּלְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ׳ - וּמִלַּט, כְּמוֹ ׳אִמָּלְטָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת אֶחָי׳ (שמואל א כ, כט), ׳אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה׳ (שמואל א כ, כט) - אַף כָּאן, ׳וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ומצא בה איש מסכן׳ - וחכם, הדא הוא דכתיב, ׳נקי כפים ובר לבב׳ (תהלים טו) - מסכן, כמה דאת אמר ׳ויבן ערי מסכנות לפרעה מתעטר בעטרין תקיפין, בעטרי אורייתא, בעטרי פקודי אורייתא דמלכא׳ (שמות א, יא). וחכם, דזכי בה בהאי חכמה. וחכם, דהוא חכים יתיר מכלא לעיינא בפולחנא דמאריה, בגין למזכי בה, ולאעלא בה. הדא הוא דכתיב, ׳ומלט הוא את העיר בחכמתו׳ - ומלט, כמו ׳אמלטה נא ואראה את אחי׳ (שמואל א כ, כט), ׳אמלטה נא שמה׳ - אוף הכא ׳ומלט הוא את העיר בחכמתו׳.

התרגום: ׳ומצא בה איש מסכן׳ (קהלת ט, טו) (ו) חכם - זהו שכתוב ׳נקי כפים ובר לבב׳ - מסכן, כמו שנאמר ׳ויבן ערי מסכנות לפרעה׳ (שמות א, יא) - מתעטר בעטרות חזקות, בעטרות התורה, בעטרות של מצוות תורת המלך. וחכם, שזוכה בה בחכמה הזאת. וחכם, שהוא יותר חכם מכלם לעין בעבודת רבונו כדי לזכות בה ולהכנס אליה. זהו שכתוב ׳ומלט הוא את העיר בחכמתו׳ - ומלט, כמו ׳אמלטה נא ואראה את אחי׳ (שמואל א כ, כט), ׳אמלטה נא שמה׳ (שמואל א כ, כט) - אף כאן, ׳ומלט הוא את העיר בחכמתו׳.

מן המפרשים

הסולם: ומצא בה איש מסכן וחכם: זהו שכתוב, נקי כפים ובר לבב. נקרא מסכן, כש״א ויבן ערי מסכנות לפרעה. דהיינו שמתעטר בעטרות תקיפות, בעטרות התורה בעטרות מצות התורה של המלך. ונקרא חכם, משום שזכה בחכמה הזו, כי המלכות נקראת חכמה תתאה, משום…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: