׳נפשי אויתיך בלילה׳
דבקות הנפש והרוח ומעלת הנשמות שעמדו לפני המלך
׳נפשי אויתיך אף רוחי׳ - נפש ורוח הנזכרות כאחת
אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, ׳נַפְשִׁי אִוִּיתִךְ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ׳ (ישעיה כו, ט) - הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת ׳נַפְשִׁי אִוְּתָךְ בַּלַּיְלָה׳! אֲשַׁחֲרֶךָּ?! יְשַׁחֲרֶךָּ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אָמַר לוֹ, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׳ (איוב יב, י).
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא, ׳נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְּקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ׳ (ישעיהו כו, ט), נַפְשִׁי בַּלַּיְלָה מִבָּעֵי לֵיהּ - אֲשַׁחֲרֶךָּ, יְשַׁחֲרֶךָ מִבָּעֵי לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ הָא אוּקְמוּהָ, ׳כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר׳ (בראשית כ", ג) ׳אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׳ (איוב יב, י).
׳ואהבת׳ - אהבת הקב"ה כאהבת הגוף את נפשו ורוחו
בֹּא רְאֵה, הַנֶּפֶשׁ וְהָרוּחַ נוֹדָעוֹת (נפגשות) (משתתפות) כְּאֶחָד לְעוֹלָמִים. לָמַדְנוּ, עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לַעֲבֹד אֶת הקב"ה, כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ ׳וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךְ׳, שֶׁיֹּאהַב אֶת הקב"ה אַהֲבַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, וְזוֹהִי אַהֲבָה שְׁלֵמָה, אַהֲבַת נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ. כְּמוֹ שֶׁאֵלֶּה נִדְבָּקִים בְּגוּף, וְהַגּוּף אוֹהֵב אוֹתָם, (אָז) כָּךְ יִדְבַּק אָדָם לֶאֱהֹב אֶת הקב"ה אַהֲבַת נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ לִדְבּק בּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳נַפְשִׁי אִוִּיתִךְ בַּלַּיְלָה׳, (כְּלוֹמַר) נַפְשִׁי מַמָּשׁ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי נַפְשָׁא וְרוּחָא אִשְׁתְּמוֹדָע (ס"א אשתעי) (ס"א אשתתפי) כַּחֲדָא לְעָלְמִין. תָּנָא פּוּלְחָנָא שְׁלֵימָתָא דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמִפְלַח לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְּתַנִּינָן ׳וְאָהַבְתָּ אֶת יהו"ה אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'׳ (דברים ו, ה). דְּיַרְחִים לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רְחִימוּתָא דְּנֶפֶשׁ מַמָּשׁ, וְדָא הוּא רְחִימוּתָא שְׁלֵימָתָא, רְחִימוּתָא דְּנַפְשֵׁיהּ וְרוּחֵיהּ. כְּמָה דְּאִתְדְּבָּקוּ אִלֵּין בְּגוּפָא, וְגוּפָא רָחִים לוֹן. (ס"א כדין) כַּךְ יִתְדָּבָק בַּר נָשׁ לְרַחֲמָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רְחִימוּתָא דְּנַפְשֵׁיהּ וְרוּחֵיהּ, לְאַדְבְּקָא בֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה׳ (כלומר) נַפְשִׁי מַמָּשׁ.
עמידת הלילה בעבודה - חוט של חסד וקיום העולם בזכותם
׳אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ׳ (ישעיה כו, ט) - אֶתְדַּבֵּק בְּךְ אַהֲבָה רַבָּה בַּלַּיְלָה, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם מֵאַהֲבָתוֹ שֶׁל הקב"ה לַעֲמֹד בְּכָל לַיְלָה לְהִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוֹדָתוֹ עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַבֹּקֶר, וְיִמָּשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד. שֶׁשָּׁנִינוּ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאוֹהֵב אֶת הקב"ה אַהֲבָה כָּזוֹ, וְצַדִּיקֵי הָאֱמֶת הַלָּלוּ שֶׁאוֹהֲבִים אֶת הקב"ה כָּךְ, הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בַּעֲבוּרָם, וְשׁוֹלְטִים עַל כָּל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה. (הִיא) (כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הָעוֹלָם בַּעֲבוּרָם). לָמַדְנוּ, אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁנִּדְבָּק בְּרוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ לְמַעְלָה בַּמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ בְּאַהֲבָה כָּרָאוּי, שׁוֹלֵט בָּאָרֶץ שֶׁלְּמַטָּה, וְכָל מַה שֶּׁגּוֹזֵר עַל הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם. מִנַּיִן לָנוּ? מֵאֵלִיָּהוּ, שֶׁכָּתוּב ׳חַי ה'׳ ׳אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי׳ (מלכים ב ה, טז).
בלשון הזוהר
׳אַף רוּחִי בְּקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ׳ (ישעיה כו, ט) - אִתְדַּבְּקָא בָּךְ בִּרְחִימוּתָא סַגִיאָה, בַּלַּיְלָה. דְּבָעֵי בַּר נָשׁ מֵרְחִימוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֵיקָם בְּכָל לֵילְיָא, לְאִשְׁתַּדְלָא בְּפוּלְחָנֵיהּ, עַד דְּיִתְעַר צַפְרָא, וְיִתְמְשַׁךְ עָלֵיהּ חוּטָא דְּחֶסֶד. דְּתַנְיָא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ דִּרְחִימוּתָא דָּא רָחִים לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָנֵי זַכָּאֵי קְשׁוֹט דִּמְרַחֲמִין לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָכִי, עָלְמָא מִתְקַיְימָא בְּגִינֵיהוֹן, וְשַׁלְטִין עַל כָּל גְּזִירִין קָשִׁין דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא. (נ"א היא) (בגין דיתקיים עלמא בגיניהון) תָּאנָא, הַהוּא זַכָּאָה דְּאִתְדַּבָק בְּרוּחֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ לְעֵילָּא, בְּמַלְכָּא קַדִישָׁא, בִּרְחִימוּתָא כְּדְקָא יֵאוֹת. שַׁלִּיט בְּאַרְעָא דִּלְתַתָּא, וְכָל מַה דְּגָזַר עַל עָלְמָא אִתְקַיָּים. מְנָא לָן, מֵאֵלִיָּהוּ. דִּכְתִּיב, ׳חַי יהו"ה׳ (מלכים א יז, א) ׳אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְּבָרִי׳.
מיעוט הנשמות הנשלפות מן המלך והמטרוניתא - ועמידתן לפניו
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוֹת הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִמַּעְלָה לְמַטָּה, וְאוֹתָם צַדִּיקֵי הָעוֹלָם שׁוֹלְפִים אוֹתָם מֵהַמֶּלֶךְ וּמֵהַמַּטְרוֹנִיתָא, מְעַטִּים הֵם. שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁיּוֹרֶדֶת, עוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹשֵׁב הקב"ה רוּחַ בְּכָל חַיִל וְחַיִל שֶׁל הַשָּׁמַיִם, כָּל הַחֲיָלוֹת נַעֲשִׂים, וְעוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם׳ (תהלים לג, ו). וּמֵהֶן מִתְעַכְּבוֹת עַד שהקב"ה מוֹרִיד אוֹתָן לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאַתְיָין נִשְׁמָתִין קַדִישִׁין מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וְאִינּוּן זַכָּאֵי עָלְמָא מְשַׁלְּפֵי לְהוּ מִמַּלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, זְעִירִין אִינּוּן, דִּבְהַהוּא שַׁעֲתָא דְּנָחִית, קַיְּימָא קָמֵי מַלְכָּא, וּרְעוּתָא דְּמַלְכָּא לְאִסְתַּכְּלָא בָּהּ, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּנָשַׁב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רוּחָא בְּכָל חֵילָא וְחֵילָא דִּשְׁמַיָּא, כֻּלְּהוּ חַיָּילִין אִתְעָבִידוּ, וְקַיְימֵי בְּקִיּוּמַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם׳ (תהילים לג, ו). וּמִנַּיְיהוּ אִתְעַכְּבוּ עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָחִית לְהוּ לְתַתָּא.
׳אשר עמדתי לפניו׳ - הנשמות שעמדו מקדם ואליהו שנעשה מלאך
וְלָמַדְנוּ, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הֵן עוֹמְדוֹת לִפְנֵי הקב"ה, וּמִתְעַכְּבוֹת עַד שֶׁמַּגִּיעַ הַזְּמַן לְהוֹרִיד אוֹתָן לָאָרֶץ, וְאֵלּוּ שׁוֹלְטוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳חַי ה' אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו׳ (מלכים ב ה, טז) - אֲשֶׁר אֲנִי עוֹמֵד לֹא כָתוּב, אֶלָּא אֲשֶׁר עָמַדְתִּי. אַחַר כָּךְ חוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ וְנִכְנֶסֶת לְחַדְרָהּ, וְאוֹתָן אֲחֵרוֹת לֹא עוֹלוֹת עַד שֶׁיָּמוּתוּ, כִּי לֹא עָמְדוּ קֹדֶם כְּאוֹתָן הָאֲחֵרוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵלִיָּהוּ נַעֲשָׂה שָׁלִיחַ, מַלְאָךְ לְמַעְלָה, וְאֵלּו שֶׁמִּתְדַּבְּקִים יוֹתֵר לַמֶּלֶךְ.
בלשון הזוהר
וְתָאנָא, מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, קַיְימֵי קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִתְעַכָּבוּ עַד דְּמָטָא זִמְנָא לְאַחֲתָא לוֹן בְּאַרְעָא, וְאִלֵּין שְׁלִיטוּ לְעֵילָּא וְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳חַי יהו"ה אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו׳ - אֲשֶׁר אֲנִי עוֹמֵד לָא כְּתִיב, אֶלָּא אֲשֶׁר עָמַדְתִּי. לְבָתַר אַהְדָר לְאַתְרֵיהּ, וְסָלִיק לְאִדָּרֵיהּ, וְאִינּוּן אָחֳרָנִין לָא סַלְּקִין עַד דִּימוּתוּן. בְּגִין דְּלָא קַיְימוּ קוֹדֶם לָכֵן כְּאִינּוּן אָחֳרָנִין. וּבְגִין כַּךְ אֵלִיָּהוּ אִתְעָבִיד שְׁלִיחָא, מַלְאָכָא לְעֵילָּא, וְאִלֵּין דְּמִתְדַּבְּקָן יַתִיר לְמַלְכָּא.
ספרו של אדם הראשון - נשמות משתי דרגות העולות בחייהן
מָצָאנוּ בְּסִפְרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּל הָרוּחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁלְּמַעְלָה עוֹשׂוֹת שְׁלִיחוּת, וְכֻלָּן בָּאוֹת מִמָּקוֹם אֶחָד. שֶׁנִּשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הֵן מִשְּׁתֵּי דְרָגוֹת שֶׁכְּלוּלוֹת בְּאַחַת, וּמִשּׁוּם כָּךְ עוֹלוֹת יוֹתֵר, וְדַרְגָּתָן יְתֵרָה, וְכָךְ זֶה. וְכָל אוֹתָן שֶׁהָיוּ טְמוּנוֹת שָׁם, יָרְדוּ וְעָלוּ בְחַיֵּיהֶן, כְּמוֹ חֲנוֹךְ שֶׁלֹּא נִמְצְאָה בּוֹ מִיתָה. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ הַדָּבָר הַזֶּה בַּחֲנוֹךְ וְאֵלִיָּהוּ.
בלשון הזוהר
אַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּאָדָם קַדְמָאָה דְּכָל רוּחִין קַדִישִׁין דִּלְעֵילָּא, עָבְדִין שְׁלִיחוּתָא, וְכֻלְּהוּ אַתְיָין מֵאֲתַר חַד. דְּנִשְׁמָתְהוֹן דְּצַדִיקַיָּיא מִתְּרֵי דַּרְגִּין דִּכְלִילָן בְּחַד, וּבְגִין כַּךְ סַלְּקִין יַתִיר, וְדַרְגֵּיהוֹן יַתִיר, וְהָכִי הוּא. וְכָל אִינּוּן דַּהֲווֹ טְמִירִין תַּמָּן, נַחְתּוּ וּסְלִיקוּ בְּחַיֵּיהוֹן, כְּגוֹן חֲנוֹךְ דְּלָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ מִיתָה. וְהָא אוֹקִימְנָא מִלָּה דָּא, בַּחֲנוֹךְ וְאֵלִיָּהוּ.
מאה ועשרים וחמישה אלף דרגות - נשמות שבהן יתחדש העולם
וְלָמַדְנוּ, מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף דְּרָגוֹת (לַצַּדִּיקִים) הֵן לְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁעָלוּ בְרָצוֹן בְּטֶרֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, שהקב"ה מְזַמֵּן אוֹתָן לָעוֹלָם הַזֶּה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְעוֹלוֹת וְטָסוֹת בָּעוֹלָם, וְנִקְשָׁרוֹת לִצְרוֹר הַחַיִּים. וְעָתִיד הקב"ה לְחַדֵּשׁ בָּהֶן אֶת הָעוֹלָם. עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה וְגוֹ '׳ (ישעיה סו, כב).
בלשון הזוהר
וְתָאנָא מְאָה וְעֶשְׂרִין וַחֲמֵשׁ אֶלֶף דַּרְגִּין (לצדיקייא) לְנִשְׁמָתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, סְלִיקוּ בִּרְעוּתָא, עַד לָא אִתְבְּרֵי עָלְמָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְזַמְּנָא לְהוּ בְּעָלְמָא דֵּין, בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, וְסַלְּקִין וְטָאסִין עָלְמָא, וּמִתְקַשְּׁרֵי בִּצְרוֹרָא דְּחַיֵּי, וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחַדְּתָּא עָלְמָא בְּהוּ, עָלַיְיהוּ כְּתִיב, ׳כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה וְגוֹ'׳ (ישעיהו סו, כב).
׳תענו את נפשתיכם׳ - עינוי בשני חלקים למתענג בתשיעי
׳תְּעַנּוּ אֶת נַפְשּתֵיכֶם׳ (ויקרא טז, כט), נַפְשֹׁתֵיכֶם הוּא אָמַר, כִּי יִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים צַדִּיקִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְיִהֶיה הָרָצוֹן שֶׁלָּהֶם אֶל הקב"ה וּלְהִדָּבֵק בּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּפֵּר לָהֶם חֶטְאָם. וְלָכֵן, מִי שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּתְּשִׁיעִי וּמְעַנֵּג אֶת נַפְשׁוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, נִמְצָא בַּעֲשִׂירִי עִנּוּי נֶפֶשׁ בִּשְׁנֵי חֲלָקִים, וְנִמְצָא כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה תְשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי. אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם - לְהַכְלִיל אֶת הַכֹּל, גּוּף וָנֶפֶשׁ, וּלְהִכָּנַע ׳בַּיּוֹם הַזֶּה׳, כְּדֵי לְכַפֵּר עַל חֶטְאָם.
בלשון הזוהר
׳תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם׳ (ויקרא טז, כט), נַפְשׁוֹתֵיכֶם קָאָמַר, בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּכְחִין קָמֵי מַלְכָּא קַדִישָׁא זַכָּאִין, וִיהֵא רְעוּתָא דִּלְהוֹן לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאִתְדַּבְקָא בֵּיהּ, בְּגִין דְּיִתְכַּפֵּר לְהוּ חוֹבַיְיהוּ. וְעַל דָּא, מַאן דְּאָכַל וְשָׁתֵי בִּתְשִׁיעָאָה, וּמְעַנְּגָא נַפְשֵׁיהּ בְּמֵיכְלָא וּמִשְׁתְּיָיא, אִשְׁתְּכַח בַּעֲשִׂירָאָה עִנּוּיָא דְּנַפְשָׁא בִּתְרֵין חוּלָקִין, וְאִשְׁתְּכַח כְּאִלּוּ אִתְעַנֵּי תְּשִׁיעָאָה וַעֲשִׂירָאָה. אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם: לְאַכְלְלָא כֹּלָּא, גּוּפָא וְנַפְשָׁא, וּלְאִתְכַּנְּעָא בְּהַאי יוֹמָא, לְאִתְכַּפְּרָא עַל חוֹבֵיהוֹן.
׳ביום הזה יכפר׳ - גילוי עתיקא קדישא המכפר על הכל
לָמַדְנוּ, ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׳ (ויקרא טז, ל) - ׳בַּיּוֹם הַזֶּה׳?! הַיּוֹם הַזֶּה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא ׳בַּיּוֹם הַזֶּה׳ דַּוְקָא, שֶׁבּוֹ מִתְגַּלֶּה עַתִּיקָא קַדִּישָׁא לְכַפֵּר עַל חֲטָאֵי כֻּלָּם.
בלשון הזוהר
תָּאנָא ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׳ (ויקרא טז, ל) - ׳בַּיוֹם הַזֶּה׳. הַיּוֹם הַזֶּה מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא ׳בַּיוֹם הַזֶּה׳ דַּיְיקָא, דְּבֵיהּ אִתְגְלֵי עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, לְכַפָּרָא עַל חוֹבֵיהוֹן דְּכֹלָּא.
׳עיר קטנה ואנשים בה מעט׳
מעלת המסכן החכם הממלט את העיר
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.