ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 11: ׳הנה מטתו שלשלמה׳ - המטה הנקראת אדנ"י וחילותיה סביבה › פיסקה 13 (ס ע"ב)

השומר את הזאת - כורתת עמו ברית לו ולבניו

אחרי מות · ׳הנה מטתו שלשלמה׳ - המטה הנקראת אדנ"י וחילותיה סביבה · מאמר 11 · פיסקה 13 · דף ס ע"ב

לשון הזוהר

תּוּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל בַּר נָשׁ דְּזָכֵי לְמֵילַף אוֹרַיְיתָא, וְנָטִיר לָהּ לְהַאי זֹאת, הַאי זֹאת נְטִירַת לֵיהּ, וְגָזַר עִמֵּיהּ קַיְּימָא עַל קַיְּימָא דִּילֵיהּ, דְּלָא יִתְעֲדֵי מִנֵּיהּ, וּמִן בְּנוֹהִי וּמִן בְּנֵי בְּנוֹהִי לְעָלְמִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם וְגוֹ'׳ (ישעיהו נט, כא). יָתְבוּ לְמֵיכַל. עַד דְּאָכְלוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּיא, כָּל חַד וְחַד לֵימָא מִלָּה חַדְתָּא דְּאוֹרַיְיתָא. עַל פָּתוֹרָא, לְקָמֵיהּ דרִבִּי פִּנְחָס.

תרגום

עוֹד אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל אָדָם שֶׁזּוֹכֶה לִלְמֹד תּוֹרָה וְשׁוֹמֵר אֶת הַזֹּאת הַזּוֹ, הַזֹּאת הַזּוֹ שׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ וְכוֹרֶתֶת עִמּוֹ בְּרִית עַל בְּרִיתוֹ, שֶׁלֹּא תָסוּר מִמֶּנּוּ וּמִבָּנָיו וּמִבְּנֵי בָנָיו לְעוֹלָמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַאֲנִי זֹּאת בְּרִיתִי אוֹתָם וְגוֹ'׳ (ישעיה נט, כא). יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל. עַד שֶׁאָכְלוּ, אָמַר - רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחֲבֵרִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֹאמַר דָּבָר חָדָשׁ בַּתּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵי רַבִּי פִּנְחָס.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תו אמר רבי שמעון, כל בר נש דזכי למילף אורייתא, ונטיר לה להאי זאת, האי זאת נטירת ליה, וגזר עמיה קיימא על קיימא דיליה, דלא יתעדי מניה, ומן בנוהי ומן בני בנוהי לעלמין. הדא הוא דכתיב, ׳ואני זאת בריתי אותם וגו'׳ (ישעיהו נט, כא). יתבו למיכל. עד דאכלו, אמר רבי שמעון לחברייא, כל חד וחד לימא מלה חדתא דאורייתא. על פתורא, לקמיה דרבי פנחס.

התרגום: עוד אמר רבי שמעון, כל אדם שזוכה ללמד תורה ושומר את הזאת הזו, הזאת הזו שומרת אותו וכורתת עמו ברית על בריתו, שלא תסור ממנו ומבניו ומבני בניו לעולמים. זהו שכתוב ׳ואני זאת בריתי אותם וגו'׳ (ישעיה נט, כא). ישבו לאכל. עד שאכלו, אמר - רבי שמעון לחברים, כל אחד ואחד יאמר דבר חדש בתורה על השלחן לפני רבי פנחס.

מן המפרשים

מקדש מלך: דהא אתעקרו וכו' מלת אשר נטע קאי על עצי ה' שהם ו"ק דזעיר ודמ' שהיו באבא ונעקרו משם ונטע לון באימא. וז"ש דנטע לון קב"ה דהיינו א"ס ב"ה נטעם באימא ולא קאי על ארזי לבנון דארזי לבנון מפרש לקמן הם ה' חסדים דאו"א ולא שייך בהו עקירה…

הסולם: תו אר״ש כל וכו׳: עוד אמר ר׳ שמעון, כל אדם הזוכה ללמוד תורה ולשמור ל זאת ההיא, שהיא המלכות, זאת זו שומרת אותו וכורתת עמו ברית על ברית שלו, שלא תסור ממנו ומן בניו ומן בני בניו לעולם. ז״ש, ואני זאת בריתי אותם וגו'. ישבו לאכול.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: