בקרו של אברהם - התבשמות הדינים ושמחה בעולם
אחרי מות · ׳אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ׳ - שירות המלאכים בזמני היום והלילה · מאמר 24 · פיסקה 2 · דף סד ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, כַּד נָהִיר יְמָמָא, כָּל אִינּוּן מָארֵי דִּיבָבָא, מְשַׁבְּחָן בְּמִלֵי תּוּשְׁבְּחָן, לָקֳבְלֵיהּ דְּהַאי בֹּקֶר. (ס"א כד אתער, דכד) דְּכַד אִתְּעַר הַאי בֹּקֶר, כֻּלְּהוּ מִתְבַסְּמִין, וְדִינָא אִשְׁתְּכִיךְ, וְאָמְרִין תּוּשְׁבְּחָן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים׳ (איוב לח, ז). וְהַהוּא זִמְנָא, (הימנותא) חֶדְוָותָא וּבִרְכָּאן מִשְׁתַּכְּחִין בְּעָלְמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּעַר לְאַבְרָהָם לְאַחֲיָיא לֵיהּ, וְאִשְׁתַּעֲשַׁע בֵּיהּ, וְאַשְׁלְטֵיהּ בְּעָלְמָא. וּמְנָא לָן דְּהַאי בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם הוּא. דִּכְתִיב ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית יט, כז).
תרגום
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כְּשֶׁמֵּאִיר הַיּוֹם, כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי יְבָבָה מְשַׁבְּחִים בְּדִבְרֵי תִשְׁבָּחוֹת כְּנֶגֶד הַבֹּקֶר הַזֶּה. (כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר) שֶׁכְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר הַבֹּקֶר הַזֶּה, כֻּלָּם מִתְבַּשְּׂמִים, וְהַדִּין שׁוֹכֵךְ, וְאוֹמְרִים תִּשְׁבָּחוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איובלט) ׳בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים׳ (איוב לח, ז) - וְאוֹתוֹ זְמַן (אֱמוּנָה) שִׂמְחָה וּבְרָכוֹת נִמְצָאִים בָּעוֹלָם, והקב"ה מֵעִיר אֶת אַבְרָהָם לְהַחֲיוֹתוֹ, וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ וּמַשְׁלִיטוֹ בָעוֹלָם. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁהַבֹּקֶר הַזֶּה הוּא שֶׁל אַבְרָהָם? שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית יט, כז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יוסי אמר, כד נהיר יממא, כל אינון מארי דיבבא, משבחן במלי תושבחן, לקבליה דהאי בקר. (ס"א כד אתער, דכד) דכד אתער האי בקר, כלהו מתבסמין, ודינא אשתכיך, ואמרין תושבחן. הדא הוא דכתיב, ׳ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים׳ (איוב לח, ז). וההוא זמנא, (הימנותא) חדוותא וברכאן משתכחין בעלמא, וקודשא בריך הוא אתער לאברהם לאחייא ליה, ואשתעשע ביה, ואשלטיה בעלמא. ומנא לן דהאי בקר דאברהם הוא. דכתיב ׳וישכם אברהם בבקר׳ (בראשית יט, כז).
התרגום: רבי יוסי אמר, כשמאיר היום, כל אותם בעלי יבבה משבחים בדברי תשבחות כנגד הבקר הזה. (כשמתעורר) שכשמתעורר הבקר הזה, כלם מתבשמים, והדין שוכך, ואומרים תשבחות. זהו שכתוב (איובלט) ׳ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים׳ (איוב לח, ז) - ואותו זמן (אמונה) שמחה וברכות נמצאים בעולם, והקב"ה מעיר את אברהם להחיותו, ומשתעשע עמו ומשליטו בעולם. ומנין לנו שהבקר הזה הוא של אברהם? שכתוב ׳וישכם אברהם בבקר׳ (בראשית יט, כז).
מן המפרשים
מקדש מלך: משבחן במילי תושבחן פי' אותם המלאכים שהם אלף ות"ק וחמשים רבוא הם משבחים להקב"ה בבקר והם מארי דיבבא שהם מיצירה. ור' יוסי בא לפרש דברי ר' יהודה ולסייעו: אתער לאברהם פי' החסדים שהם בחי' אברהם שמתעוררים בבקר. מארי דיללה נ"ב דעשייה:
הסולם: ר׳ יוסי אמר וכו׳: ר׳ יוסי מפרש דבריו של ר״י, ואומר כשמאיר היום, כל אלו בעלי יבבה, דהיינו אותם הנמשכים מקו שמאל שמרוב הדינים שבו הם מיבבים תמיד, משבחים בדברי תשבחות כנגד בוקר הזה, שהוא אור החסדים, כי כשנתעורר בקר הזה, כלם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: