בין הערבים - התעוררות יצחק לדון את הרשעים והזהירות במנחה
אחרי מות · ׳אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ׳ - שירות המלאכים בזמני היום והלילה · מאמר 24 · פיסקה 3 · דף סד ע"ב
לשון הזוהר
בְּהַהוּא זִמְנָא דְּבֵין הָעַרְבָּיִם, כָּל אִינּוּן אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְתִשְׁעִין אֶלֶף רִבּוֹא מָארֵי דִּילָלָה אִקְרוּן, וּמְזַמְּרִין בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, וּקְטָטוּתָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא, וְהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְּעָרוּתָא דְּאִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִצְחָק, וְקָם וְדָאִין לְחַיָּיבַיָּא דְּעַבְרִין עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, וְשִׁבְעָה נַהֲרֵי אֶשָּׁא נַגְדִּין וְנָפְקִין וְחָלִין עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּרַשִׁיעַיָּיא, וְשַׁלְהוֹבֵי גּוּמְרִין דְּנוּרָא מִתְעָרִין מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וּכְדֵין תָּב אַבְרָהָם לְאַתְרֵיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקוֹמוֹ׳ (בראשית יח, לג). וְיוֹמָא אִתְפְּנֵי, וְחַיָּיבֵי גֵּיהִנָּם צַוְוחִין וְאַמְרִין ׳אוֹי לָנוּ כִּי פָּנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב׳ (ירמיהו ו, ד). וְהַהִיא שַׁעֲתָא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא, בִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה.
תרגום
בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, כָּל אוֹתָם אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים אֶלֶף רִבּוֹא בַּעֲלֵי יְלָלָה נִקְרָאִים, וּמְזַמְּרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהַקְּטָטָה שׁוֹרָה בָּעוֹלָם. וְאוֹתָהּ שָׁעָה הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁמֵּעִיר הקב"ה אֶת יִצְחָק, וְעוֹמֵד וְדָן אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, וְשִׁבְעָה נַהֲרוֹת אֵשׁ זוֹרְמִים וְיוֹצְאִים וְחָלִים עַל רָאשֵׁי הָרְשָׁעִים, וְשַׁלְהָבוֹת גֶּחָלִים שֶׁל אֵשׁ מִתְעוֹרְרוֹת מִמַּעְלָה לְמַטָּה. וְאָז שָׁב אַבְרָהָם לִמְקוֹמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקוֹמוֹ׳ (בראשית יח, לג) - וְהַיּוֹם פּוֹנֶה, וְרִשְׁעֵי הַגֵּיהִנֹּם צוֹוְחִים וְאוֹמְרִים: ׳אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב׳ (ירמיה ו, ד) - וְאוֹתָהּ שָׁעָה צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בההוא זמנא דבין הערבים, כל אינון אלף וחמש מאה ותשעין אלף רבוא מארי דיללה אקרון, ומזמרין בההיא שעתא, וקטטותא שריא בעלמא, וההיא שעתא אתערותא דאתער קודשא בריך הוא ליצחק, וקם ודאין לחייביא דעברין על פתגמי אורייתא, ושבעה נהרי אשא נגדין ונפקין וחלין על רישיהון דרשיעייא, ושלהובי גומרין דנורא מתערין מעילא לתתא, וכדין תב אברהם לאתריה. כמה דאת אמר, ׳ואברהם שב למקומו׳ (בראשית יח, לג). ויומא אתפני, וחייבי גיהנם צווחין ואמרין ׳אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב׳ (ירמיהו ו, ד). וההיא שעתא, בעי בר נש לאזדהרא, בצלותא דמנחה.
התרגום: באותו זמן של בין הערבים, כל אותם אלף וחמש מאות ותשעים אלף רבוא בעלי יללה נקראים, ומזמרים באותה שעה, והקטטה שורה בעולם. ואותה שעה ההתעוררות שמעיר הקב"ה את יצחק, ועומד ודן את הרשעים שעוברים על דברי התורה, ושבעה נהרות אש זורמים ויוצאים וחלים על ראשי הרשעים, ושלהבות גחלים של אש מתעוררות ממעלה למטה. ואז שב אברהם למקומו, כמו שנאמר ׳ואברהם שב למקומו׳ (בראשית יח, לג) - והיום פונה, ורשעי הגיהנם צווחים ואומרים: ׳אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב׳ (ירמיה ו, ד) - ואותה שעה צריך אדם להזהר בתפלת המנחה.
מן המפרשים
מקדש מלך: ויומא אתפני פי' שחצות היום הראשון הוא בחי' חסד. ומחצות ואילך בזמן המנחה הדינים מתגברים. בצלותא דמנחה וכו' מכאן ראיה למ"ש בסמוך שאלף ות"ק ותשעים אלף רבוא שהם משבחים בין הערביים הוא זמן מנחה. בזמנא דמטי ליליא מכאן ג"כ ראיה שאלף…
הסולם: בההוא זמנא דבין וכו׳: בזמן ההוא של בין הערבים, כל אלו אלף ות״ק וצ׳ אלף רבוא הנמשכים אז, הם נקראים בעלי יללה, מחמת שנמשכים מקו וחצי דצד שמאל, שמשם נמשכים דינים, כנ״ל, וע״כ הם מיללים, כי אינם יכולים לסבול הדינים האלו. ומזמרים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: