׳נרדי נתן ריחו׳ - הריח הטוב שבסיני ועזיבתו במעשה העגל
אחרי מות · ׳עד שהמלך במסבו׳ - סוד הזיווג העליון והמשכת הברכות לעולמות · מאמר 15 · פיסקה 1 · דף סא ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי אַבָּא וְאָמַר (שיר השירים א יב) ׳עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׳. - הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח וְזַמִּין בְּטוּרָא דְּסִינַי, לְמֵיהַב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, ׳נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׳, יִשְׂרָאֵל יָהֲבוּ וּסְלִיקוּ רֵיחָא טַב, דְּקָאִים וְאָגִין עָלַיְיהוּ לְדָרֵי דָּרִין, ׳וְאָמְרוּ, (שמות כד ז)׳כָּל אֲשֶׁר ׳דִּבֶּריהו"ה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע׳. - דָּבָר אַחֵר ׳עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ׳, בְּעוֹד דְּסָלִיק מֹשֶׁה לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִתְחֲקָק בִּתְרֵי לוּחֵי אֲבָנִין, יִשְׂרָאֵל שָׁבְקוּ הַהוּא רֵיחָא טָבָא דְּהֲוָה מִתְעַטֵּר עָלַיְיהוּ, וְאָמְרוּ לָעֵגֶל, אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל.
תרגום
פָּתַח רַבִּי אַבָּא וְאָמַר, (שִׁיר א) ׳עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׳ (שיר השירים א, יב) - אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים בְּשָׁעָה שהקב"ה הָיָה נִמְצָא וּמְזֻמָּן בְּהַר סִינַי לָתֵת תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. ׳נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׳ - יִשְׂרָאֵל נָתְנוּ וְהָעֱלוּ רֵיחַ טוֹב שֶׁעָמַד וְהֵגֵן עֲלֵיהֶם לְדוֹרוֹ דוֹרוֹת, ׳וְאָמְרוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע׳ (שמות כד, ז) - דָּבָר אַחֵר ׳עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ׳ - בְּעוֹד שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל תּוֹרָה מהקב"ה וְנֶחְקְקָה בִּשְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים, עָזְבוּ יִשְׂרָאֵל אֶת אוֹתוֹ רֵיחַ טוֹב שֶׁהָיָה מִתְעַטֵּר עֲלֵיהֶם, וְאָמְרוּ לָעֵגֶל, אֵלֶּה אֱלֹהֶיךְ יִשְׂרָאֵל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי אבא ואמר (שיר השירים א יב) ׳עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו׳. - האי קרא אוקמוה חברייא, בשעתא דקודשא בריך הוא אשתכח וזמין בטורא דסיני, למיהב אורייתא לישראל, ׳נרדי נתן ריחו׳, ישראל יהבו וסליקו ריחא טב, דקאים ואגין עלייהו לדרי דרין, ׳ואמרו, (שמות כד ז)׳כל אשר ׳דבריהו"ה נעשה ונשמע׳. - דבר אחר ׳עד שהמלך במסבו׳, בעוד דסליק משה לקבלא אורייתא מקודשא בריך הוא, ואתחקק בתרי לוחי אבנין, ישראל שבקו ההוא ריחא טבא דהוה מתעטר עלייהו, ואמרו לעגל, אלה אלהיך ישראל.
התרגום: פתח רבי אבא ואמר, (שיר א) ׳עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו׳ (שיר השירים א, יב) - את הפסוק הזה פרשוהו החברים בשעה שהקב"ה היה נמצא ומזמן בהר סיני לתת תורה לישראל. ׳נרדי נתן ריחו׳ - ישראל נתנו והעלו ריח טוב שעמד והגן עליהם לדורו דורות, ׳ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע׳ (שמות כד, ז) - דבר אחר ׳עד שהמלך במסבו׳ - בעוד שעלה משה לקבל תורה מהקב"ה ונחקקה בשני לוחות אבנים, עזבו ישראל את אותו ריח טוב שהיה מתעטר עליהם, ואמרו לעגל, אלה אלהיך ישראל.
מן המפרשים
אור יקר: [סימן ח] זן נכללו הזכר ,והנקבה דהיינו סיהרא באשלמותא מאיר מן החכמה, או אפשר היות הראיה ממלת לשלמה כי אחר שהחכמה שהיא מלכותהיתת לשלמה והוא היה שלם שבמלכי ישראל הט״ו יורה על הלבנת במילואה ביום ט״ו והיינו שלימות שלמה במלכותו…
הסולם: פתח ר׳ אבא וכו׳: פר״א, ואמר, עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו. מקרא זה העמידו החברים. בשעה שהקב״ה היה מוכן ונמצא בהר סיני לתת התורה לישראל, נרדי נתן ריחו, שישראל נתנו והעלו ריח טוב, העומד ומגן עליהם לדורי דורות, ואמרו, כל אשר דבר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: