׳בחדש השביעי בעשור לחדש׳
ענוי הנפש וטהרת ישראל מן האם העליונה
׳בעשור לחדש׳ - שבנפש תלוי הענוי, ואכילת התשיעי מרובה
׳בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ׳ (ויקרא טז, כט) - בֶּעָשׂוֹר בְּדִיִּוּק, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. תְּעַנּוּ אֶת נַפְשתֵיכֶם - וַדַּאי כָּךְ זֶה, וַהֲרֵי נֶאֱמַר נַפְשּתֵיכֶם וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי בַּנֶּפֶשׁ תָּלוּי הַדָּבָר, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מֵהַתְּשִׁיעִי יוֹתֵר מִיּוֹם אַחֵר. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה נֶאֱמַר בְּגָוֶן אַחֵר, וְהַכֹּל יָפֶה, וְזֶה וָזֶה דָּבָר אֶחָד, וְכָל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ, וְכָךְ זֶה.
בלשון הזוהר
׳בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ׳ (ויקרא טז, כט) - בֶּעָשׂוֹר דַּיְיקָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. ׳תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם׳ - וַדַּאי הָכִי הוּא, וְהָא אִתְּמַר נַפְשׁוֹתֵיכֶם וַדַּאי. דְּהָא בְּנַפְשָׁא תַּלְיָא מִלְּתָא, וּבְגִין כַּךְ, אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מִתְּשִׁיעָאָה, יַתִיר מִיּוֹמָא אָחֳרָא. וְאַף עַל גַּב דְּהַאי מִלָּה אִתְּמַר בְּגַוְונָא אָחֳרָא, וְכֹלָּא שַׁפִּיר, וְהַאי וְהַאי מִלָּה חֲדָא, וְכָל חַד בְּאַתְרֵיהּ, וְהָכִי הוּא.
שמחת היום וסליחתו תלויות באם העליונה שמעיינותיה שופעים
וְלָמַדְנוּ, ׳בַּיּוֹם הַזֶּה׳ כָּל הַשִּׂמְחָה וְכָל הָאוֹר וְכָל הַסְּלִיחָה שֶׁל הָעוֹלָמוֹת, כֻּלָּם תְּלוּיִים בָּאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁכָּל הַמַּעְיָנוֹת שׁוֹפְעִים וְיוֹצְאִים מִמֶּנָּה, וְאָז מְאִירִים כָּל אוֹתָם מְאוֹרוֹת, וּמְאִירִים בְּאוֹר וּבְשִׂמְחָה, עַד שֶׁהַכֹּל מִתְבַּשֵּׂם. וְאָז כָּל אוֹתָם הַדִּינִים נִמְצָאִים בְּאוֹר, וְהַדִּין לֹא נַעֲשֶׂה, וְעַל כֵּן ׳תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם׳.
בלשון הזוהר
וְתָאנָא, בְּהַאי יוֹמָא, כָּל חֵידוּ, וְכָל נְהִירוּ, וְכָל וַותְּרָנוּתָא דְּעָלְמִין, כֻּלְּהוּ תַּלְיָין בְּאִימָּא עִלָּאָה, דְּכָל מַבּוּעִין נַגְדִּין וְנָפְקִין מִנָּהּ. וּכְדֵין נְהִירִין כָּל אִינּוּן בּוּצִינִין, וְנַהֲרִין בִנְהִירוּ בְּחֶדְוָותָא, עַד דְּמִתְבְּסַם כֹּלָּא. וּכְדֵין כָּל אִינּוּן דִּינִין אִשְׁתְּכָחוּ בִּנְהִירוּ, וְדִינָא לָא אִתְעָבִיד, וְעַל דָּא ׳תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם׳.
כפירה בדוד - כפירה בהקב"ה, ובית יעקב ההולך באור ה'
אָמַר רַבִּי אַבָּא, הֲרֵי מוֹרֵנוּ בֵּאֵר אוֹתָהּ מִגּוּף הַמִּשְׁנָה - לֹא גָלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם עַד שֶׁכָּפְרוּ בהקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה (לָנוּ) בְּבֶן יִשַׁי וַהֲרֵי נֶאֱמַר׳ (שמואל ב כ). פָּסוּק אַחֵר מָצָאנוּ עַל זֶה, שֶׁכָּתוּב ׳רְאֵה בֵיתְךְ דָּוִד׳ (מלכים א יב, טז) - אָמַר לוֹ, כָּךְ זֶה וַדַּאי, בֵּית דָּוִד נִקְרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'׳ (ישעיה ה). בֵּית יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר׳ (שם ס). לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה' - שֶׁכָּתוּב ׳וְנָהָר יצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י) - וְנָטַע אֶת הַגָּן הַזֶּה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ עִם הַצַּדִּיקִים, שֶׁבּוֹ הֵם שְׁרוּיִים.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָא אוֹקִים לָהּ מֹר, מִן גּוּפָא דְּמַתְנִיתָא, לָא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, עַד שֶׁכָּפְרוּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דִּכְתִּיב, אֵין ׳לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי׳ (שמואל ב כ, א) - וְהָא אִתְּמַר. קְרָא אַחֲרִינָא אַשְׁכַּחְנָא בְּהַאי, דִּכְתִּיב, ׳רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד׳ (מלכים א יב, טז) - אָמַר לֵיהּ, הָכִי הוּא וַדַּאי, בֵּית דָּוִד אִקְרֵי, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יהו"ה׳ (ישעיהו ב, ה). ׳בֵּית יַעֲקֹב׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר׳ (ישעיהו ס, ז). ׳לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יהו"ה׳, דִּכְתִּיב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י) - וְנָטַע הַאי גַּן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בֵּיהּ עִם צַדִּיקַיָּיא, דְּבֵיהּ שַׁרְיָין.
׳אך בעשור׳ - לשון מיעוט, שבעשור עצמו הדבר תלוי
לָמַדְנוּ, כָּתוּב ׳אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא וְגוֹ'׳ (ויקרא כג, כז) וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם. וְכָתוּב - ׳וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ'׳ (ויקרא כג, לב). מַה שֶּׁכָּתוּב אַךְ, מַה הוּא רוֹצֶה כָּאן? אָמַר לוֹ, זֶה בָּא לְמַעֵט, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמַר ׳וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשּתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ׳, אָמַר (אַחַר כָּךְ) אַךְ בֶּעָשׂוֹר, וְהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת אַךְ עָשׂוֹר! שֶׁבֶּעָשׂוֹר הַדָּבָר תָּלוּי.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, כְּתִיב ׳אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא וְגוֹ'׳ (ויקרא כג, כז) וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. וּכְתִיב ׳וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ'׳. אַךְ דִּכְתִּיב, ׳מַאי קָא בָּעֵי הָכָא׳. אָמַר לֵיהּ, לְמִעוּטָא קָא אַתְיָא. דְּכֵיוָן דְּאָמַר ׳וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ׳, אָמַר לְבָתַר אַךְ בֶּעָשׂוֹר. אַךְ עָשׂוֹר מִבָּעֵי לֵיהּ, דְּבֶעָשׂוֹר תַּלְיָא מִלְּתָא.
׳אך׳ חילק - שאין ענוי אלא מחצות היום ואילך
אָמַר לוֹ, אִם כָּךְ, ׳אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵיכֶם, וְשָׁנִינוּ אַךְ׳ (שמות יב, טו) - חִלֵּק, חֶצְיוֹ אָסוּר בַּאֲכִילַת חָמֵץ וְחֶצְיוֹ מֻתָּר. אַף כָּאן אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, אֱמֹר שֶׁחֶצְיוֹ אָסוּר בִּמְלָאכָה (בַּאֲכִילָה) וְחֶצְיוֹ מֻתָּר. אָמַר לוֹ, אַף כָּאן בִּוְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם זֶה תָּלוּי, שֶׁהֲרֵי עִנּוּי לֹא נִמְצָא אֶלָּא מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וְאֵילָךְ, וְיָפֶה הוּא אַךְ חִלֵּק בִּוְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשּתֵיכֶם.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ אִי הָכִי, ׳אַךְ בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאוֹר מִבָּתֵּיכֶם׳ (שמות יב, טו), וְתָנֵינָן אַךְ חִלֵּק, חֶצְיוֹ אָסוּר בַּאֲכִילַת חָמֵץ, וְחֶצְיוֹ מוּתָּר. אוּף הָכָא אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, אֵימָא דְּחֶצְיוֹ אָסוּר בַּמְּלָאכָה (נ"א באכילה), וְחֶצְיוֹ מוּתָּר. אָמַר לֵיהּ אוּף הָכָא בִּוְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם תַּלְיָא, דְּהָא עִנּוּי לָא אִשְׁתְּכַח אֶלָּא מִפַּלְגּוּת יוֹמָא וּלְהָלְאָה, וְשַׁפִּיר הוּא אַךְ חִלֵּק בִּוְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.
׳יכפר׳ ולא ׳אכפר׳ - הכללת היובל השופע לטהר את הכל
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, ל). אֲכַפֵּר עֲלֵיכֶם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא ׳יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׳ - לְהַכְלִיל אֶת הַיּוֹבֵל שֶׁשּׁוֹפֵעַ מַעְיָנוֹת לְהַשְׁקוֹת ׳בַּיּוֹם הַזֶּה׳ לְכָל עֵבֶר לְרַוּוֹת אֶת הַכֹּל וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַכֹּל. וְזֶה עֲלֵיכֶם, כְּלוֹמַר עֲבוּרְכֶם, לְטַהֶרְכֶם ׳בַּיּוֹם הַזֶּה׳, שֶׁכָּתוּב ׳לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ׳ - וְלֹא יִשְׁלֹט עֲלֵיכֶם הַדִּין.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּתִיב, ׳כִּי בַּיוֹם הַזֶה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, ל). אֲכַפֵּר עַלֵיכֶם מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא ׳יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׳ - לְאַכְלְלָא יוֹבְלָא, דְּנָגִיד מַבּוּעֵי לְאַשְׁקָאָה בְּהַאי יוֹמָא לְכָל עִיבָר, לְאַרְוָאָה כֹּלָּא, וּלְאַשְׁקָאָה כֹּלָּא. וְדָא עֲלֵיכֶם, כְּלוֹמַר, בְּגִינֵיכוֹן לְדַכְּאָה לְכוֹן בְּהַאי יוֹמָא, דִּכְתִּיב ׳לִפְנֵי יהו"ה תִּטְהָרוּ׳ - וְלָא יִשְׁלוֹט עָלַיְיכוּ דִּינָא.
רצון הקב"ה לטהר את ישראל - בני היכלו הדרים בו
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שהקב"ה הִתְרַצָּה בָּהֶם וְרוֹצֶה לְטַהֵר אוֹתָם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בָהֶם חֵטְא, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי הֵיכָלוֹ וְיָדוּרוּ בְהֵיכָלוֹ. וְלֶעָתִיד לָבא כָּתוּב, ׳וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וְגוֹ'׳ (יחזקאל לו, כה) '.
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה, אָמַר זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ, וּבָעֵי לְדַכְּאָה לְהוּ, דְּלָא יִשְׁתְּכַּח בְּהוּ חוֹבָה, בְּגִין דִּיהוֹן בְּנֵי הֵיכָלֵיהּ, וִידוּרוּן בְּהֵיכָלֵיהּ. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב, ׳וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וְגוֹ'׳ (יחזקאל לו, כה).
׳ממעמקים קראתיך ה׳
התשובה שקדמה לעולם ועומק הבאר שממנו קוראים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.