ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 61: ויצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה - סוד עפר האדם ומזון הנחש הרוכב עליו

ויצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה - סוד עפר האדם ומזון הנחש הרוכב עליו

פקודי · מאמר 61 · 3 פסקאות · מתחיל בדף רסח ע"ב

  1. ויצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה - כי עפר אתה ואל עפר תשוב אחר החטא (רסח ע"ב)
    ׳וייצר יהו"ה אלהים את האדם עפר מן האדמה׳ . עפר איהו, ולא חומר. עפר איהו, ויתוב לעפרא. כמה דאת אמר, ׳כי עפר אתה ואל עפר תשוב׳ . לבתר דחטא, ובגין כך כתיב ביה בנחש, ׳ועפר… לדף הפיסקה
  2. עד שיתעורר הקב"ה ויבער רוח הטמאה בלע המות לנצח ויקים העפר לשמח בעולם (רסח ע"ב)
    עד דיתער קודשא בריך הוא, ויבער לההוא רוחא מסאבא מעלמא, דכתיב, ׳בלע המות לנצח וגו'׳ , ויקים לההוא עפר, ויתער ליה למחדי בעלמא, דכתיב ׳הקיצו ורננו שוכני עפר וגו'׳ . לדף הפיסקה
  3. והנחש היה ערום - הצד הרוכב עליו נותן לו כח לשלט ולפתות סוד הזכר על הנוקבא (רסח ע"ב)
    כתיב ׳והנחש היה ערום׳ , והא אוקימנא. אבל סטרא דרכיב עליה, יהיב ליה חילא לשלטאה, ולמפתי, ולאסטאה. ודא הוא רזא דדכורא, דהא דכורא שליט על נוקבא, ויהיב בה חילא. שמשא וסיהרא… לדף הפיסקה