שרפת הגוף בפנים ונשמתם לא נאבדה - ופנחס מתוקן מקודם
אחרי מות · ׳מה שהיה כבר הוא׳ - התקנת הנשמות והצדיקים למעלה טרם בואם לעולם · מאמר 14 · פיסקה 5 · דף סא ע"ב
לשון הזוהר
אֶלָּא הָכִי אוֹלִיפְנָא מִבּוּצִינָא קַדִּישָׁא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עַל יְקָרָא דִּלְהוֹן, וְאִתּוֹקַד גַּרְמֵיהוֹן לְגוֹ, וְנִשְׁמָתֵהוֹן לָא אִתְאֲבִידוּ, וְהָא אוֹקִימְנָא. וְתָּא חֲזֵי עַד לָא מִיתוּ ׳בְּנֵי אַהֲרֹן׳ (שמות ו, כה) כְּתִיב, ׳וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ וְגוֹ'׳, אִקְרֵי שְׁמֵיהּ פִּנְחָס, דְּהֲוָה זַמִּין לְאִתְתָּקְנָא עֲקִימָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה׳.
תרגום
אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ מֵהַמָּאוֹר הַקָּדוֹשׁ, שהקב"ה חָס עַל כְּבוֹדָם, וְנִשְׂרַף גּוּפָם בִּפְנִים, וְנִשְׁמָתָם לֹא נֶאֶבְדָה, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וּבא רְאֵה, טֶרֶם ׳שֶׁמֵּתוּ בְּנֵי׳ אַהֲרֹן, כָּתוּב ׳וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ וְגוֹ'׳ (שמות ו, כה) נִקְרָא שְׁמוֹ פִּנְחָס, שֶׁהָיָה עָתִיד לְתַקֵּן אֶת הֶעָקֹם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה׳ - וְלָמַדְנוּ, כָּל צַדִּיקֵי הָאֱמֶת טֶרֶם
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא הכי אוליפנא מבוצינא קדישא, דקודשא בריך הוא חס על יקרא דלהון, ואתוקד גרמיהון לגו, ונשמתהון לא אתאבידו, והא אוקימנא. ותא חזי עד לא מיתו ׳בני אהרן׳ (שמות ו, כה) כתיב, ׳ואלעזר בן אהרן לקח לו וגו'׳, אקרי שמיה פנחס, דהוה זמין לאתתקנא עקימא, הדא הוא דכתיב ׳ואשר להיות כבר היה׳.
התרגום: אלא כך למדנו מהמאור הקדוש, שהקב"ה חס על כבודם, ונשרף גופם בפנים, ונשמתם לא נאבדה, והרי בארנו. ובא ראה, טרם ׳שמתו בני׳ אהרן, כתוב ׳ואלעזר בן אהרן לקח לו וגו'׳ (שמות ו, כה) נקרא שמו פנחס, שהיה עתיד לתקן את העקם. זהו שכתוב ׳ואשר להיות כבר היה׳ - ולמדנו, כל צדיקי האמת טרם
מן המפרשים
הסולם: אלא הכי אוליפנא וכו׳: ומשיב אלא כך למדנו ממאור הקדוש, שהקב״ה חס על כבודם, ונשרף גופם בפנימיותו, ונשמתם לא נאבדה. וכבר העמדנו. ובוא וראה עד שלא מתו בני אהרן, כתוב, ואלעזר בן אהרן לקח לו וגו׳ ותלד את פנחס. ונקרא שמו פנחס, משום…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: