׳עיר קטנה ואנשים בה מעט׳
מעלת המסכן החכם הממלט את העיר
׳עיר קטנה׳ - אחרונה מהכל, ומעטים הזוכים לשרות בה
דָּבָר אַחֵר תְּעַנּוּ אֶת נַפְשּתֵיכֶם - רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, ׳עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט וְגוֹ '׳ (קהלת ט, יד). עִיר קְטַנָּה, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. אֲבָל עִיר קְטַנָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל וְגוֹ'׳ (ישעיה כו). וְכָתוּב ׳וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר׳ (הושע יא, ט) - עִיר קְטַנָּה, קְטַנָּה הִיא, שֶׁהִיא אַחֲרוֹנָה מֵהַכֹּל וְתַחְתּוֹנָה מֵהַכֹּל. חוֹמוֹתֶיהָ גְּדוֹלוֹת, חֲזָקוֹת, קְדוֹשׁוֹת, נִקְרֵאת עִיר הַקֹּדֶשׁ. ׳וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט׳ - מְעַטִּים אוֹתָם שֶׁזּוֹכִים לִכָּנֵס לְתוֹכָהּ וְלִשְׁרוֹת בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ וְגוֹ'׳ (תהלים כד, ג). וְעַל זֶה אֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. רִבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (קהלת ט יד) ׳עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט וְגוֹ'. עִיר קְטַנָּה, הָא אוּקְמוּהָ׳. אֲבָל עִיר קְטַנָּה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיהו כו א) ׳עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וַחֵיל וְגוֹ'׳. וּכְתִּיב (הושע יא ט) ׳וְלֹא אָבֹא בְּעִיר׳ - עִיר קְטַנָּה, זְעֵירָא הִיא, דְּהִיא בַּתְרָאָה מִכֹּלָּא, תַּתָּאָה מִכֹלָּא, שׁוּרוֹי רַבְרְבִין, תַּקִּיפִין, קַדִּישִׁין, עִיר הַקֹּדֶשׁ אִקְרֵי. ׳וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט׳ - זְעִירִין אִינּוּן דְּזַכָּאן לְסַלְּקָא לְגַוָּוהּ, וּלְמִשְׁרֵי בָּהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים כד ג) ׳מִי יַעֲלֶה בְהַר יהו"ה וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ וְגוֹ'׳. וְעַל דָּא אֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט.
׳ובא אליה מלך גדול׳ - כל עטרות המלך נכללות בה
׳וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל׳ (קהלת ט, יד) - זֶה הקב"ה, לְהִזְדַּוֵּג עִמָּהּ וְלִשְׁרוֹת בָּהּ. ׳וְסָבַב אֹתָהּ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ב) ׳וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וְגוֹ'׳. ׳וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדלִים׳ - שֶׁבָּנָה חוֹמוֹתֶיהָ גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים, נָאִים וְיָפִים (מִכָּל אֲבָנִים יְקָרוֹת) וּקְדוֹשִׁים. וְנִקְרֵאת עִיר הַקֹּדֶשׁ, וְאֶת כָּל כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ הִכְנִיס לְתוֹכָהּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ הִיא לְבַדָּהּ כְּלוּלָה מִכָּל עַטְרוֹת הַמֶּלֶךְ, וְכָל עַטְרוֹת הַמֶּלֶךְ מִתְעַטְּרִים בָּהּ. מִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט׳.
בלשון הזוהר
׳וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל׳ (קהלת ט, יד) - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְאִזְדַוְּוגָא בָּהּ, וּלְמִשְׁרֵי בָּהּ, וְסָבַב אוֹתָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יהו"ה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וְגוֹ'׳ (זכריה ב, ט). וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדוֹלִים, דְּבָנָה שׁוּרוֹי, רַבְרְבִין תַּקִּיפִין יֶאֱיָאן וְשַׁפִּירִין (ס"א מכל אבנין יקירין) קַדִּישִׁין. עִיר הַקֹּדֶשׁ אִקְרֵי, וְכָל יְקָרָא דְּמַלְכָּא עַיִּיל בְּגַוָּוהּ. וּבְגִין כָּךְ, הִיא בִּלְחוֹדָהָא כְּלִילָא מִכָּל עִטְרֵי דְּמַלְכָּא, וְכָל עִטְרֵי מַלְכָּא בָּהּ מִתְעַטְּרִין. בְּגִין כָּךְ, ׳וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט׳ כְּתִיב.
האיש המסכן החכם - מתעטר במצוות וממלט את העיר
׳וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן׳ (קהלת ט, טו) (ו) חָכָם - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב׳ - מִסְכֵּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה׳ (שמות א, יא) - מִתְעַטֵּר בַּעֲטָרוֹת חֲזָקוֹת, בְּעַטְרוֹת הַתּוֹרָה, בַּעֲטָרוֹת שֶׁל מִצְווֹת תּוֹרַת הַמֶּלֶךְ. וְחָכָם, שֶׁזּוֹכֶה בָּהּ בַּחָכְמָה הַזֹּאת. וְחָכָם, שֶׁהוּא יוֹתֵר חָכָם מִכֻּלָּם לְעַיֵּן בַּעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּהּ וּלְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ׳ - וּמִלַּט, כְּמוֹ ׳אִמָּלְטָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת אֶחָי׳ (שמואל א כ, כט), ׳אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה׳ (שמואל א כ, כט) - אַף כָּאן, ׳וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ׳.
בלשון הזוהר
׳וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן׳ (קהלת ט, טו) - וְחָכָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב׳ (תהלים טו) - מִסְכֵּן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה מִתְעַטָּר בְּעִטְרִין תַּקִּיפִין, בְּעִטְרֵי אוֹרַיְיתָא, בְּעִטְרֵי פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא דְּמַלְכָּא׳ (שמות א, יא). וְחָכָם, דְּזָכֵי בָּהּ בְּהַאי חָכְמָה. וְחָכָם, דְּהוּא חַכִּים יַתִיר מִכֹּלָּא לְעַיְּינָא בְּפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ, בְּגִין לְמִזְכֵּי בָּהּ, וּלְאַעֲלָא בָּהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, ׳וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ׳ - וּמִלַּט, כְּמוֹ ׳אִמָּלְטָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת אֶחָי׳ (שמואל א כ, כט), ׳אִמָּלְטָה נָא שָׁמָּה׳ - אוּף הָכָא ׳וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ׳.
׳ואדם לא זכר׳ - אין נכנסים לשם אלא עמלי התורה
׳וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא׳ (קהלת ט, טו) - ׳וְאָדָם לֹא זָכַר׳ - לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה ׳כְּאוֹתוֹ אִישׁ׳ עָנִי שֶׁהִתְחַבֵּר בַּכֹּל כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּהּ. ׳וְאָמַרְתִּי אָנִי טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה׳ (קהלת ט, טז) - שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ עוֹלָם לֹא נוֹתְנִים רְשׁוּת לְהִכָּנֵס, פְּרָט לְאוֹתָם צַדִּיקֵי אֱמֶת, אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה יָמִים וְלֵילוֹת, וּמִתְעַטְּרִים בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהִכָּנֵס בָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
׳וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא׳ (קהלת ט, טו) - ׳וְאָדָם לָא זָכַר׳ - לְמֶעְבַּד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, כְּהַהוּא גְּבַר מִסְכְּנָא דְּאִתְחַבָּר בְּכֹלָּא, בְּגִין לְמִזְכֵּי בָּהּ. ׳וְאָמַרְתִּי אָנִי טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה׳ (קהלת ט, טז) - דְּהָא בְּהַהוּא עָלְמָא, לָא יָהֲבִין רְשׁוּ לְמֵיעַל, בַּר הָנֵי זַכָּאֵי קְשׁוֹט, הָנֵי דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא יוֹמָא וְלֵילֵי, וּמִתְעַטְּרֵי בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא בְּהַאי עָלְמָא, לְמֵיעַל בְּהוּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
בזיון חכמת המסכן - והמטה אזנו לתורה כמקבלה מסיני
׳וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים׳ (קהלת ט, טז). שֶׁהֲרֵי בְּנֵי אָדָם אֵינָם מִסְתַּכְּלִים עָלָיו, וְלֹא רוֹצִים לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ וּלְהַקְשִׁיב לִדְבָרָיו. שֶׁלָּמַדְנוּ, כָּל מִי שֶׁמַּקְשִׁיב לְדִבְרֵי הַתּוֹרָה, אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּכְאִלּוּ קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. וַאֲפִלּוּ מִכָּל אָדָם גַּם כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה. וּמִי שֶׁמַּרְכִּין אָזְנָיו כְּנֶגְדּוֹ, נוֹתֵן כָּבוֹד לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְנוֹתֵן כָּבוֹד לַתּוֹרָה. עָלָיו כָּתוּב, ׳הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם׳ (דברים כז, ט) - לַה' אֱלֹהֶיךְ.
בלשון הזוהר
׳וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים׳ (קהלת ט, טז). דְּהָא בְּנֵי נָשָׁא לָא מִסְתַּכְּלִין בֵּיהּ, וְלָא בָּעָאן לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ, וּלְאָצִית לְמִלּוֹי. דְּתָנָא, כָּל מַאן דְּאָצִית לְמִלּוֹי דְּאוֹרַיְיתָא, זַכָּאָה הוּא בְּהַאי עָלְמָא, וּכְאִלּוּ קַבִּיל תּוֹרָה מִסִּינַי. וַאֲפִילּוּ מִכָּל בַּר נָשׁ נָמֵי בָּעֵי לְמִשְׁמַע מִלּוֹי דְּאוֹרַיְיתָא. וּמַאן דְּאַרְכִין אוּדְנֵיהּ לָקֳבְלֵיהּ, יָהִיב יְקָרָא לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְיָהִיב יְקָרָא לְאוֹרַיְיתָא. עָלֵיהּ כְּתִיב, ׳הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳ (דברים כז, ט).
׳שפחה כי תירש גברתה׳
גלות המטרוניתא ועתיד השבתה למלך
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.