ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 37: ׳נפשי אויתיך בלילה׳ - דבקות הנפש והרוח ומעלת הנשמות שעמדו לפני המלך › פיסקה 1 (סח ע"א)

׳נפשי אויתיך אף רוחי׳ - נפש ורוח הנזכרות כאחת

אחרי מות · ׳נפשי אויתיך בלילה׳ - דבקות הנפש והרוח ומעלת הנשמות שעמדו לפני המלך · מאמר 37 · פיסקה 1 · דף סח ע"א

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא, ׳נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְּקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ׳ (ישעיהו כו, ט), נַפְשִׁי בַּלַּיְלָה מִבָּעֵי לֵיהּ - אֲשַׁחֲרֶךָּ, יְשַׁחֲרֶךָ מִבָּעֵי לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ הָא אוּקְמוּהָ, ׳כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר׳ (בראשית כ", ג) ׳אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׳ (איוב יב, י).

תרגום

אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, ׳נַפְשִׁי אִוִּיתִךְ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ׳ (ישעיה כו, ט) - הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת ׳נַפְשִׁי אִוְּתָךְ בַּלַּיְלָה׳! אֲשַׁחֲרֶךָּ?! יְשַׁחֲרֶךָּ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אָמַר לוֹ, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׳ (איוב יב, י).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה רבי אבא, ׳נפשי אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך׳ (ישעיהו כו, ט), נפשי בלילה מבעי ליה - אשחרך, ישחרך מבעי ליה. אמר ליה הא אוקמוה, ׳כמה דאת אמר׳ (בראשית כ", ג) ׳אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׳ (איוב יב, י).

התרגום: אמר לו רבי אבא, ׳נפשי אויתך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך׳ (ישעיה כו, ט) - היה צריך להיות ׳נפשי אותך בלילה׳! אשחרך?! ישחרך היה צריך להיות! אמר לו, הרי פרשוה, כמו שנאמר ׳אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׳ (איוב יב, י).

מן המפרשים

מקדש מלך: אשר בידו נפש כל חי פי' ובשביל כך כיון שביד הקב"ה נפשנו ורוחנו. לכך ישראל קורין להקב"ה נפשי ורוחי ואומרים לו אויתיך ואשחרך:

הסולם: אמר ליה ר׳ אבא וכו׳: א״ל ר״א, נפשי אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך, שואל נפשי בלילה היה צריך לומר. דהיינו נפשי בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך. וכן אשחרך, ישחרך היה צריך לומר, שהרי הוא סובב על הרוח שלו. אמר לו הרי העמידוהו, שהוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: