ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 6לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת אחרי מות · מאמר 14

׳מה שהיה כבר הוא׳

זוהר ח"ג, פרשת אחרי מות, דף סא:
כ-2 דקות קריאה
על מה המאמר

התקנת הנשמות והצדיקים למעלה טרם בואם לעולם

בורא עולמות ומחריבן - עד שנמלך בתורה וברא העולם

פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, ׳מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת וְגוֹ'׳ (קהלת ג, טו) '. ׳מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר׳ - הַיְנוּ מַה שֶּׁשָּׁנִינוּ, שֶׁטֶּרֶם בָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, הָיָה בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָם, עַד שֶׁעָלָה בִרְצוֹנוֹ שֶׁל הקב"ה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְנִמְלַךְ בַּתּוֹרָה. אָז הוּא הִתְתַּקֵּן בְּתִקּוּנָיו וְהִתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹתָיו, וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְכָל מַה שֶּׁנִּמְצָא בָּעוֹלָם הַזֶּה הֲרֵי הָיָה לְפָנָיו (שֶׁהֲרֵי עלה מלפניו) וְהִתְתַּקֵּן לְפָנָיו.

בלשון הזוהר

פָּתַח רִבִּי חִיָּיא וְאָמַר, ׳מַה שֶׁהָיָה כְּבָר הוּא׳ (קהלת ג, טו) (נקרא שמו ל"ג) וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת וְגוֹ'. ׳מַה שֶׁהָיָה כְבָר׳ - הַיְינוּ דְּתָנֵינָן, עַד לָא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַאי עָלְמָא, הֲוָה בָּארֵי עָלְמִין וְחָרִיב לוֹן, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלִיק בִּרְעוּתֵיהּ, לְמִבְרֵי הַאי עָלְמָא, וְאַמְלִיךְ בְּאוֹרַיְיתָא. כְּדֵין אִתְתָּקַּן הוּא בְּתִקּוּנוֹי, וְאִתְעַטָּר בְּעִטְרוֹי, וּבָרָא הַאי עָלְמָא. וְכָל מַאי דְּאִשְׁתְּכַח בְּהַאי עָלְמָא, הָא הֲוָה קַמֵּיהּ, (והא סליק מקמיה) וְאִתְתָּקַּן קַמֵּיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עמידת מנהיגי הדורות והנשמות בדיוקנן למעלה טרם בואן

וְשָׁנִינוּ, כָּל אוֹתָם מַנְהִיגֵי הָעוֹלָם שֶׁנִּמְצָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, טֶרֶם שֶׁיָּבאוּ לָעוֹלָם, הֲרֵי הָיוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו בַּדְּיוֹקָן שֶׁלָּהֶם. (וְכָךְ שָׁנִינוּ) אֲפִלּוּ כָּל אוֹתָן נִשְׁמוֹת בְּנֵי הָאָדָם טֶרֶם שֶׁיָּרְדוּ לָעוֹלָם, כֻּלָּן חֲקוּקוֹת לְפָנָיו בָּרָקִיעַ בְּאוֹתוֹ דְיוֹקָן מַמָּשׁ שֶׁהֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְכָל מַה שֶּׁלּוֹמְדִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַכֹּל יָדְעוּ טֶרֶם בּוֹאָם לָעוֹלָם. וְשָׁנִינוּ, זֶה בְּאוֹתָם צַדִּיקֵי אֱמֶת.

בלשון הזוהר

וְתָאנָא, כָּל אִינּוּן דַּבָּרֵי עָלְמָא, דְּאִשְׁתְּכָחוּ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, עַד לָא יֵיתוּן לְעָלְמָא, הָא הֲווֹ קַיְימֵי קַמֵּיהּ בְּדִיּוּקְנֵיהוֹן. (והכי תאנא) אֲפִילּוּ כָּל אִינּוּן נִשְׁמָתִין דִּבְנֵי נָשָׁא, עַד לָא יֶחתוּן לְעָלְמָא, כֻּלְּהוּ גְּלִיפִין קָמֵיהּ בִּרְקִיעָא, בְּהַהוּא דִּיּוּקְנָא מַמָּשׁ, דְּאִינּוּן בְּהַאי עָלְמָא. וְכָל מַה דְּאוֹלְפִין בְּהַאי עָלְמָא, כֹּלָּא יָדְעוּ עַד לָא יֵיתוּן לְעָלְמָא. וְתָנֵינָא, הַאי בְּאִינּוּן זַכָּאֵי קְשׁוֹט.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הרשעים דוחקים את השעה ויורדים - והשב בתשובה נוטל חלקו

וְכָל אוֹתָם שֶׁאֵין נִמְצָאִים צַדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲפִלּוּ שָׁם מְרֻחָקִים מִלִּפְנֵי הקב"ה וְנִכְנָסִים לְנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה, וְדוֹחֲקִים אֶת הַשָּׁעָה וְיוֹרְדִים לָעוֹלָם. וְאוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּהֶם, הֲרֵי לָמַדְנוּ, כְּמוֹ שֶׁהֵם קְשֵׁי עֹרֶף בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ הָיוּ טֶרֶם בּוֹאָם לָעוֹלָם. וְאֶת אוֹתוֹ חֵלֶק קָדוֹשׁ שֶׁנָּתַן לָהֶם זָרְקוּ אוֹתוֹ, וְהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים וְנִטְמָאִים בְּאוֹתוֹ נֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה, וְנוֹטְלִים חֶלְקָם מִשָּׁם, וְדוֹחֲקִים אֶת הַשָּׁעָה וְיוֹרְדִים לָעוֹלָם. אִם זוֹכֶה אַחַר כָּךְ וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ - הוּא נוֹטֵל אֶת אוֹתוֹ חֵלֶק שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (נִקְרָא שְׁמוֹ) הוּא׳ (קהלת ו) - ׳וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת וְגוֹ' כְּבָר הָיָה׳.

בלשון הזוהר

וְכָל אִינּוּן דְּלָא מִשְׁתַּכְּחִין זַכָּאִין בְּהַאי עָלְמָא, אֲפִילּוּ תַּמָּן, מִתְרַחֲקִין מִקַּמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעָאלִין בְּנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְדַחֲקִין שַׁעֲתָא, וְנַחְתִּין לְעָלְמָא. וְהַהִיא נִשְׁמְתָא דִּלְהוֹן, הָא אוֹלִיפְנָא, כְּמָה דְּאִינּוּן קְשֵׁי קְדָל בְּהַאי עָלְמָא, כַּךְ הֲווֹ עַד לָא יֵיתוּן לְעָלְמָא. וְהַהוּא חוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּיָהַב לוֹן רָמָאן לֵיהּ, וְאָזְלִין וְשָׁאטִין וְאַסְתַּאָבוּן, בְּהַהוּא נוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְנַטְלֵי חוּלָקֵיהוֹן מִתַּמָּן, וְדַחֲקִין שַׁעֲתָא וְנַחְתֵּי לְעָלְמָא. אִי זָכֵי לְבָתַר, וְתָב בְּתִיּוּבְתָּא קָמֵי מָארֵיהּ, הוּא נָטִיל הַהוּא חוּלָקָא דִּילֵיהּ מַמָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מַה שֶׁהָיָה כְּבָר (נקרא שמו) הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת וְגוֹ' כְּבָר הָיָה׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מיתת בני אהרן - התמיהה היאך נאבדו צדיקי אמת

בֹּא רְאֵה, לֹא נִמְצְאוּ כְמוֹ בְּנֵי אַהֲרֹן בְּיִשְׂרָאֵל, פְּרָט ׳לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן׳, וְהֵם נִקְרְאוּ ׳אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳. וְעַל שֶׁטָּעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ מֵתוּ. וְכִי הקב"ה רָצָה לְאַבְּדָם? וַהֲרֵי שָׁנִינוּ בְּסוֹד הַמִּשְׁנָה, שהקב"ה עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הַכֹּל, וַאֲפִלּוּ אֶת רִשְׁעֵי הָעוֹלָם אֵינוֹ רוֹצֶה לְאַבְּדָם, וְצַדִּיקֵי הָאֱמֶת הַלָּלוּ, הֲיַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךְ שֶׁנֶּאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם?! אֵיפֹה הַזְּכוּת שֶׁלָּהֶם? אֵיפֹה הַזְּכוּת שֶׁל אֲבִיהֶם, וּזְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה גַּם כֵּן? וְאֵיךְ הֵם נֶאֶבְדוּ?

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי בְּנֵי אַהֲרֹן לָא אִשְׁתְּכָחוּ בְּיִשְׂרָאֵל כְּוָותַיְיהוּ, בַּר ׳מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן׳, וְאִינּוּן אִקְרוּן ׳אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות כד, ט). וְעַל דְּטָעוּ קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, מִיתוּ. וְכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא לְאוֹבָדָא לוֹן, וְהָא תָּנֵינָן בְּרָזָא דְּמַתְנִיתִין, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבֵד חֶסֶד בְּכֹלָּא, וַאֲפִילּוּ בְּרַשִׁיעֵי עָלְמָא לָא בָּעֵי לְאוֹבָדָא לוֹן. וְהָנֵי זַכָּאֵי קְשׁוֹט סַלְּקָא דַּעְתָּךְ דְּאִינּוּן אִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא, זְכוּתָא דִּלְהוֹן אָן הוּא. זְכוּתָא דְּאָבוּהוֹן אָן הוּא. זְכוּתָא דְּמֹשֶׁה הָכִי נָמֵי. וְאִינּוּן הֵיךְ אִתְאֲבִידוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שרפת הגוף בפנים ונשמתם לא נאבדה - ופנחס מתוקן מקודם

אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ מֵהַמָּאוֹר הַקָּדוֹשׁ, שהקב"ה חָס עַל כְּבוֹדָם, וְנִשְׂרַף גּוּפָם בִּפְנִים, וְנִשְׁמָתָם לֹא נֶאֶבְדָה, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וּבא רְאֵה, טֶרֶם ׳שֶׁמֵּתוּ בְּנֵי׳ אַהֲרֹן, כָּתוּב ׳וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ וְגוֹ׳ (שמות ו, כה) ' - נִקְרָא שְׁמוֹ פִּנְחָס, שֶׁהָיָה עָתִיד לְתַקֵּן אֶת הֶעָקֹם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה׳ - וְלָמַדְנוּ, כָּל צַדִּיקֵי הָאֱמֶת טֶרֶם

בלשון הזוהר

אֶלָּא הָכִי אוֹלִיפְנָא מִבּוּצִינָא קַדִּישָׁא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עַל יְקָרָא דִּלְהוֹן, וְאִתּוֹקַד גַּרְמֵיהוֹן לְגוֹ, וְנִשְׁמָתֵהוֹן לָא אִתְאֲבִידוּ, וְהָא אוֹקִימְנָא. וְתָּא חֲזֵי עַד לָא מִיתוּ ׳בְּנֵי אַהֲרֹן׳ (שמות ו, כה) כְּתִיב, ׳וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ וְגוֹ'׳, אִקְרֵי שְׁמֵיהּ פִּנְחָס, דְּהֲוָה זַמִּין לְאִתְתָּקְנָא עֲקִימָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קריאת שמות הצדיקים למעלה - ורשב"י מזומן מיום בריאת העולם

שֶׁיָּבאוּ לָעוֹלָם, כֻּלָּם מְתֻקָּנִים לְמַעְלָה וְנִקְרָאִים בְּשֵׁמוֹת. וְרַשְׁבִּ"י, מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, הָיָה מְזֻמָּן לִפְנֵי הקב"ה וְנִמְצָא עִמּוֹ, והקב"ה קָרָא אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, עָלָיו כָּתוּב (משליכג) ׳יִשְׂמַח אָבִיךְ וְאִמֶּךְ׳. אָבִיךְ - זֶה הקב"ה. וְאִמֶּךְ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.

בלשון הזוהר

וְתָאנָא, כֻּלְּהוּ זַכָּאֵי קְשׁוֹט, עַד לָא יֵיתוּן לְעָלְמָא, כֻּלְּהוּ אִתְתְּקָנוּ לְעֵילָּא, וְאִקְרוּן בִּשְׁמָהָן. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, מִן יוֹמָא דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, הֲוָה אִזְדְּמַן קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִשְׁתְּכַח עִמֵּיהּ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרֵי לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ לְעֵילָּא וְתַתָּא, עָלֵיהּ כְּתִיב ׳יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ׳ (משלי כג, כה), אָבִיךָ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְאִמֶּךָ: דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳עד שהמלך במסבו׳

סוד הזיווג העליון והמשכת הברכות לעולמות

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.