ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 12: ׳נתן לי לשון למודים׳ - מדרגות הקדש והלשון שנתנה לרשבי › פיסקה 1 (סא ע"א)

ישראל שנקראו קדש - אחיזתם בשם הקדוש בזכות התורה

אחרי מות · ׳נתן לי לשון למודים׳ - מדרגות הקדש והלשון שנתנה לרשבי · מאמר 12 · פיסקה 1 · דף סא ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח רִבִּי חִזְקִיָּה וְאָמַר, ׳יהו"ה אֱלֹהִים נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר וְגוֹ'׳ (ישעיהו נ, ד). זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ מִכָּל שְׁאָר עַמִין, וּקְרָאָן, קֹדֶשׁ, דִּכְתִּיב, ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו"ה׳ (ירמיה ב, ג). וְיָהִיב לְהוּ חוּלָק, לְאִתְאַחֲדָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וּבְמָּה אֲחִידוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. בְּגִין דְּזָכוּ בְּאוֹרַיְיתָא. דְּכָל מַאן דְּזָכֵי בְּאוֹרַיְיתָא זָכֵי בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

תרגום

פָּתַח רַבִּי חִזְקִיָּה וְאָמַר, ה' אֱלֹהִים - ׳נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר וְגוֹ'׳ (ויקרא יז, ב). אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שהקב"ה הִתְרַצָּה בָהֶם מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים וּקְרָאָם קֹדֶשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה׳ ', וְנָתַן לָהֶם חֵלֶק לְהֵאָחֵז בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וּבַמָּה אָחֲזוּ יִשְׂרָאֵל בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ? מִשּׁוּם שֶׁזָּכוּ בַתּוֹרָה. שֶׁכָּל מִי שֶׁאוֹחֵז בַּתּוֹרָה, זוֹכֶה בהקב"ה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח רבי חזקיה ואמר, ׳יהו"ה אלהים נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר וגו'׳ (ישעיהו נ, ד). זכאין אינון ישראל, דקודשא בריך הוא אתרעי בהו מכל שאר עמין, וקראן, קדש, דכתיב, ׳קדש ישראל ליהו"ה׳ (ירמיה ב, ג). ויהיב להו חולק, לאתאחדא בשמא קדישא. ובמה אחידו ישראל בשמא קדישא. בגין דזכו באורייתא. דכל מאן דזכי באורייתא זכי ביה בקודשא בריך הוא.

התרגום: פתח רבי חזקיה ואמר, ה' אלהים - ׳נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר וגו'׳ (ויקרא יז, ב). אשריהם ישראל שהקב"ה התרצה בהם מכל שאר העמים וקראם קדש, שכתוב ׳קדש ישראל לה׳ ', ונתן להם חלק להאחז בשם הקדוש. ובמה אחזו ישראל בשם הקדוש? משום שזכו בתורה. שכל מי שאוחז בתורה, זוכה בהקב"ה.

מן המפרשים

אור יקר: [סימן ז] ההתעוררות העולה ממטה אל הבינה לעורר הייחוד העליון כדפירשנו בפפ״ר בשער מהות והנהגה, לית חושכנא וכר, כבר נודע כי שער באשה ערוה וושערין דנוקבא לאו אינון כשערין דדכורא, ושערא דנוקבא אינון התפשטותם דתתאי והם סוד א׳ר׳ג׳מ׳ן׳…

הסולם: פתח ר׳ חזקיה וכו׳: פר״ח ואמר, ה׳ אלקים נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר וגו'. אשרי הם ישראל שהקב״ה בחר בהם מכל שאר העמים, וקראם, קדש. שכתוב, קדש ישראל לה'. ונתן להם חלק, להתאחז בשם הקדוש. ובמה אחוזים ישראל בהשם הקדוש.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: