מעשה באיש מגוש חלב ובאיש מסוריא המזומנים לרע
אחרי מות · ׳ושלח ביד איש עתי׳ - האדם המזומן לדבר לטוב ולרע · מאמר 20 · פיסקה 5 · דף סג ע"ב
לשון הזוהר
בְּגוּשׁ חֲלָבָא הֲוָה בַּר נָשׁ, דִּבְכָל אֲתַר דְּמָחֵי בִּידוֹי, הֲוָה מִית, וְלָא הֲווֹ בְּנֵי נָשָׂא מְקָרְבִין בַּהֲדֵיהּ. בְּסוּרְיָּא הֲוָה בַּר נָשׁ, דִּבְכָל אֲתַר דְּאִסְתָּכַּל אֲפִילּוּ לְטָב, כֹּלָּא אִתְהַפָּךְ לְבִישׁ. יוֹמָא חַד הֲוָה חַד בַּר נָשׁ אָזִיל בְּשׁוּקָא, וַהֲווּ אַנְפּוֹי נְהִירִין. אָתָא הַהוּא בַּר נָשׁ וְאִסְתָּכַּל בֵּיהּ, וְאִתְבָּקַע עֵינֵיהּ. בְּגִין כָּךְ, בְּכֹלָּא הֲוָה בַּר נָשׁ זַמִּין, לְהַאי וּלְהַאי. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ׳, אַל תִּקְרֵי יְבוֹרָךְ אֶלָּא יְבָרֵךְ.
תרגום
בְּגוּשׁ חָלָב הָיָה אָדָם, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּכֶּה בְּיָדוֹ, הָיָה מֵת, וְלֹא הָיוּ אֲנָשִׁים מִתְקָרְבִים אֵלָיו. בְּסוּרְיָה הָיָה אָדָם, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ הִסְתַּכֵּל, אֲפִלּוּ לְטוֹב, הַכֹּל הִתְהַפֵּךְ לְרַע. יוֹם אֶחָד הָיָה אִישׁ אֶחָד הוֹלֵךְ בַּשּׁוּק, וְהָיוּ פָנָיו מְאִירוֹת. בָּא אוֹתוֹ אִישׁ וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְנִבְקְעָה עֵינוֹ. מִשּׁוּם כָּךְ לַכֹּל הָיָה אָדָם מוּכָן, לָזֶה וְלָזֶה. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ׳ (משלי כב, ט) - אַל תִּקְרֵי יְבֹרָךְ אֶלָּא יְבָרֵךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בגוש חלבא הוה בר נש, דבכל אתר דמחי בידוי, הוה מית, ולא הוו בני נשא מקרבין בהדיה. בסוריא הוה בר נש, דבכל אתר דאסתכל אפילו לטב, כלא אתהפך לביש. יומא חד הוה חד בר נש אזיל בשוקא, והוו אנפוי נהירין. אתא ההוא בר נש ואסתכל ביה, ואתבקע עיניה. בגין כך, בכלא הוה בר נש זמין, להאי ולהאי. ועל דא כתיב ׳טוב עין הוא יבורך׳, אל תקרי יבורך אלא יברך.
התרגום: בגוש חלב היה אדם, שבכל מקום שמכה בידו, היה מת, ולא היו אנשים מתקרבים אליו. בסוריה היה אדם, שבכל מקום שבו הסתכל, אפלו לטוב, הכל התהפך לרע. יום אחד היה איש אחד הולך בשוק, והיו פניו מאירות. בא אותו איש והסתכל בו, ונבקעה עינו. משום כך לכל היה אדם מוכן, לזה ולזה. ועל זה כתוב ׳טוב עין הוא יברך׳ (משלי כב, ט) - אל תקרי יברך אלא יברך.
מן המפרשים
הסולם: בגוש חלבא הוה וכו' : בגוש חלב, היה אדם, שבכל מקום שהכה בידו היה ממית, ובני אדם לא היו קרבים אליו. בסוריא היה אדם, שבכל מקום שהביט, אפילו שהיה כונתו לטוב, היה הכל מתהפך לרע. יום אחד היה אדם אחד הולך בשוק, והיו פניו מאירים, בא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: