ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 95: החכמה כלל הכל - סוד עשרים ושנים כתרי הרחמים ושלמות יעקב › פיסקה 4 (קעה ע"ב)

יעקב התחתון ישראל העליון - יעקב אינו שלמות ישראל שלמות הכל כמו דוד ודוד בן ישי

תרומה · החכמה כלל הכל - סוד עשרים ושנים כתרי הרחמים ושלמות יעקב · מאמר 95 · פיסקה 4 · דף קעה ע"ב

לשון הזוהר

תָּאנָא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּגִין כָּךְ יִשְׂרָאֵל אִתְקְרֵי. דְּתָאנָא יַעֲקֹב תַּתָּאָה. יִשְׂרָאֵל עִלָּאָה. יַעֲקֹב לָאו שְׁלֵימוּתָא, יִשְׂרָאֵל שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא. וְכֵן תָּאנָא, ׳נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי׳ (שמואל ב כג, א), דָּוִד לָאו שְׁלֵימוּתָא, דְּהָא בַּתְרָאָה הוּא. יִשַׁי יְסוֹד עִלָּאָה הוּא, וּשְׁלֵימוּתָא. וְהַיְינוּ דְּתָנֵינָן, לָא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם עַד שֶׁכָּפְרוּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְמַלְכוּתָא דְּבֵית דָּוִד, דִּכְתִּיב, ׳אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלא נַחֲלָה׳ (שמואל ב כ, א) ׳בְּבֶן יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל׳. מַאי ׳אִישׁ לְאֹהָלָיו׳. אֲתָר דְּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שַׁרְיָא בְּגַּוַּיְיהוּ, הַיְינוּ לֶאֱלֹהָיו.

תרגום

שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא יִשְׂרָאֵל. שֶׁשָּׁנִינוּ, יַעֲקֹב הַתַּחְתּוֹן, יִשְׂרָאֵל הָעֶלְיוֹן. יַעֲקֹב אֵינוֹ שְׁלֵמוּת, יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמוּת הַכֹּל. וְכֵן שָׁנִינוּ, ׳נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי׳ (שמואל ב כג, א) - דָּוִד אֵינוֹ שְׁלֵמוּת, שֶׁהֲרֵי אַחֲרוֹן הוּא. יִשַׁי יְסוֹד עֶלְיוֹן הוּא וּשְׁלֵמוּת. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁשָּׁנִינוּ, לֹא גָלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם עַד שֶׁכָּפְרוּ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁכָּתוּב ׳אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה׳ (שמואל ב כ, א) ׳בְּבֶן יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל׳ (שמואל ב כ, א) - מַה זֶּה ׳אִישׁ לְאֹהָלָיו׳? מָקוֹם שֶׁעוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שׁוֹרֶה בְתוֹכָם, הַיְנוּ לֶאֱלֹהָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא אמר רבי שמעון, בגין כך ישראל אתקרי. דתאנא יעקב תתאה. ישראל עלאה. יעקב לאו שלימותא, ישראל שלימותא דכלא. וכן תאנא, ׳נאם דוד בן ישי׳ (שמואל ב כג, א), דוד לאו שלימותא, דהא בתראה הוא. ישי יסוד עלאה הוא, ושלימותא. והיינו דתנינן, לא גלו ישראל מארצם עד שכפרו בקודשא בריך הוא, ובמלכותא דבית דוד, דכתיב, ׳אין לנו חלק בדוד ולא נחלה׳ (שמואל ב כ, א) ׳בבן ישי איש לאהליו ישראל׳. מאי ׳איש לאהליו׳. אתר דעבודת כוכבים ומזלות שריא בגוייהו, היינו לאלהיו.

התרגום: שנינו, אמר רבי שמעון, משום כך נקרא ישראל. ששנינו, יעקב התחתון, ישראל העליון. יעקב אינו שלמות, ישראל שלמות הכל. וכן שנינו, ׳נאם דוד בן ישי׳ (שמואל ב כג, א) - דוד אינו שלמות, שהרי אחרון הוא. ישי יסוד עליון הוא ושלמות. והינו מה ששנינו, לא גלו ישראל מארצם עד שכפרו בקדוש ברוך הוא ובמלכות בית דוד, שכתוב ׳אין לנו חלק בדוד ולא נחלה׳ (שמואל ב כ, א) ׳בבן ישי איש לאהליו ישראל׳ (שמואל ב כ, א) - מה זה ׳איש לאהליו׳? מקום שעובדי כוכבים ומזלות שורה בתוכם, הינו לאלהיו.

מן המפרשים

הסולם: א"ר שמעון וכו': אר"ש, רואה אני שהחכמה הוא כלל הכל. וחסד עליון שבז"א שהוא קו ימין, יוצא מחכמה. גבורה, שהיא דין חזק יוצאת מבינה. יעקב, משלים לב' הצדדים, שהוא מכריע בין חסד וגבורה ומיחד אותם ומשלימם. והאבות שהם אברהם ויצחק,…

אור יקר: תאנא אמר ר׳ שמעון וכו׳ . והבריח התיכון וכו׳ ארץ תפארת שעולה ונקשר בקדש העליון שכולל החסד והדין והרחמים, שאין שלימות פחות משלשתם, וכן דקדק הכתוב שאמר והנה יש בכתוב כפל אומרו איש, דלימא ויעקב תם מאי איש לדרשא אתא, ועוד אומרו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: