אין שלמות אלא כשאוחז זה מזה כיעקב שהוא מברח מן הקצה אל הקצה - כל המנורות אחד
תרומה · מי מדד בשעלו מים - סוד משקל הספירות ושלמות יעקב האוחז בשניהם · מאמר 96 · פיסקה 6 · דף קעו ע"א
לשון הזוהר
תָּאנָא, כּוּלֵי הַאי לָא אִתְקְרֵי אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּילָן, וּמִסִּטְרָא דִּילָן אִשְׁתְּמוֹדַע כֹּלָּא. (ס"א דהא בהאי לעילא) וּלְעֵילָּא כֹּלָּא בְּחַד מַתְקְלָא סַלְּקָא. לָא שָׁנִי, וְלָא יִשְׁתָּנִי, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳אֲנִי יהו"ה לָא שָׁנִיתִי׳ (מלאכי ג, ו). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כֻּלְּהוֹן בּוּצִינִין נְהִירִין מֵחַד, וּמֵחָד תַּלְיָין, וּבוּצִינִין אִינְהוּ חַד כֹּלָּא. דְּהָא לָא בָּעוּ לְאִתְפָּרְשָׁא, וּמַאן דְּפָרִישׁ לוֹן, כְּאִלּוּ אִתְפְּרַשׁ מִן חַיֵּי עָלְמָא.
תרגום
שָׁנִינוּ, כָּל זֶה לֹא נִקְרָא אֶלָּא מִצַּד שֶׁלָּנוּ, וּמִצַּד שֶׁלָּנוּ הַכֹּל נוֹדָע. (שֶׁהֲרֵי בָּזֶה לְמַעְלָה) וּלְמַעְלָה הַכֹּל עוֹלֶה בְּמִשְׁקָל אֶחָד, לֹא שׁוֹנֶה וְלֹא יִשְׁתַּנֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי׳ (מלאכי ג, ו) - אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל הַמְּנוֹרוֹת מְאִירוֹת מֵאֶחָד וּתְלוּיוֹת מֵאֶחָד, וְהַמְּנוֹרוֹת הֵן הַכֹּל אֶחָד, שֶׁהֲרֵי לֹא רָצוּ לְהִפָּרֵד, וּמִי שֶׁמַּפְרִידָם כְּאִלּוּ נִפְרָד מֵחַיֵּי הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא, כולי האי לא אתקרי אלא מסטרא דילן, ומסטרא דילן אשתמודע כלא. (ס"א דהא בהאי לעילא) ולעילא כלא בחד מתקלא סלקא. לא שני, ולא ישתני, כמה דכתיב, ׳אני יהו"ה לא שניתי׳ (מלאכי ג, ו). אמר רבי יהודה, כלהון בוצינין נהירין מחד, ומחד תליין, ובוצינין אינהו חד כלא. דהא לא בעו לאתפרשא, ומאן דפריש לון, כאלו אתפרש מן חיי עלמא.
התרגום: שנינו, כל זה לא נקרא אלא מצד שלנו, ומצד שלנו הכל נודע. (שהרי בזה למעלה) ולמעלה הכל עולה במשקל אחד, לא שונה ולא ישתנה, כמו שכתוב ׳אני ה' לא שניתי׳ (מלאכי ג, ו) - אמר רבי יהודה, כל המנורות מאירות מאחד ותלויות מאחד, והמנורות הן הכל אחד, שהרי לא רצו להפרד, ומי שמפרידם כאלו נפרד מחיי העולם.
מן המפרשים
אור החמה: תאנא בלי האי לא אתקרי וגומר יר' מה שאנו מכנים הדין והחסד וההתמזגות כנזכר אינו מצד המאציל בעצמו אלא מצד הפעולות הנמשכות אלינו כי מצד הספי' אל מאצילם אין דין ואין רחמי' הכל א' ומיוחד מסטרא דילן אשתמודע כלא בהאי יר' רבוי הבחינות…
אור יקר: כולי האי לא אתקרי וכו׳, ירצה מה שאנו מכנים.
הסולם: תאנא כולי האי וכו': למדנו, מרחק גדול כל כך לא נקרא, בין החסד והדין, אלא מצדנו, ומצדנו ניכר הכל, כמו שאמרנו לעיל, כי בזה של מעלה הכל עולה במשקל אחד, אינו משנה ולא ישתנה, כמו שכתוב, אני הויה לא שניתי. א"ר יהודה כל הנרות מאירים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: