׳ותתן טרף לביתה׳ - יניקת המטה מצד הדין
אחרי מות · ׳הנה מטתו שלשלמה׳ - המטה הנקראת אדנ"י וחילותיה סביבה · מאמר 11 · פיסקה 3 · דף ס ע"א
לשון הזוהר
וְתָאנָא, בְּהַאי עַרְסָא, מַה כְּתִיב בָּהּ, וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, כַּד יַנְקָא מִסִּטְרָא דִּימִינָא (ס"א מסטרא דדינא). וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ. מַאי טֶרֶף, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל׳ (מיכה ה, ז). הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כֻּלָם אֲחוּזֵי חֶרֶב מְלוּמְּדֵי מִלְחָמָה׳, זְמִינִין בְּכָל אֲתַר לְמֶעְבַּד דִּינָא, וְאִקְרוּן מָארֵי דִּיבָבָא וִילָלָה.
תרגום
וְלָמַדְנוּ, בַּמִּטָּה הַזּוֹ מַה כָּתוּב בָּהּ? וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, כַּאֲשֶׁר יוֹנֶקֶת מִצַּד הַיָּמִין (מִצַּד הַדִּין). וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ. מָה הַטֶּרֶף? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל׳ (מיכה ה, ז) - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה׳ (שיר השירים ג, ח) - זְמִינִים בְּכָל מָקוֹם לַעֲשׂוֹת דִּין, וְנִקְרָאִים בַּעֲלֵי יְבָבָה וִילָלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותאנא, בהאי ערסא, מה כתיב בה, ותקם בעוד לילה, כד ינקא מסטרא דימינא (ס"א מסטרא דדינא). ותתן טרף לביתה. מאי טרף, כמה דאת אמר ׳וטרף ואין מציל׳ (מיכה ה, ז). הדא הוא דכתיב ׳כלם אחוזי חרב מלומדי מלחמה׳, זמינין בכל אתר למעבד דינא, ואקרון מארי דיבבא ויללה.
התרגום: ולמדנו, במטה הזו מה כתוב בה? ותקם בעוד לילה, כאשר יונקת מצד הימין (מצד הדין). ותתן טרף לביתה. מה הטרף? כמו שנאמר ׳וטרף ואין מציל׳ (מיכה ה, ז) - זהו שכתוב ׳כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה׳ (שיר השירים ג, ח) - זמינים בכל מקום לעשות דין, ונקראים בעלי יבבה ויללה.
מן המפרשים
הסולם: ותאנא בהאי ערסא וכו׳: ולמדנו, במטה הזו, שהיא המלכות, מה כתוב בה, ותקם בעוד לילה, כשיונקת מצד הדין. כלומר, בעת שהמלכות קמה להשפיע הארת חכמה הוא לילה, דהיינו דין, כי אין החכמה שלה מושפעת אלא עם דינים כנ״ל. וקימה פירושו הארת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: