אוי לעולם כשכרוב אחד מחזיר פניו מחברו - ופניהם איש אל אחיו כשהיה שלום בעולם
תרומה · ונתתי נערים שריהם - סוד הכרובים פנים בפנים ומיעוט לומדי התורה · מאמר 97 · פיסקה 2 · דף קעו ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יוֹסִי, וַוי לְעָלְמָא, כַּד חַד כְּרוּב אַהְדָּר אַנְפֵּיה מֵחַבְרֵיהּ, דְּהָא כְּתִיב ׳וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אֶחָיו׳, כַּד הֲוָה שְׁלָמָא בְּעָלְמָא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הָא תָּנֵינָן ׳עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לא תְגַלֵּה׳ (ויקרא יח, ז), וַוי לְמַאן דְּגַלֵּי עֲרָיַיתְהוֹן. כְּגַוְונָא דָּא כְּתִיב בְּיַעֲקֹב, ׳מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה׳. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתְּבַּח בְּתֻשְׁבַּחָתַיְיהוּ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, דִּכְתִּיב ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיהו מט, ג).
תרגום
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אוֹי לָעוֹלָם כְּשֶׁכְּרוּב אֶחָד מַחֲזִיר פָּנָיו מֵחֲבֵרוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו׳ (שמות כה, כ) - כְּשֶׁהָיָה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הֲרֵי שָׁנִינוּ, ׳עֶרְוַת אָבִיךְ וְעֶרְוַת אִמְּךְ לֹא תְגַלֵּה׳ (ויקרא יח, ז) - אוֹי לְמִי שֶׁמְּגַלֶּה עֶרְוָתָם. כְּמוֹ זֶה כָּתוּב בְּיַעֲקֹב, ׳מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה׳ (שמות כו, כח) - אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שהקב"ה מִשְׁתַּבֵּחַ בְּתִשְׁבַּחְתָּם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁכָּתוּב ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיה מט, ג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, ווי לעלמא, כד חד כרוב אהדר אנפיה מחבריה, דהא כתיב ׳ופניהם איש אל אחיו׳, כד הוה שלמא בעלמא. אמר רבי יצחק, הא תנינן ׳ערות אביך וערות אמך לא תגלה׳ (ויקרא יח, ז), ווי למאן דגלי ערייתהון. כגוונא דא כתיב ביעקב, ׳מבריח מן הקצה אל הקצה׳. זכאה חולקיהון דישראל, דקודשא בריך הוא משתבח בתשבחתייהו כגוונא דלעילא, דכתיב ׳ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיהו מט, ג).
התרגום: אמר רבי יוסי, אוי לעולם כשכרוב אחד מחזיר פניו מחברו, שהרי כתוב ׳ופניהם איש אל אחיו׳ (שמות כה, כ) - כשהיה שלום בעולם. אמר רבי יצחק, הרי שנינו, ׳ערות אביך וערות אמך לא תגלה׳ (ויקרא יח, ז) - אוי למי שמגלה ערותם. כמו זה כתוב ביעקב, ׳מברח מן הקצה אל הקצה׳ (שמות כו, כח) - אשרי חלקם של ישראל שהקב"ה משתבח בתשבחתם כמו שלמעלה, שכתוב ׳ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיה מט, ג).
מן המפרשים
מקדש מלך: וכתיב וירכב על כרוב פירוש וקשה פעם אומר כרובים ופעם אומר כרוב. ותירץ יושב הכרובים כשעולים מט"ט וסנדל בסוד מ"ן. ומ"ש וירכב על כרוב כשיש פירוד ח"ו כנזכר. ועיין מ"ש בס"ת בפרשת ויצא: ערות אביך נ"ב היינו זו"ן שהחשמ"ל שהוא לבושם…
אור החמה: א"ר יוסי ווי לעלמא כדחד כרוב ת"ת ממ' וכן מטטרו"ן מסנדלפו"ן וכן שנים כרובים זהב שזה הוראה לזה. ופניהם איש ת"ת אל אחיו מ' ואז שלום יסוד המייחד בעולם ואז שני הכרובים מטטרו"ן סנדלפו"ן מיוחדים שניהם יחד מרכבה אל הייחוד העליון:
אור יקר: יושב הכרובים, וכר, שאז ההנהגה על ידי הספירות העליונות, ואלו כסא להשכין שכינה למטה, ואז נקרא יושב הכרובים ואין נערים שריהם, מורה שאין המרכבה שלימה, שאין הספירות יורדות למטה, שברדת הספירות למטה, כמו שהכרובי׳ העליונים אין ביניהם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: