׳אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ׳
שירות המלאכים בזמני היום והלילה
בעלי שירה המזמרים לפני הקב"ה בשלשה זמני היום
׳וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלָיו׳ - רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבאוֹ׳ (תהלים נ, א) - לָמַדְנוּ, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים רִבּוֹא בַּעֲלֵי שִׁירָה מְזַמְּרִים להקב"ה כְּשֶׁמֵּאִיר הַיּוֹם. וְאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה בַּצָּהֳרָיִם. וְאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים אֶלֶף רִבּוֹא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּקְרֵאת בֵּין הָעַרְבַּיִם.
בלשון הזוהר
וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי יהו"ה וְכִפֶּר עָלָיו׳ (ויקרא טז, יח). רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יהו"ה דִּבֵּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרָח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ׳ (תהילים נ, א). תָּאנָא, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְחַמְשִׁין רִבּוֹא מָארֵי שִׁירָתָא, מְזַמְּרִין לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד נָהִיר יְמָמָא. וְאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְאַרְבְּעִין וּתְמַנְיָא בְּטִיהֲרָא. וְאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְתִשְׁעִין אֶלֶף רִבּוֹא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִקְרֵי בֵּין הָעַרְבַּיִם.
בקרו של אברהם - התבשמות הדינים ושמחה בעולם
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כְּשֶׁמֵּאִיר הַיּוֹם, כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי יְבָבָהאותם המלאכים הנמנים אלף ות"ק וחמשים רבוא, בעלי יבבה מעולם היצירה (מקדש מלך) הנמשכים מקו שמאל, שמרוב הדינים שבו הם מיבבים תמיד (בעה"ס) מְשַׁבְּחִים בְּדִבְרֵי תִשְׁבָּחוֹת כְּנֶגֶד הַבֹּקֶר הַזֶּה.שהוא אור החסדים (כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר) שֶׁכְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר הַבֹּקֶר הַזֶּה, כֻּלָּם מִתְבַּשְּׂמִים, וְהַדִּין שׁוֹכֵךְ, וְאוֹמְרִים תִּשְׁבָּחוֹת. הבקר הזה הוא בקרו של אברהם, מידת החסד, ובו נמתקים הדינים זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איובלט) ׳בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים׳ (איוב לח, ז) - וְאוֹתוֹ זְמַן (אֱמוּנָה) שִׂמְחָה וּבְרָכוֹת נִמְצָאִים בָּעוֹלָם, והקב"ה מֵעִיר אֶת אַבְרָהָם לְהַחֲיוֹתוֹ, וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ וּמַשְׁלִיטוֹ בָעוֹלָם.החסדים, שהם בחינת אברהם, מתעוררים בבקר (מקדש מלך) והוא ממשלת היום וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁהַבֹּקֶר הַזֶּה הוּא שֶׁל אַבְרָהָם? שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית יט, כז).
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, כַּד נָהִיר יְמָמָא, כָּל אִינּוּן מָארֵי דִּיבָבָא, מְשַׁבְּחָן בְּמִלֵי תּוּשְׁבְּחָן, לָקֳבְלֵיהּ דְּהַאי בֹּקֶר. (ס"א כד אתער, דכד) דְּכַד אִתְּעַר הַאי בֹּקֶר, כֻּלְּהוּ מִתְבַסְּמִין, וְדִינָא אִשְׁתְּכִיךְ, וְאָמְרִין תּוּשְׁבְּחָן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים׳ (איוב לח, ז). וְהַהוּא זִמְנָא, (הימנותא) חֶדְוָותָא וּבִרְכָּאן מִשְׁתַּכְּחִין בְּעָלְמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּעַר לְאַבְרָהָם לְאַחֲיָיא לֵיהּ, וְאִשְׁתַּעֲשַׁע בֵּיהּ, וְאַשְׁלְטֵיהּ בְּעָלְמָא. וּמְנָא לָן דְּהַאי בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם הוּא. דִּכְתִיב ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית יט, כז).
בין הערבים - התעוררות יצחק לדון את הרשעים והזהירות במנחה
הזוה"ק חילק בין מלאכי שירה של בוקר למלאכי זמרה של ערב למלאכי תהילה של אחר חצות הלילה, ובהמשך לזה מפרש ענין משמרת הבוקר שהם מצד הארת אברהם וכעת יפרש על שעת בין הערביים המכוונת כנגד יצחק כי בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, כָּל אוֹתָם אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים אֶלֶף רִבּוֹא בַּעֲלֵי יְלָלָה נִקְרָאִים, מצד שאינם יכולים לסבול הדינים הללו בעלי יללה שהם המלאכים שבעולם העשייה וּמְזַמְּרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהַקְּטָטָההתפשטות הדין שׁוֹרָה בָּעוֹלָם. וְאוֹתָהּ שָׁעָה הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁמֵּעִיר הקב"ה אֶת יִצְחָק, שהוא במידת הדין וְעוֹמֵד וְדָן אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, וְשִׁבְעָה נַהֲרוֹת אֵשׁכנגד שבע מידות הדין זוֹרְמִים וְיוֹצְאִים וְחָלִים עַל רָאשֵׁי הָרְשָׁעִים, וְשַׁלְהָבוֹת גֶּחָלִים שֶׁל אֵשׁ מִתְעוֹרְרוֹתונמשכות מהגבורות ש מִמַּעְלָה לְמַטָּה. וְאָז שָׁב אַבְרָהָם לִמְקוֹמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקוֹמוֹ הארת החסד שבה למקומה ולשורשה ונעלמת מן התחתונים׳ (בראשית יח, לג) - וְהַיּוֹם פּוֹנֶה,שחצות היום הראשון הוא בחי' חסד. ומחצות ואילך בזמן המנחה הדינים מתגברים. וְרִשְׁעֵי הַגֵּיהִנֹּם צוֹוְחִים וְאוֹמְרִים: ׳אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב׳ (ירמיה ו, ד) - וְאוֹתָהּ שָׁעָה צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה. (ולעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה ברכות ו.)
בלשון הזוהר
בְּהַהוּא זִמְנָא דְּבֵין הָעַרְבָּיִם, כָּל אִינּוּן אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְתִשְׁעִין אֶלֶף רִבּוֹא מָארֵי דִּילָלָה אִקְרוּן, וּמְזַמְּרִין בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, וּקְטָטוּתָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא, וְהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְּעָרוּתָא דְּאִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִצְחָק, וְקָם וְדָאִין לְחַיָּיבַיָּא דְּעַבְרִין עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, וְשִׁבְעָה נַהֲרֵי אֶשָּׁא נַגְדִּין וְנָפְקִין וְחָלִין עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּרַשִׁיעַיָּיא, וְשַׁלְהוֹבֵי גּוּמְרִין דְּנוּרָא מִתְעָרִין מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וּכְדֵין תָּב אַבְרָהָם לְאַתְרֵיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקוֹמוֹ׳ (בראשית יח, לג). וְיוֹמָא אִתְפְּנֵי, וְחַיָּיבֵי גֵּיהִנָּם צַוְוחִין וְאַמְרִין ׳אוֹי לָנוּ כִּי פָּנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב׳ (ירמיהו ו, ד). וְהַהִיא שַׁעֲתָא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא, בִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה.
שירת הלילה עד חצות - ואחר חצות מבשרים תהלות
בִּזְמַן שֶׁמַּגִּיעַ הַלַּיְלָה, אוֹתָם אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה נִקְרָאִים מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאוֹמְרִים שִׁירָה. אָז מִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים שֶׁלְּמַטָּה, וְהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם, וְאֵלֶּה אוֹמְרִים שִׁירָה עַד שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה מִשְׁמֶרֶת וָחֵצִי. אַחַר שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, מִזְדַּמְּנִים כָּל הָאֲחֵרִים כְּאֶחָד וְאוֹמְרִים תְּהִלּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּתְהִלּוֹת ה' יְבַשֵּׂרוּ׳ (ישעיה ס, ו). רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, כְּשֶׁנִּמְצָא רָצוֹן בַּבֹּקֶר, תְּהִלּוֹת ה' מְבַשְּׂרִים.
בלשון הזוהר
בְּזִמְנָא דְּמָטֵי לֵילְיָא אִינּוּן אֶלֶף וְה' מְאָה וְאַרְבְּעִין וּתְמַנְיָא, אִקְרוּן מִבָּרָא לְפָרוֹכְתָּא, וְאָמְרִין שִׁירָתָא. כְּדֵין דִּינִין דִּלְתַתָּא מִתְעָרִין, וְאָזְלִין וְשָׁאטִין בְּעָלְמָא, וְאִלֵּין אַמְרִין שִׁירָתָא. עַד דְּיִתְפְּלִיג לֵילְיָא מִשְׁמָרָה וּפַלְגָּא. בָּתַר דְּיִתְפְּלִיג לֵילְיָא מִזְדַמְנֵי כֻּלְּהוּ אַחֲרִינֵי כַּחֲדָא, וְאַמְרֵי תְּהִלּוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּתְהִלּוֹת יהו"ה יְבַשֵּׂרוּ׳ (ישעיה ס, ו). רִבִּי יְהוּדָה אָמַר כַּד רַעֲוָא אִשְׁתְּכַח בְּצַפְרָא, תְּהִלּוֹת יהו"ה מְבַשְּׂרִין.
רוח הצפון של חצות - ותהלות המבשרים עד הבקר
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, אַחַר שֶׁרוּחַ הַצָּפוֹן הִתְעוֹרְרָה בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְהָלְכָה לָהּ, מְבַשְּׂרִים תְּהִלּוֹת עַד שֶׁיָּבֹא הַבֹּקֶר, וּמִתְעוֹרֵר הַבֹּקֶר הַזֶּה, וְאָז שִׂמְחָה וּבְרָכוֹת נִמְצָאִים בָּעוֹלָם.
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, בָּתַר דְּרוּחָא דְּצָפוֹן אִתְּעַר בְּפַלְגוּת לֵילְיָא וְאָזִיל לֵיהּ, תְּהִלּוֹת מְבַשְּׂרֵי, עַד דְּיֵיתֵי צַפְרָא, וְאִתְּעַר הַאי בֹּקֶר, כְּדֵין חֶדְוָותָא וּבִרְכָּאן אִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא.
הימן - הממנה על בעלי התשבחות של הבקר
לָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי אַבָּא, כֻּלָּם כָּךְ, וּמֵעַל כֻּלָּם שְׁלֹשָׁה שָׂרִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁמִּתְעוֹרֵר הַבֹּקֶר הַזֶּה וּמְעוֹרְרִים תִּשְׁבָּחוֹת עַל כָּל אוֹתָם אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים רִבּוֹא, מִתְמַנֶּה עֲלֵיהֶם מְמֻנֶּה אֶחָד, וּשְׁמוֹ הֵימָן, כְּנֶגֶד שֶׁלְּמַטָּה, וְתַחַת יָדוֹ שָׂרִים מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם לְתַקֵּן שִׁיר.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, אָמַר רִבִּי אַבָּא, כֻּלְּהוּ הָכִי, וְעֵילָּא מִנְּהוֹן סַרְכִין תְּלָתָא. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִתְּעַר הַאי בֹּקֶר, וּמִתְעָרִין תּוּשְׁבְּחָן, כָּל אִינּוּן אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְחַמְשִׁין רִבּוֹא, אִתְמָנָא עָלַיְיהוּ חַד מְמָנָא, וְהֵימָן שְׁמֵיהּ לָקֳבְלֵיה דִּלְתַתָּא, וּתְחוֹת יְדֵיהּ סַרְכִין מְמָנָן עָלַיְיהוּ לְאַתְקְנָא שִׁירָתָא.
ידותון - הממנה על בעלי היללה של בין הערבים
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁמִּתְעוֹרֵר זְמַן שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וּמְזַמְּרִים כָּל אוֹתָם אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים אֶלֶף רִבּוֹא בַּעֲלֵי הַיְלָלָה, מִתְמַנֶּה עֲלֵיהֶם מְמֻנֶּה אֶחָד, וּשְׁמוֹ יְדוּתוּן, כְּנֶגֶד שֶׁלְּמַטָּה, וְתַחַת יָדוֹ מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם שָׂרִים לְתַקֵּן אוֹתוֹ הַזֶּמֶר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳זְמִיר עָרִיצִים׳ (שם כה, ה).
בלשון הזוהר
בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִתְּעַר זִמְנָא דְּבֵין הָעַרְבַּיִם, וְזַמְרִין כָּל אִינּוּן אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְתִשְׁעִין אֶלֶף רִבּוֹא מָארֵי דִּילָלָה, אִתְמָנָא עָלַיְיהוּ חַד מְמָנָא וִידוּתוּן שְׁמֵיהּ, לָקֳבְלֵיהּ דִּלְתַתָּא, וּתְחוֹת יְדֵיהּ סַרְכִין מְמָנָן עָלַיְיהוּ, לְאַתְקְנָא הַהוּא זִמְרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳זְמִיר עָרִיצִים׳ (ישעיהו כה, ה).
אסף - מאסף לכל המחנות אחר חצות הלילה
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁמַּגִּיעַ הַלַּיְלָה, מִתְעוֹרְרִים כָּל אוֹתָם שֶׁמִּחוּץ לַפָּרֹכֶת, וְאָז הַכֹּל שׁוֹכֵךְ, וּפֶתַח לֹא נִמְצָא, וְהַדִּינִים שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרְרִים, כֻּלָּם מִתְמַנִּים כְּאֶחָד אֵלֶּה עַל אֵלֶּה, עַד שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה. אַחַר שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה וְכֻלָּם מִתְכַּנְּסִים, מִתְמַנֶּה עֲלֵיהֶם מְמֻנֶּה אֶחָד וּמְכַנֵּס אֶת כָּל הַמַּחֲנוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת וְגוֹ'׳ (במדבר י, כה) ' - וּשְׁמוֹ אָסָף, כְּנֶגֶד שֶׁלְּמַטָּה, וְתַחַת יָדוֹ כָּל אוֹתָם שָׂרִים מְמֻנִּים וּמְבַשְּׂרִים תְּהִלּוֹת.
בלשון הזוהר
בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּמָטֵי לֵילְיָא, מִתְעָרִין כָּל אִינּוּן דְּמִבָּרָא לְפָרוֹכְתָּא, כְּדֵין שָׁכִיךְ כֹּלָּא, וּפִטְרָא לָא אִשְׁתְּכַח, וְדִינִין דִּלְתַּתָּא מִתְעָרִין, כֻּלְּהוּ אִתְמָנָן כַּחֲדָא, אִלֵּין עַל אִלֵּין, עַד דְּאִתְפְּלִיג לֵילְיָא. בָּתַר דְּאִתְפְּלִיג לֵילְיָא, וּמִתְכַּנְּשֵׁי כֻּלְּהוּ, אִתְמָנָא עָלַיְיהוּ חַד מְמָנָא וְכָנִישׁ לְכָל מַשִּׁרְיָין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת וְגוֹ'׳ (במדבר י, כה) וְאָסָף שְׁמֵיהּ, לָקֳבְלֵיהּ דִּלְתַתָּא, וּתְחוֹת יְדֵיהּ כָּל אִינּוּן סַרְכִין מְמָנָן, וּמְבַשְּׂרֵי תְּהִלּוֹת.
חוט הברכות הנפרס בבקר על המטרוניתא ועל עוסקי התורה
עֵד שֶׁבָּא הַבֹּקֶר. כֵּיוָן שֶׁבָּא הַבֹּקֶר, קָם אוֹתוֹ נַעַ"ר וְיוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ לְטַהֵר אוֹתָם, וְנִכְנָס לַשֶּׁמֶשׁ. כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר הַבֹּקֶר, אָז הִיא עֵת רָצוֹן שֶׁמְּדַבֶּרֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא עִם הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ מוֹשֵׁךְ מִמֶּנּוּ חוּט אֶחָד שֶׁל בְּרָכוֹת וּפוֹרֵס עַל הַמַּטְרוֹנִיתָא וְעַל אוֹתָם שֶׁמִּזְדַּוְּגִים עִמָּהּ. מִי הֵם שֶׁמִּזְדַּוְּגִים עִמָּהּ? אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁנֶּחֱלָק.
בלשון הזוהר
עַד דְּאָתֵי צַפְרָא, כֵּיוָן דְּאָתֵי צַפְרָא, קָם הַהוּא נַעַ"ר, יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמֵּיהּ, לְדַכְּאָה לְהוּ, וְעָאל לְשַׁמְּשָׁא. כַּד אִתְּעַר בֹּקֶר, כְּדֵין הִיא שַׁעֲתָא דְּרַעֲוָא, דְּאִשְׁתָּעֵי מַטְרוֹנִיתָא בְּמַלְכָּא, וּמַלְכָּא מָשִׁיךְ מִנֵּיהּ חַד חוּטָא דְּבִרְכָּאן וּפָרִיס עַל מַטְרוֹנִיתָא, וְעַל אִינּוּן דְּמִזְדַוְּוגֵי לֵהּ. מַאן אִינּוּן דְּמִזְדַוְּוגֵי עִמֵּהּ. אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא בְּלֵילְיָא, כַּד אִתְפְּלַג.
׳אשכנה באחרית ים׳ - שעת הסתלקות דיני המטרוניתא
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁבָּא עִם הַמַּטְרוֹנִיתָא בְּשָׁעָה שֶׁבָּאָה לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר עִמָּהּ, וְנִמְצָא עִמָּהּ, בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶּלֶךְ מוֹשִׁיט אֶת יְמִינוֹ לְקַבֵּל אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם׳ (תהלים קלט, ט) - מִי אַחֲרִית הַיָּם? אוֹתָהּ שָׁעָה אַחֲרִית שֶׁל אוֹתוֹ יָם הִיא. שֶׁכְּשֶׁנֶּחֱלָק, הָיְתָה רֵאשִׁית, וְהָיָה דִין, וְעַכְשָׁו הָאַחֲרִית הוּא שֶׁלָּהּ, שֶׁמִּסְתַּלְּקִים דִּינֶיהָ, וְנִכְנֶסֶת לְכַנְפֵי הַמֶּלֶךְ הִיא וְכָל אוֹתָם שֶׁמִּזְדַּוְּגִים עִמָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאָתֵי עִם מַטְרוֹנִיתָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאָתַת לְקַבְּלָא אַנְפֵּי מַלְכָּא, לְאִשְׁתָּעֵי בֵּיהּ. וְאִשְׁתְּכַח עִמָּהּ. בְּשַׁעֲתָא דְּאוֹשִׁיט מַלְכָּא יְמִינָא, לְקַבְּלָא לְמַטְרוֹנִיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֶשָּׂא כַּנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם׳ (תהילים קלט, ט). מַאי אַחֲרִית יָם. הַהִיא שַׁעֲתָא אַחֲרִית דְּהַהוּא יַם הוּא. דְּכַד אִתְפְּלַג, שֵׁירוּתָא הֲוָה, וְדִינָא הֲוָה, וְהַשְׁתָּא אַחֲרִית הוּא דִּילָהּ, דְּמִסְתַּלְּקִין דִּינָהָא. וְעָאלַת בְּגַדְפּוֹי דְּמַלְכָּא, הִיא וְכָל אִינּוּן דְּמִזְדַּוְּוגִין לֵהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם׳.
העוסקים בתורה בחצות - פריסת כנפי המלך עליהם בבקר
וְלָמַדְנוּ, כָּל אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, מִשְׁתַּתְּפִים עִם הַשְּׁכִינָה. וּכְשֶׁבָּא הַבֹּקֶר וְהַמַּטְרוֹנִיתָא מִתְחַבֶּרֶת עִם הַמֶּלֶךְ, הוּא נִמְצָא עִמָּהּ עִם הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ פּוֹרֵס עַל כֻּלָּם אֶת כְּנָפָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי וְגוֹ'׳ (שם מב, ט).
בלשון הזוהר
וְתָאנָא, כָּל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְפְּלִיג לֵילְיָא. אִשְׁתְּתַּף בִּשְׁכִינְתָּא. וְכַד אָתֵי צַפְרָא, וּמַטְרוֹנִיתָא אִתְחַבְּרַת עִם מַלְכָּא, הוּא אִשְׁתְּכַח עִמָּהּ עִם מַלְכָּא. וּמַלְכָּא פְּרֵיס עַל כֻּלְּהוּ גַּדְפּוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳יוֹמָם יְצַוְּה יהו"ה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי וְגוֹ'׳ (תהילים מב, ט).
׳אל אלהים ה׳ - האבות המקדימים לדבר עם המטרוניתא
לָמַדְנוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָאָבוֹת מִזְדַּמְּנִים עִם הַמַּטְרוֹנִיתָא, וּמַקְדִּימִים לְדַבֵּר עִמָּהּ וּלְהִתְחַבֵּר עִמָּהּ, והקב"ה מְדַבֵּר עִמָּהּ עֲלֵיהֶם, וְהוּא קוֹרֵא לָהּ לִפְרֹס עָלֶיהָ אֶת כְּנָפָיו. זֶהוּ שֶׁכָתוּב ׳מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ וְגוֹ'׳ (שם נ, א). אֵל - זֶה אוֹר הַחָכְמָה, וְנִקְרָא חֶסֶד. אֱלֹהִים - זוֹ גְבוּרָה. יֱהִֹוִה - זוֹ שְׁלֵמוּת הַכֹּל, רַחֲמִים. וְעַל זֶה - ׳דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ וְגוֹ'׳ (תהלים נ, א).
בלשון הזוהר
תָּאנָא, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, אֲבָהָן מִזְדַּמְּנִין בְּמַטְרוֹנִיתָא, וְקַדְּמִין לְאִשְׁתָּעֵי בַּהֲדָהּ, וּלְאִתְחַבְּרָא עִמָּהּ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַלִּיל עִמָּהּ בְּהוּ. וְהוּא קָארֵי לָהּ לְפָרְסָא לָהּ גַּדְפּוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יהו"ה דִּבֶּר וַיִקְרָא אָרֶץ וְגוֹ'׳ (תהילים נ, א). אֵל - דָּא נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא, וְאִקְרֵי חֶסֶד. אֱלֹהִים - דָּא גְּבוּרָה. יְדִֹוִ"ד - דָא שְׁלִימוּ דְּכַלָּא, רַחֲמֵי. וְעַל דָא - ׳דִּבֶּר וַיִקְרָא אָרֶץ וְגוֹ'׳.
׳ה' הוא האלהים׳
שלוש דרגות הנקראות בשמות הדין וקשורות באחד
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.