שנינות החרב מימין וגחלי האש משמאל - מהגבורה העליונה
אחרי מות · ׳הנה מטתו שלשלמה׳ - המטה הנקראת אדנ"י וחילותיה סביבה · מאמר 11 · פיסקה 2 · דף ס ע"א
לשון הזוהר
מִימִינֵיהּ, שִׁנָּנָא דְּחַרְבָּא תַּקִּיפָא, מִשְּׂמָאלֵיהּ גּוֹמְרֵי דְּנוּרָא תַּקִּיפָא, דְּמִתְאַחֲדָא בִּגְלִיפוֹי (ס"א בקליפוי), בְּשִׁבְעִין אֶלֶף לַהֲטֵי נוּרָא דְּאַכְלָא, וְאִינּוּן שִׁתִּין מְזַיְינֵי זִיּוּנֵי קַשְׁיָין, מֵאִינּוּן גְּבוּרָן תַּקִּיפִן, דְּהַהִיא גְּבוּרָה עִלָּאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מִגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל׳.
תרגום
מִימִינוֹ שְׁנִינוּת הַחֶרֶב הַקָּשָׁה, מִשְּׂמֹאלוֹ גַּחֲלֵי אֵשׁ חֲזָקָה שֶׁאֲחוּזָה בַּחֲקִיקוֹתָיו (במקלותיו) בְּשִׁבְעִים אֶלֶף לַהֲטֵי אֵשׁ אוֹכֶלֶת, וְהֵם שִׁשִּׁים מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי זַיִן קָשִׁים מֵאוֹתָן גְּבוּרוֹת תַּקִּיפוֹת שֶׁל אוֹתָהּ גְּבוּרָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל הקב"ה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מימיניה, שננא דחרבא תקיפא, משמאליה גומרי דנורא תקיפא, דמתאחדא בגליפוי (ס"א בקליפוי), בשבעין אלף להטי נורא דאכלא, ואינון שתין מזייני זיוני קשיין, מאינון גבורן תקיפן, דההיא גבורה עלאה דקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב ׳מגבורי ישראל׳.
התרגום: מימינו שנינות החרב הקשה, משמאלו גחלי אש חזקה שאחוזה בחקיקותיו (במקלותיו) בשבעים אלף להטי אש אוכלת, והם ששים מזינים בכלי זין קשים מאותן גבורות תקיפות של אותה גבורה עליונה של הקב"ה. זהו שכתוב ׳מגברי ישראל׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: דההיא גבור' עילאה דקב"ה פי' שורש ה' גבורה אלו הם מהבינה המתלבשת בזעיר וז"ש דההיא גבורה עילאה שהיא בינה המתלבשת בזעיר שהוא קב"ה. ומ"ש הה"ד מגבורי ישראל. פי' שאימא נותנת הגבורה לזעיר וע"י באה למלכות ולכ"א מגבורי ישראל. א"נ י"ל…
הסולם: מימיניה שננא דחרבא וכו׳: מימינו של מטטרון, להט החרב התקיפה, משמאלו גחלי אש חזקה, המתאחדת בחקיקותיו בע׳ אלף להבות אש אוכלת, והם ששים גבורים מזוינים זיון קשה מאלו הגבורות החזקות של גבורה עליונה ההיא של הקב״ה. שהוא ז״א. ז״ש…