ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 11: ׳הנה מטתו שלשלמה׳ - המטה הנקראת אדנ"י וחילותיה סביבה › פיסקה 12 (ס ע"ב)

׳בזאת יבא אהרן׳ - כוונת הכהן ליחוד השם הקדוש

אחרי מות · ׳הנה מטתו שלשלמה׳ - המטה הנקראת אדנ"י וחילותיה סביבה · מאמר 11 · פיסקה 12 · דף ס ע"ב

לשון הזוהר

בְּגִין כַּךְ, כַּהֲנָא בָּעֵי לְכַוְּונָא מִלֵּי דִּלְעֵילָּא, לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא מֵאֲתַר דְּבָעָא לְיַחֲדָא, וְעַל דָּא תָּנֵינָן, כְּתִיב, ׳בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳, בְּהַאי בָּעֵי לְקָרְבָא קְדוּשָּׁה לְאַתְרֵיהּ, מֵהַאי אֲתַר, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְדַחֲלָא מִקַּמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (דברים לב כט) ׳לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת מִיַּד יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם׳. - כְּלוֹמַר, אִי יִסְתַּכְּלוּן בְּנֵי נָשָׂא בְּעוֹנְשָׁא, הֵיךְ אֲחִידַת זֹאת בֵּין חַיָּילָהָא, וְהֵיךְ אִתְמָנוּ קַמָּהּ כָּל אִינּוּן בְּנֵי חַיָּילִין, וַאֲחִידָן בְּפוּלְחָנָא לְאִתְפָּרְעָא מִן חַיָּיבַיָּא, מִיַּד יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם, וְיִסְתַּמְרוּן עוֹבָדֵיהוֹן, וְלָא יְחוּבוּן קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא.

תרגום

מִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּהֵן צָרִיךְ לְכַוֵּן דְּבָרִים שֶׁלְּמַעְלָה, לְיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ מֵהַמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְיַחֲדוֹ, וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, כָּתוּב ׳בְּזֹּאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ (ויקרא טז, ג)׳ - בָּזֶה צָרִיךְ לְקָרֵב קְדֻשָּׁה לִמְקוֹמָהּ, מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה צָרִיךְ אָדָם לִפְחֹד מִלִּפְנֵי הקב"ה. וְעַל זֶה כָּתוּב, (דברים לד) ׳לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹּאת מִיָּד יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם (דברים לב, כט)׳ - כְּלוֹמַר, אִם יִסְתַּכְּלוּ בְּנֵי אָדָם בְּעֹנֶשׁ, אֵיךְ זֹּאת אֲחוּזָה בֵּין חֵילוֹתֶיהָ, וְאֵיךְ הִתְמַנּוּ לְפָנֶיהָ כָּל אוֹתָם בְּנֵי הַחֲיָלוֹת, וְאוֹחֲזִים בַּעֲבוֹדָה לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים, מִיָּד יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם, וְיִשְׁמְרוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, וְלֹא יֶחֶטְאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בגין כך, כהנא בעי לכוונא מלי דלעילא, ליחדא שמא קדישא מאתר דבעא ליחדא, ועל דא תנינן, כתיב, ׳בזאת יבא אהרן אל הקדש׳, בהאי בעי לקרבא קדושה לאתריה, מהאי אתר, בעי בר נש לדחלא מקמי קודשא בריך הוא. ועל דא כתיב, (דברים לב כט) ׳לו חכמו ישכילו זאת מיד יבינו לאחריתם׳. - כלומר, אי יסתכלון בני נשא בעונשא, היך אחידת זאת בין חיילהא, והיך אתמנו קמה כל אינון בני חיילין, ואחידן בפולחנא לאתפרעא מן חייביא, מיד יבינו לאחריתם, ויסתמרון עובדיהון, ולא יחובון קמי מלכא קדישא.

התרגום: משום כך הכהן צריך לכון דברים שלמעלה, ליחד את השם הקדוש מהמקום שצריך ליחדו, ועל זה שנינו, כתוב ׳בזאת יבא אהרן אל הקדש (ויקרא טז, ג)׳ - בזה צריך לקרב קדשה למקומה, מהמקום הזה צריך אדם לפחד מלפני הקב"ה. ועל זה כתוב, (דברים לד) ׳לו חכמו ישכילו זאת מיד יבינו לאחריתם (דברים לב, כט)׳ - כלומר, אם יסתכלו בני אדם בענש, איך זאת אחוזה בין חילותיה, ואיך התמנו לפניה כל אותם בני החילות, ואוחזים בעבודה להפרע מן הרשעים, מיד יבינו לאחריתם, וישמרו את מעשיהם, ולא יחטאו לפני המלך הקדוש.

מן המפרשים

מקדש מלך: משמן מנגידו דעלמא דאתי וכו' ושיעור הכתוב להצהיל פנים פנים שהם כ"ג ונ"ה משמן מהארת אבא הנק' שמן: דאזילו שחקים נ"ב נ"ה דזעיר: למיכלא דצדיקייא: נ"ב יסוד דמ': לכמה חיילין פירוש חיילות של מט"ט הנק' אנוש: אילנין עילאין פירוש ו"ק…

הסולם: בניני כך כהנא וכו׳: משום זה, צריך הכהן לכוון בדברים עליונים, ליחד השם הקדוש מן המקום שצריך ליחד, כלומר, שלא להמשיך הארת החכמה, אלא במלכות. וע״כ למדנו, כתוב, ב זאת יבא אהרן אל הקדש, היינו שב זאת, שהיא מלכות, צריך לקרב הקדושה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: