הנהר היוצא מעדן - עטרת הבן הקדוש בירושת אביו ואמו
אחרי מות · ׳עד שהמלך במסבו׳ - סוד הזיווג העליון והמשכת הברכות לעולמות · מאמר 15 · פיסקה 2 · דף סא ע"ב
לשון הזוהר
הַשְׁתָּא הַאי קְרָא בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא הוּא, תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י), הַאי נַהֲרָא אִתְפְּשָׁט בְּסִטְרוֹי, בְּשַׁעֲתָא דְּמִזְדְּוַּוג עִמֵּיהּ בְּזִוּוּגָא שְׁלִים, כָּדֵי הַאי עֵדֶן (זווגא) בְּהַהוּא נָתִיב, דְּלָא אִתְיְידַע לְעֵילָּא וְתַתָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט׳ (איוב כח, ז). וְאִשְׁתְּכָחוּ בִּרְעוּתָא (שמות ע"ז, נ"ה, ס"ד ע"ב) ׳דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן תְּדִירָא חַד מֵחַד׳. כְּדֵין נָפְקִין מַבּוּעִין וּנְחָלִין, וּמְעַטְּרִין לְבֵן קַדִּישָׁא, בְּכָל אִינּוּן כִּתְרִין, כְּדֵין (שמות כ"ד ע"א) כְּתִיב ׳בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא). וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא יָרִית הַהוּא בֵּן אַחֲסַנְתָּא דַּאֲבוֹי וְאִמֵּיהּ, כְּדֵין הוּא אִשְׁתַּעֲשַׁע, בְּהַהוּא עִנּוּגָא וְתַפְנוּקָא.
תרגום
עֵכְשָׁו פָּסוּק זֶה הוּא בְּסוֹד הַחָכְמָה. בּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י) - הַנָּהָר הַזֶּה הִתְפַּשֵּׁט לִצְדָדָיו, בְּשָׁעָה שֶׁמִּזְדַּוֵּג עִמּוֹ בְּזִוּוּג שָׁלֵם, כַּאֲשֶׁר הָעֵדֶן הַזֶּה (זִוּוּגוֹ) בְּאוֹתוֹ נָתִיב שֶׁלֹּא נוֹדָע לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט׳ (איוב כח, ז) - וְנִמְצְאוּ בְרָצוֹן שֶׁלֹּא נִפְרָדִים תָּמִיד אֶחָד מֵאֶחָד. אָז יוֹצְאִים מַעְיָנוֹת וּנְחָלִים וּמְעַטְּרִים אֶת הַבֵּן הַקָּדוֹשׁ בְּכָל אוֹתָם הַכְּתָרִים, וְאָז כָּתוּב (שִׁיר ג) ׳בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא) - וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַשׁ אוֹתוֹ בֵּן יְרֻשַּׁת אָבִיו וְאִמּוֹ, וְאָז הוּא הִשְׁתַּעֲשַׁע בְּאוֹתוֹ עֹנֶג וְתַפְנוּק.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: השתא האי קרא ברזא דחכמתא הוא, תא חזי, כתיב ׳ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן׳ (בראשית ב, י), האי נהרא אתפשט בסטרוי, בשעתא דמזדווג עמיה בזווגא שלים, כדי האי עדן (זווגא) בההוא נתיב, דלא אתיידע לעילא ותתא, כמה דאת אמר ׳נתיב לא ידעו עיט׳ (איוב כח, ז). ואשתכחו ברעותא (שמות ע"ז, נ"ה, ס"ד ע"ב) ׳דלא מתפרשן תדירא חד מחד׳. כדין נפקין מבועין ונחלין, ומעטרין לבן קדישא, בכל אינון כתרין, כדין (שמות כ"ד ע"א) כתיב ׳בעטרה שעטרה לו אמו׳ (שיר השירים ג, יא). ובההיא שעתא ירית ההוא בן אחסנתא דאבוי ואמיה, כדין הוא אשתעשע, בההוא ענוגא ותפנוקא.
התרגום: עכשו פסוק זה הוא בסוד החכמה. בא ראה, כתוב ׳ונהר יצא מעדן להשקות את הגן׳ (בראשית ב, י) - הנהר הזה התפשט לצדדיו, בשעה שמזדוג עמו בזווג שלם, כאשר העדן הזה (זווגו) באותו נתיב שלא נודע למעלה ולמטה, כמו שנאמר ׳נתיב לא ידעו עיט׳ (איוב כח, ז) - ונמצאו ברצון שלא נפרדים תמיד אחד מאחד. אז יוצאים מעינות ונחלים ומעטרים את הבן הקדוש בכל אותם הכתרים, ואז כתוב (שיר ג) ׳בעטרה שעטרה לו אמו׳ (שיר השירים ג, יא) - ובאותה שעה ירש אותו בן ירשת אביו ואמו, ואז הוא השתעשע באותו ענג ותפנוק.
מן המפרשים
הסולם: השתא האי קרא וכו׳: עתה נבאר מקרא זה בסוד החכמה. בוא וראה, כתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. נהר זה, שהוא בינה, מתפשט בצדדיו, בשעה שמזדווג עמו העדן הזה שהוא חכמה בזווג שלם, בנתיב הזה שלא נודע למעלה ולמטה, שהוא יסוד דחכמה,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: