׳מטתו שלשלמה׳ - כסא הכבוד וששים מכות האש שסביבו
אחרי מות · ׳הנה מטתו שלשלמה׳ - המטה הנקראת אדנ"י וחילותיה סביבה · מאמר 11 · פיסקה 1 · דף ס ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ וְגוֹ'׳ (שיר השירים ג, ז). ׳הִנֵה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה׳, מַאי מִטָּתוֹ. דָּא כּוּרְסֵי (נ"א ערסא) יְקָרָא דְּמַלְכָּא, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, ׳בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ׳ (משלי לא, יא). שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, מַלְכָּא דִּי שְׁלָמָא כֹּלָּא דִּילֵיהּ הוּא. ׳שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ׳, דְּאִתְאַחֲדָן בְּסִטְרָהָא מִדִּינָא קַשְׁיָא, וְאִקְרוּן, שִׁתִּין פּוּלְסֵי דְּנוּרָא, (ס"א שתין מזייני זיוני קשיין) דְּהַהוּא נַעַר, אִתְלְבַּשׁ בְּהוּ.
תרגום
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (שִׁיר ג) ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ וְגוֹ'׳ (שיר השירים ג, ז). ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה׳ - מִי זוֹ מִטָּתוֹ? זֶהוּ כִּסֵּא (מִטַּת) הַכָּבוֹד שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ׳ (משלי לא, יא) - שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, הַמֶּלֶךְ שֶׁכָּל הַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ הוּא. ׳שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ׳ - שֶׁנֶּאֱחָזִים בְּצִדֶּיהָ מִן הַדִּין הַקָּשֶׁה, וְנִקְרָאִים שִׁשִּׁים מַכּוֹת שֶׁל אֵשׁ (שִׁשִּׁים מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי זַיִן קָשִׁים) שֶׁאוֹתוֹ נַעַר מִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי שמעון פתח ואמר, ׳הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה וגו'׳ (שיר השירים ג, ז). ׳הנה מטתו שלשלמה׳, מאי מטתו. דא כורסי (נ"א ערסא) יקרא דמלכא, דכתיב ביה, ׳בטח בה לב בעלה׳ (משלי לא, יא). שלשלמה, מלכא די שלמא כלא דיליה הוא. ׳ששים גבורים סביב לה׳, דאתאחדן בסטרהא מדינא קשיא, ואקרון, שתין פולסי דנורא, (ס"א שתין מזייני זיוני קשיין) דההוא נער, אתלבש בהו.
התרגום: רבי שמעון פתח ואמר, (שיר ג) ׳הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה וגו'׳ (שיר השירים ג, ז). ׳הנה מטתו שלשלמה׳ - מי זו מטתו? זהו כסא (מטת) הכבוד של המלך, שכתוב בו ׳בטח בה לב בעלה׳ (משלי לא, יא) - שלשלמה, המלך שכל השלום שלו הוא. ׳ששים גברים סביב לה׳ - שנאחזים בצדיה מן הדין הקשה, ונקראים ששים מכות של אש (ששים מזינים בכלי זין קשים) שאותו נער מתלבש בהם.
מן המפרשים
הסולם: רבי שמעון פתח וכו׳: רש״פ ואמר, הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה וגו'. הנה מטתו שלשלמה, מהו מטתו. זו היא כסא הכבוד של המלך, דהיינו המלכות שנקראת מטה. שכתוב בה, בטח בה לב בעלה. שלשלמה, היינו המלך שכל השלום הוא שלו. שזה ז״א.…
נפש דוד: ר"ש פתח הנה מטתו כו': כלפי ענין מטות כבודות שהתקין להן ר' פנחס בן יאיר טיקלי דערסא קפטורא דקלטא ולא רצו לישב עליו, פתח ר"ש לעטר ענין מטה בד"ת
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: