כשרצה הקב"ה להחריב ביתו העביר בראשונה הארץ הקדושה שלמעלה ואחר כך שלמטה
תרומה · אשריך ארץ שמלכך בן חורים - סוד יעקב הבריח התיכן המחבר הקצוות · מאמר 94 · פיסקה 4 · דף קעה ע"א
לשון הזוהר
וּבְשַׁעֲתָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחֲרָבָא בֵּיתֵיהּ דִּלְתַתָּא, וְאַרְעָא קַדִּישָׁא דִּלְתַתָּא, אַעְבַּר לְהַאי אַרְעָא קַדִּישָׁא דִּלְעֵילָּא בְּקַדְמִיתָא, וְנָחִית לֵיהּ מֵהַהוּא דַּרְגָּא דְּהֲוָה יַנְקָא מִשָּׁמַיִם קַדִּישָׁא, וּלְבָתַר חָרִיב לְהַאי דִּלְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ׳ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר ׳וְלָא זָכָר הֲדוֹם רַגְלָיו׳. דְּתַנְיָא, כַּךְ אָרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד בָּעֵי לְמֵידַן עָלְמָא, בְּקַדְמִיתָא עָבִיד דִּינָא לְעֵילָּא, וּלְבָתַר אִתְקָיָּים לְתַתָּא, דִּכְתִּיב, ׳יִפְקוֹד יהו"ה עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם׳ (ישעיהו כד, כא), בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר ׳וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה׳.
תרגום
וּבְשָׁעָה שֶׁרָצָה הקב"ה לְהַחֲרִיב אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלְּמַטָּה וְהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלְּמַטָּה, הֶעֱבִיר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלְּמַעְלָה, וְהוֹרִידָהּ מֵאוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁהָיְתָה יוֹנֶקֶת מֵהַשָּׁמַיִם הַקְּדוֹשִׁים, וְאַחַר כָּךְ הֶחֱרִיב אֶת זוֹ שֶׁלְּמַטָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ (איכה ב, א)׳ - בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ - ׳וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו׳ - שֶׁשָּׁנִינוּ, כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הקב"ה: כְּשֶׁרוֹצֶה לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, בָּרִאשׁוֹנָה עוֹשֶׂה דִין לְמַעְלָה, וְאַחַר כָּךְ מִתְקַיֵּם לְמַטָּה, שֶׁכָּתוּב (ישעיה כד) ׳יִפְקוֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם׳ (ישעיה כד, כא) - בָּרִאשׁוֹנָה. וְאַחַר כָּךְ - ׳וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובשעתא דבעא קודשא בריך הוא לאחרבא ביתיה דלתתא, וארעא קדישא דלתתא, אעבר להאי ארעא קדישא דלעילא בקדמיתא, ונחית ליה מההוא דרגא דהוה ינקא משמים קדישא, ולבתר חריב להאי דלתתא, הדא הוא דכתיב ׳השליך משמים ארץ׳ בקדמיתא, ולבתר ׳ולא זכר הדום רגליו׳. דתניא, כך ארחוי דקודשא בריך הוא, כד בעי למידן עלמא, בקדמיתא עביד דינא לעילא, ולבתר אתקיים לתתא, דכתיב, ׳יפקוד יהו"ה על צבא המרום במרום׳ (ישעיהו כד, כא), בקדמיתא, ולבתר ׳ועל מלכי האדמה על האדמה׳.
התרגום: ובשעה שרצה הקב"ה להחריב את ביתו שלמטה והארץ הקדושה שלמטה, העביר בראשונה את הארץ הקדושה שלמעלה, והורידה מאותה דרגה שהיתה יונקת מהשמים הקדושים, ואחר כך החריב את זו שלמטה. זהו שכתוב ׳השליך משמים ארץ (איכה ב, א)׳ - בראשונה, ואחר כך - ׳ולא זכר הדם רגליו׳ - ששנינו, כך דרכו של הקב"ה: כשרוצה לדון את העולם, בראשונה עושה דין למעלה, ואחר כך מתקים למטה, שכתוב (ישעיה כד) ׳יפקוד ה' על צבא המרום במרום׳ (ישעיה כד, כא) - בראשונה. ואחר כך - ׳ועל מלכי האדמה על האדמה׳.
מן המפרשים
הסולם: ובשעתא דבעא קב"ה וכו': ובשעה שרצה הקב"ה להחריב ביתו של מטה, דהיינו בית המקדש, וארץ הקדושה של מטה, העביר לארץ הקדושה של מעלה בתחילה, שהיא המלכות, והורידה ממדרגה ההיא שהיתה יונקת שהיא שמים הקדוש, דהיינו ז"א, ואח"כ החריב לזו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: