׳בקרבתם׳ - דחיקת השעה בחיי אביהם שגרמה מיתתם
אחרי מות · ׳אחרי מות שני בני אהרן׳ - חטא דחיקת השעה בקטורת שלא נמסרה להם · מאמר 10 · פיסקה 3 · דף ס ע"א
לשון הזוהר
וְתָאנָא, מֹשֶׁה הֲוָה מְהַרְהֵר, מַאן גָּרַם לוֹן טָעוּתָא דָּא, וַהֲוָה עָצִיב. מַה כְּתִיב, וַיְדַבֵּר יהו"׳ה אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן׳. - וּמַה אָמַר לֵיהּ, ׳בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יהו"ה וַיָמוּתוּ׳. - בְּהַקְרִיבָם לָא כְּתִיב, אֶלָּא בְּקָרְבָתָם. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה: דָּא גַּרְמָא לְהוּ, דְּדַּחֲקוּ שַׁעֲתָא בְּחַיֵּי אֲבוּהוֹן, וְטָעוּ בָּה, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (ויקרא י א) ׳אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם׳, אוֹתָם לֹא צִוָּה, אֲבָל לְאַהֲרֹן צִוָּה. וּמַה תְּרֵין בְּנֵי אַהֲרֹן, עַל דְּדָחִיקוּ שַׁעֲתָא בְּחַיֵּי אֲבוּהוֹן גָּרְמוּ לְגַרְמַיְיהוּ כָּל כַּךְ, אֲנָא לְגַבֵּי אַבָּא וְרִבִּי פִּנְחָס וּשְׁאָר חַבְרַיָּיא, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה. אָתָא רִבִּי פִּנְחָס נְשָׁקֵּיהּ וּבַרְכֵיהּ.
תרגום
וְשָׁנִינוּ, מֹשֶׁה הָיָה מְהַרְהֵר מַה גָּרַם לָהֶם אֶת הַטָּעוּת הַזּוֹ, וְהָיָה עָצוּב. מַה כָּתוּב? ׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן׳ (ויקרא טז, א) - וּמָה אָמַר לוֹ? ׳בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ׳ - בְּהַקְרִיבָם לֹא כָתוּב, אֶלָּא בְּקָרְבָתָם. אָמַר לוֹ הקב"ה לְמֹשֶׁה: זֶה גָּרַם לָהֶם - שֶׁדָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה בְּחַיֵּי אֲבִיהֶם וְטָעוּ בָהּ, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם׳ (ויקרא י, א) - אוֹתָם לֹא צִוָּה, אֲבָל לְאַהֲרֹן צִוָּה. וּמַה ׳שְּׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן׳ - עַל שֶׁדָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה בְּחַיֵּי אֲבִיהֶם גָּרְמוּ לְעַצְמָם כָּל כָּךְ - אֲנִי כְּלַפֵּי אַבָּא וְרַבִּי פִּנְחָס וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. בָּא רַבִּי פִּנְחָס, נְשָׁקוֹ וּבֵרְכוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותאנא, משה הוה מהרהר, מאן גרם לון טעותא דא, והוה עציב. מה כתיב, וידבר יהו"׳ה אל משה אחרי מות שני בני אהרן׳. - ומה אמר ליה, ׳בקרבתם לפני יהו"ה וימותו׳. - בהקריבם לא כתיב, אלא בקרבתם. אמר ליה קודשא בריך הוא למשה: דא גרמא להו, דדחקו שעתא בחיי אבוהון, וטעו בה, והיינו דכתיב, (ויקרא י א) ׳אשר לא צוה אותם׳, אותם לא צוה, אבל לאהרן צוה. ומה תרין בני אהרן, על דדחיקו שעתא בחיי אבוהון גרמו לגרמייהו כל כך, אנא לגבי אבא ורבי פנחס ושאר חברייא, על אחת כמה וכמה. אתא רבי פנחס נשקיה וברכיה.
התרגום: ושנינו, משה היה מהרהר מה גרם להם את הטעות הזו, והיה עצוב. מה כתוב? ׳וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן׳ (ויקרא טז, א) - ומה אמר לו? ׳בקרבתם לפני ה' וימתו׳ - בהקריבם לא כתוב, אלא בקרבתם. אמר לו הקב"ה למשה: זה גרם להם - שדחקו את השעה בחיי אביהם וטעו בה, והינו מה שכתוב ׳אשר לא צוה אותם׳ (ויקרא י, א) - אותם לא צוה, אבל לאהרן צוה. ומה ׳שני בני אהרן׳ - על שדחקו את השעה בחיי אביהם גרמו לעצמם כל כך - אני כלפי אבא ורבי פנחס ושאר החברים על אחת כמה וכמה. בא רבי פנחס, נשקו וברכו.
מן המפרשים
הסולם: ותאנא משה הוה וכו׳: ולמדנו, משה היה מהרהר, מי גרם להם טעות זו להקריב אש זרה, והיה עצב. מה כתוב, וידבר ה׳ אל משה אחרי מות שני בני אהרן. ומה אמר לו, בקרבתם לפני ה׳ וימותו. בהקריבם לא כתוב, אלא בקרבתם. אמר לו הקב״ה למשה, זה גרם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: