הטיית פניו למדבר לעורר ההלשנה - וההרחקה מרע עין
אחרי מות · ׳ושלח ביד איש עתי׳ - האדם המזומן לדבר לטוב ולרע · מאמר 20 · פיסקה 3 · דף סג ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב. ׳וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו׳ (במדבר כד, א), בְּגִין דְּיִתְעַר מֵהַהוּא סִטְרָא הַהוּא דְּשַׁלְטָא תַּמָּן, וְיֵיתֵי בְּדַלְטוֹרְיָא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. מַה כְּתִיב בְּהוּ בְּכַהֲנֵי, ׳טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ׳ (משלי כב, ט), דְּהוּא הֲוָה זַמִּין בְּהַאי, וְשָׁארִי בִּרְכָתָא בְּאַשְׁגָּחוּתָא דִּילֵיהּ. וְעַל דָּא תָּנֵינָן, יִסְטֵי בַּר נָשׁ אֲפִילּוּ מִמֵּאָה אָרְחִין, וְלָא יִאְרַע בְּבַּר נָשׁ דְּאִית לֵיהּ עֵינָא בִּישָׁא.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, (שם) ׳וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו׳, כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר מֵאוֹתוֹ צַד שֶׁהוּא שׁוֹלֵט שָׁם, וְיָבֹא בְהַלְשָׁנָה עַל יִשְׂרָאֵל - מַה כָּתוּב בַּכֹּהֲנִים? ׳טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ׳ (משלי כב, ט), שֶׁהוּא הָיָה מְזֻמָּן לָזֶה וְשׁוֹרָה בְרָכָה בַּהַשְׁגָּחָה שֶׁלּוֹ - וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, יִסְטֶה אָדָם אֲפִלּוּ מִמֵּאָה דְרָכִים וְלֹא יִפְגֹּשׁ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַיִן רָעָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי מה כתיב. ׳וישת אל המדבר פניו׳ (במדבר כד, א), בגין דיתער מההוא סטרא ההוא דשלטא תמן, וייתי בדלטוריא עלייהו דישראל. מה כתיב בהו בכהני, ׳טוב עין הוא יבורך׳ (משלי כב, ט), דהוא הוה זמין בהאי, ושארי ברכתא באשגחותא דיליה. ועל דא תנינן, יסטי בר נש אפילו ממאה ארחין, ולא יארע בבר נש דאית ליה עינא בישא.
התרגום: בא וראה מה כתוב, (שם) ׳וישת אל המדבר פניו׳, כדי שיתעורר מאותו צד שהוא שולט שם, ויבא בהלשנה על ישראל - מה כתוב בכהנים? ׳טוב עין הוא יברך׳ (משלי כב, ט), שהוא היה מזמן לזה ושורה ברכה בהשגחה שלו - ועל זה שנינו, יסטה אדם אפלו ממאה דרכים ולא יפגש אדם שיש לו עין רעה.
מן המפרשים
הסולם: ת"ח מה כתיב וכו': בוא וראה, מה כתוב, וישת אל המדבר פניו. הוא, כדי שיתעורר הצד השולט שם דהיינו הס"א, ויבא במלשינות וקטרוגים על ישראל. מה כתוב בכהנים, טוב עין הוא יבורך. כי הוא מוכן לזה והברכה שורה בנתינת עיניו. וע"כ למדנו שהאדם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: