בימים הראשונים היה אדם משלם על דבר תורה ועכשו נותן כסף שיעסקו בה ואין משגיח
תרומה · ונתתי נערים שריהם - סוד הכרובים פנים בפנים ומיעוט לומדי התורה · מאמר 97 · פיסקה 3 · דף קעו ע"א
לשון הזוהר
תָּאנָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בְּיוֹמֵי קַדְמָאֵי, הֲוָה בַּר נָשׁ אָמַר לְחַבְרֵיהּ, אֵימָא לִי מִלָּה חֲדָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְטוֹל מָנֶה כְּסַף. הַשְׁתָּא אָמַר בַּר נָשׁ לְחַבְרֵיהּ, טוֹל מָנֶה כְּסַף וְאִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וְלֵית מַאן דְּיִשְׁגַּח, וְלֵית מַאן דְּיַרְכִּין אוּדְנֵיהּ, בַּר אִינּוּן זְעִירִין (נ"א זרעין) קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתְּבַּח בְּהוּ, דִּכְתִּיב, ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אֶרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳ (ישעיהו ס, כא).
תרגום
שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיָה אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: אֱמֹר לִי דָּבָר אֶחָד מֵהַתּוֹרָה וְטֹל מָנֶה כֶּסֶף. עַכְשָׁו אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: טֹל מָנֶה כֶּסֶף וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ, וְאֵין מִי שֶׁיַּרְכִּין אָזְנוֹ, פְּרָט לְאוֹתָם מְעַטִּים (זְרָעִים) קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים שהקב"ה מִשְׁתַּבֵּחַ בָּהֶם, שֶׁכָּתוּב ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳ (שם ס, כא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא אמר רבי יצחק, ביומי קדמאי, הוה בר נש אמר לחבריה, אימא לי מלה חדא דאורייתא, וטול מנה כסף. השתא אמר בר נש לחבריה, טול מנה כסף ואשתדל באורייתא, ולית מאן דישגח, ולית מאן דירכין אודניה, בר אינון זעירין (נ"א זרעין) קדישי עליונין, דקודשא בריך הוא משתבח בהו, דכתיב, ׳ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר׳ (ישעיהו ס, כא).
התרגום: שנינו, אמר רבי יצחק, בימים הראשונים היה אדם אומר לחברו: אמר לי דבר אחד מהתורה וטל מנה כסף. עכשו אומר אדם לחברו: טל מנה כסף ועסק בתורה. ואין מי שישגיח, ואין מי שירכין אזנו, פרט לאותם מעטים (זרעים) קדושים עליונים שהקב"ה משתבח בהם, שכתוב ׳ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר׳ (שם ס, כא).
מן המפרשים
אור החמה: תאנא א"ר יצחק ביומי קדמאי היו החברים רודפים אחר הידיעה ובמקום שהיו יודעי' חידוש תורה כמה היו מחבבים אותו ואת האומרו אמנם אח"כ נתקלקל ולא נשאר מדה זו זולתי אל החברים. וקשר הענין לומר שהכל תלוי בישראל והם מתרפין מד"ת ומתדלדלין…
הסולם: תאנא אמר ר' יצחק וכו': למדנו, אר"י, בימים הראשונים היה אדם אומר לחבירו אמור לי דבר תורה אחד, וקבל מנה כסף. עתה אומר אדם לחבירו קבל מנה כסף ותהא עוסק בתורה. ואין מי שישגיח, ואין מי שיטה אזניו, חוץ מאלו קדושים העליונים המועטים,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: