׳שפחה כי תירש גברתה׳
גלות המטרוניתא ועתיד השבתה למלך
שילוח המטרוניתא והכנסת השפחה - טעם שפלות ישראל בין העמים
לָמַדְנוּ, יוֹם אֶחָד הָיוּ הוֹלְכִים הַחֲבֵרִים עִם רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, רָאִיתִי שֶׁהָעַמִּים הַלָּלוּ כֻּלָּם עֶלְיוֹנִים, וְיִשְׂרָאֵל תַּחְתּוֹנִים מִכֻּלָּם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַמֶּלֶךְ שָׁלַח מִמֶּנּוּ אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְהִכְנִיס אָמָה בִּמְקוֹמָהּ (כְּלוֹמַר שִׁפְחָה), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְגוֹ '׳ (משלי ל, כא). תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְגוֹ (משלי ל, כב) ' - וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ - מִי הַשִּׁפְחָה? זוֹהִי כֶּתֶר הַנָּכְרִי, שֶׁהָרַג הקב"ה הַבְּכוֹר שֶׁלָּהֶם בְּמִצְרַיִם, שֶׁכָּתוּב ׳עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם׳ (שמות יא, ה) - אַחַר הָרֵחָיִם הִיא הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בָּרִאשׁוֹנָה, וְעַכְשָׁו הַשִּׁפְחָה הַזּוֹ תִּירַשׁ גְּבִרְתָּהּ.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, יוֹמָא חַד הֲווֹ אַזְלֵי חַבְרַיָּיא עִמֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, חֲמֵינָא אִלֵּין עַמִּין כֻּלְּהוּ עִלָּאֵי, וְיִשְׂרָאֵל תַּתָּאֵי מִכֻּלְּהוּ, מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּמַלְכָּא אַשְׁדַר מַטְרוֹנִיתָא מִינֵּהּ, וְאָעִיל אַמָּהוּ בְּאַתְרָהָא (כלומר שפחה). כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳תַּחַת שָׁלֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְגוֹ'׳ (משלי ל, כג). ׳תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְגוֹ'׳ - ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ׳ - מַאן שִׁפְחָה. הִיא כִּתְרָא נוּכְרָאָה, דְּקָטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בּוּכְרָא דִּלְהוֹן בְּמִצְרַיִם. דִּכְתִיב ׳עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם׳ (שמות יא, ה). ׳אַחַר הָרֵחָיִם׳ - הֲוַת יָתְבָא בְּקַדְמִיתָא, וְהַשְׁתָּא, הַאי שִׁפְחָה ׳תִּירַשׁ גְּבִירְתָּהּ׳.
מלך בלי מטרוניתא - ובשורת ׳הנה מלכך יבוא לך׳
בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, מֶלֶךְ בְּלִי מַטְרוֹנִיתָא לֹא נִקְרָא מֶלֶךְ. מֶלֶךְ שֶׁנִּדְבָּק בַּשִּׁפְחָה, בָּאָמָה (שֶׁלָּהּ) שֶׁל הַמַּטְרוֹנִיתָא, אֵיפֹה כְבוֹדוֹ? וְעָתִיד קוֹל לְבַשֵּׂר לַמַּטְרוֹנִיתָא וְלוֹמַר: ׳גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת׳ (זכריה ט, ט) יְרוּשָׁלם ׳הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא׳ (זכריה ט, ט) - כְּלוֹמַר, צַדִּיק הוּא נוֹשָׁע, ׳כִּי הָיָה׳ רוֹכֵב עַד עַכְשָׁו בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, בִּמְקוֹם נָכְרִי, וּמֵינִיק אוֹתוֹ.
בלשון הזוהר
בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, מַלְכָּא בְּלָא מַטְרוֹנִיתָא, לָא אִקְרֵי מַלְכָּא. מַלְכָּא דְּאִתְדַּבָק בְּשִׁפְחָה בְּאֲמָּהוּ דְּמַטְרוֹנִיתָא, אָן הוּא יְקָרָא דִּילֵיהּ. וּזְמִינָא קָלָא לְבַשְּׂרָא לְמַטְרוֹנִיתָא, וְלֵימָא ׳גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַ ם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא׳ (זכריה ט, ט) - כְּלוֹמַר, צַדִּיק הוּא נוֹשָׁע, בְּגִין דְּהֲוָה רָכִיב עַד הַשְׁתָּא בַּאֲתַר דְּלָאו דִּילֵיהּ, בַּאֲתַר נוּכְרָאָה, וְיָנִיק לֵיהּ.
׳עני ורוכב על חמור׳ - הצדיק שאבד למטרוניתא ונדבק בשפחה
וְעַל זֶה כָּתוּב ׳עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר׳ (זכריה ט, ט) - עָנִי (שֶׁלֹּא) הָיָה בָּרִאשׁוֹנָה, ׳וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר׳ - כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, אוֹתָם כְּתָרִים תַּחְתוֹנִים שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָרַג הקב"ה אֶת הַבְּכוֹר שֶׁלָּהֶם בְּמִצְרַיִם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְכָל בְּכוֹר בְּהֵמָה, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ הַדְּבָרִים׳ (שמות יא, ה) - כִּבְיָכוֹל ׳צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא׳ - הוּא וַדַּאי יוֹתֵר מֵהַכֹּל. כִּי עַד עַכְשָׁו שָׁרוּי צַדִּיק בְּלִי צֶדֶק. וְעַכְשָׁו שֶׁיִּזְדַּוְּגוּ כְאֶחָד, ׳צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא׳ - שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹשֵׁב בַּסִּטְרָא אַחֲרָא. לָמַדְנוּ, ׳הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְגוֹ '׳ (ישעיה נז, א). פָּסוּק זֶה קָשֶׁה. הַצַּדִּיק אָבָד?! נֶאֱבַד הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה אָבָד? אֶלָּא אָבַד מַמָּשׁ. וּמָה אָבַד? אָבַד לַמַּטְרוֹנִיתָא, וְנִדְבַּק בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁנִּקְרָא שִׁפְחָה.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא כְּתִיב ׳עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר׳ (זכריה ט, ט) - עָנִי (דלא) הֲוָה בְּקַדְמִיתָא, ׳וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר׳ - כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, אִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין דְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּקָטִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בּוּכְרָא דִּלְהוֹן בְּמִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְכָּל בְּכוֹר בְּהֵמָה׳ (שמות יא, ה), וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי - כִּבְיָכוֹל ׳צַדִיק וְנוֹשָׁע הוּא׳ - הוּא וַדַּאי יַתִּיר מִכֹּלָּא. בְּגִין דְּעַד הַשְׁתָּא שָׁארֵי צַדִּיק בְּלָא צֶדֶק. וְהַשְׁתָּא דְּיִזְדַּוְּוגוּן כַּחֲדָא, ׳צַדִיק וְנוֹשָׁע הוּא׳ - דְּהָא לָא יָתִיב בְּסִטְרָא אָחֳרָא. תָּאנָא, ׳הַצַּדִיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְגוֹ'׳ (ישעיהו נז, א), הַאי קְרָא קַשְׁיָא. ׳הַצַּדִיק אָבָד׳. נֶאֱבַד מִבָּעֵי לֵיהּ. מַהוּ אָבָד. אֶלָּא אָבָד מַמָּשׁ. וּמַאי אָבָד. אָבַד לְמַטְרוֹנִיתָא, וְאִתְדַּבָק בַּאֲתַר אָחֳרָא, דְּאִקְרֵי שִׁפְחָה.
שבעה עמודי עולם ועמוד אחד - הכל מתקיים על הצדיק
אָמַר רַבִּי יִצְחָק לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם נוֹחַ לִפְנֵי מוֹרִי, זֶה שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י, כה), יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁעַל שִׁבְעָה עַמּוּדִים עוֹמֵד הָעוֹלָם, וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר עַל עַמּוּד אֶחָד עוֹמֵד הָעוֹלָם, אֵיךְ הַדְּבָרִים מִתְיַשְּׁבִים (משלי י, כה)? אָמַר לוֹ, הַכֹּל הוּא דָּבָר אֶחָד, שֶׁהֲרֵי שִׁבְעָה הֵם, וּבָהֶם יֵשׁ עַמּוּד אֶחָד שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק, וְעוֹמְדִים עָלָיו, וְהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל זֶה. וּכְשֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עָלָיו, כְּאִלּוּ שֶׁהִתְקַיֵּם עַל כָּל הַשִּׁבְעָה, וְעַל כֵּן כָּתוּב ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ - וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק לְרִבִּי שִׁמְעוֹן, אִי נִיחָא קָמֵי דְּמֹר, הָא דְּתָנֵינָן, דִּכְתִיב ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י, כה), מַאן דְּאָמַר, דְּעַל שִׁבְעָה קַיְימִין קַיְּימָא עָלְמָא. וּמַאן דְּאָמַר, עַל חַד קַיְּימָא עָלְמָא, הֵיךְ מִתְיַישְּׁבָן מִלֵּי. אָמַר לֵיהּ, כֹּלָּא מִלָּה חַד הוּא, דְּהָא ז' אִינּוּן וּבְהוּ אִית חַד קַיְּימָא, דְּאִקְרֵי צַדִּיק, וְקַיְימֵי עָלֵיהּ, וְעָלְמָא בְּהַאי אִתְקַיְּימָא. וְכַד אִתְקַיְּימָא עָלְמָא עָלֵיהּ, כְּאִלּוּ אִתְקַיָּים עַל כֻּלְּהוּ שִׁבְעָה. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ - וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי בְּכַמָּה אֲתַר.
שליטת השפחה בארץ הקדושה - והשבת המטרוניתא לשמחת שניהם
וְלָמַדְנוּ, הַשִּׁפְחָה הַזּוֹ עֲתִידָה לִשְׁלֹט בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלְּמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה הַמַּטְרוֹנִיתָא שׁוֹלֶטֶת בָּרִאשׁוֹנָה, שֶׁכָּתוּב ׳צֶדֶק יָלִין בָּהּ׳ (ישעיה א, כא) - וְעַכְשָׁו שִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ, בַּכֹּל. וְעָתִיד הקב"ה לְהָשִׁיב אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא לִמְקוֹמָהּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְאָז שֶׁל מִי הִיא הַשִּׂמְחָה? הֱוֵי אוֹמֵר, שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ וְשִׂמְחַת הַמַּטְרוֹנִיתָא. שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁיָּשִׁיב אוֹתָהּ וְיִפָּרֵד מִן הַשִּׁפְחָה כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ. וְשִׂמְחַת הַמַּטְרוֹנִיתָא, כִּי תָשׁוּב לְהִזְדַּוֵּג עִם הַמֶּלֶךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן וְגוֹ'׳ (זכריה ט, ט).
בלשון הזוהר
וְתָאנָא, הַאי שִׁפְחָה זְמִינָא לְשַׁלְּטָאָה בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא דִּלְתַּתָּא, כְּמָה דַּהֲוַת מַטְרוֹנִיתָא שַׁלְטָא בְּקַדְמִיתָא, דִּכְתִיב ׳צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְהַשְׁתָּא שִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ בְּכֹלָּא׳ (ישעיהו א, כא). וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאָתָבָא לְמַטְרוֹנִיתָא לְאַתְרָהָא כְּקַדְמֵיתָא, וּכְדֵין מִמַּאן הוּא חֶדְוָותָא, הֲוִי אֵימָא חֶדְוָותָא דְּמַלְכָּא, וְחֶדְוָותָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. חֶדְוָותָא דְּמַלְכָּא, בְּגִין דְּיֵתוּב לָהּ וְיִתְפְּרַשׁ מִשִּׁפְחָה, כַּדְקָא אֲמֵינָא. וְחֶדְוָותָא דְּמַטְרוֹנִיתָא, בְּגִין דְּתֵיתוּב לְאִזְדַּוְּוגָא בְּמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן וְגוֹ'׳.
׳זאת׳ חקת עולם - אוצר שכל גנזי המלך חקוקים בו
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם׳ (ויקרא טז, לד) - וְהָיְתָה לָכֶם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה זֹּאת? זֶה שֶׁאָמַרְנוּ, ׳לְחֻקַּת עוֹלָם׳. בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם ׳חֻקַּת עוֹלָם׳ נִקְרֵאת, גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, שֶׁמַּכְנִיס אֶת כָּל הַנְהָגוֹתָיו בַּמָּקוֹם הַזֶּה וּמַסְתִּיר אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁמַּסְתִּיר הַכֹּל בְּאוֹצָר אֶחָד. ׳חֻקַּת עוֹלָם׳ וַדַּאי. בָּזֹּאת הַזּוֹ רָשַׁם וְחָקַק אֶת כָּל הַגְּנָזִים שֶׁלּוֹ וְאֶת כָּל הַמַּטְמוֹנִים שֶׁלּוֹ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם׳ (ויקרא טז, לד) - וְהָיְתָה לָכֶם מִבָּעֵי לֵיהּ. מַאי זֹאת. הָא דְּאַמָרָן, ׳לְחֻקַּת עוֹלָם׳. בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר ׳חֻקַּת עוֹלָם׳ אִתְקְרֵי, גְּזֵרַה דְּמַלְכָּא, דְּעַיִּיל כָּל נִמוּסוֹי בַּאֲתַר דָּא, וְאַסְתִּים לוֹן, כְּמָאן דְּסָתִים כֹּלָּא, בְּאַסְקוּפָא חֲדָא. (ק"פ) ׳חֻקַּת עוֹלָם׳ וַדַאי. בְּהַאי זֹאת רָשִׁים וְחָקַק כָּל גְּנִיזִין דִּילֵיהּ, וְכָל טְמִירִין דִּילֵיהּ.
׳בחדש השביעי בעשור לחדש׳
ענוי הנפש וטהרת ישראל מן האם העליונה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.