ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 15: ׳עד שהמלך במסבו׳ - סוד הזיווג העליון והמשכת הברכות לעולמות › פיסקה 3 (סב ע"א)

היסוד המוציא ברכות לזווג המלך במטרוניתא - וברכת החברים עתה

אחרי מות · ׳עד שהמלך במסבו׳ - סוד הזיווג העליון והמשכת הברכות לעולמות · מאמר 15 · פיסקה 3 · דף סב ע"א

לשון הזוהר

וְתָאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין, יָתִיב בְּעִטְרוֹי, כְּדֵין כְּתִיב ׳עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׳. דָּא יְסוֹד דְּאַפִּיק בִּרְכָאן לְאִזְדַּוְּוגָא מַלְכָּא קַדִּישָׁא בְּמַטְרוֹנִיתָא. (בהא דרגא) וּכְדֵין אִתְיַיהֲבוּן בִּרְכָאן בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, (ונפקין) וּמִתְבָּרְכָן עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וְהַשְׁתָּא הָא בּוּצִינָא קַדִּישָׁא מִתְעַטָּר בְּעִטְרוֹי דְּהַאי דַּרְגָּא, וְהוּא וְחַבְרַיָּיא סְלִיקוּ תּוּשְׁבְּחָן מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וְהִיא מִתְעַטְּרָא בְּאִינּוּן תּוּשְׁבְּחָן. הַשְׁתָּא אִית לְאַפָּקָא בִּרְכָאן לְכֻלְּהוּ חַבְרַיָּיא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, בְּהַאי דַּרְגָּא קַדִּישָׁא, וְרִבִּי אֶלְעָזָר (ס"א דרבי אלעזר) בְּרֵיהּ לֵימָא מֵאִינּוּן מִלִּין מְעַלְּיָין דְּאוֹלִיף מֵאֲבוֹי.

תרגום

וְלָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן בְּתַפְנוּקֵי מְלָכִים יוֹשֵׁב בְּעַטְרוֹתָיו, אֲזַי כָּתוּב, ׳עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׳ (שיר השירים א, יב) - זֶה הַיְסוֹד שֶׁמּוֹצִיא בְרָכוֹת לְזַוֵּג אֶת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ עִם הַמַּטְרוֹנִיתָא (בַּדַּרְגָּה הַזּוֹ). וְאָז נִתָּנוֹת בְּרָכוֹת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, (וְיוֹצְאִים) וּמִתְבָּרְכִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. וְעַכְשָׁו הֲרֵי הַמָּאוֹר הַקָּדוֹשׁ מִתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹת הַדַּרְגָּה הַזּוֹ, הוּא וְהַחֲבֵרִים מַעֲלִים תִּשְׁבָּחוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְהִיא מִתְעַטֶּרֶת בְּאוֹתָן הַתִּשְׁבָּחוֹת. עַכְשָׁו יֵשׁ לְהוֹצִיא בְרָכוֹת לְכָל הַחֲבֵרִים מִמַּעְלָה לְמַטָּה בַּדַּרְגָּה הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ, וְרַבִּי אֶלְעָזָר (שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר) בְּנוֹ יֹאמַר מֵאוֹתָם הַדְּבָרִים הַמְעֻלִּים שֶׁלָּמַד מֵאָבִיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותאנא, בשעתא דמלכא עלאה בתפנוקי מלכין, יתיב בעטרוי, כדין כתיב ׳עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו׳. דא יסוד דאפיק ברכאן לאזדווגא מלכא קדישא במטרוניתא. (בהא דרגא) וכדין אתייהבון ברכאן בכלהו עלמין, (ונפקין) ומתברכן עלאין ותתאין. והשתא הא בוצינא קדישא מתעטר בעטרוי דהאי דרגא, והוא וחברייא סליקו תושבחן מתתא לעילא, והיא מתעטרא באינון תושבחן. השתא אית לאפקא ברכאן לכלהו חברייא מעילא לתתא, בהאי דרגא קדישא, ורבי אלעזר (ס"א דרבי אלעזר) בריה לימא מאינון מלין מעליין דאוליף מאבוי.

התרגום: ולמדנו, בשעה שהמלך העליון בתפנוקי מלכים יושב בעטרותיו, אזי כתוב, ׳עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו׳ (שיר השירים א, יב) - זה היסוד שמוציא ברכות לזוג את המלך הקדוש עם המטרוניתא (בדרגה הזו). ואז נתנות ברכות בכל העולמות, (ויוצאים) ומתברכים עליונים ותחתונים. ועכשו הרי המאור הקדוש מתעטר בעטרות הדרגה הזו, הוא והחברים מעלים תשבחות ממטה למעלה, והיא מתעטרת באותן התשבחות. עכשו יש להוציא ברכות לכל החברים ממעלה למטה בדרגה הקדושה הזו, ורבי אלעזר (שרבי אלעזר) בנו יאמר מאותם הדברים המעלים שלמד מאביו.

מן המפרשים

מקדש מלך: בהאי דרגא קדישא הוא ר' אלעזר שהוא דוגמת היסוד שמקבל מלמעלה והוא משפיע למלכות ולבי"ע. כך ר' אלעזר כל מה שלמד מאביו עכשו יאמר אותו כדי לזרז את החברים:

הסולם: ותאנא בשעתא דמלכא וכו׳: ולמדנו, בשעה שהמלך העליון שהוא ז״א, יושב במעדני מלכים, ויושב בעטרותיו, אז כתוב, עד שהמלך כמסבו נרדי נתן ריחו, נרדי, זהו יסוד המוציא ברכות להזדווג המלך הקדוש, ז"א, במלכה, שהיא המלכות, ואז ניתנו ברכות בכל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: