ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 92: רב הונא בין יסודות העמודים - יעקב מבקש חלי לפני המיתה כסימן בעולם › פיסקה 2 (קעד ע"ב)

בימים הראשונים טרם בא יעקב מת אדם בלי מחלות - יעקב בקש שיפל אדם בחלי לפני מיתה

תרומה · רב הונא בין יסודות העמודים - יעקב מבקש חלי לפני המיתה כסימן בעולם · מאמר 92 · פיסקה 2 · דף קעד ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, הָכִי תָּנֵינָן, בְּיוֹמֵי קַדְמָאֵי עַד לָא אָתָא יַעֲקֹב, הֲוָה בַּר נָשׁ שָׁלֵו בְּבֵיתֵיהּ, מָטָא זִמְנֵיהּ, מִית בְּלָא מַרְעִין, כֵּיוָן דְּאָתָא יַעֲקֹב, בָּעָא קָמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָמַר לֵיהּ, מָרֵי דְּעָלְמָא, אִי נִיחָא קָמָךְ, דְּלִנְפּוֹל בַּר נָשׁ בְּבֵי מַרְעֵיהּ, תְּרֵין אוֹ תְּלַת יוֹמִין, וּלְבָתַר יִתְכְּנָשׁ לְעַמֵּיהּ, וְיַפְקֵד לְבֵיתֵיהּ, וְיֵתוּב מֵחוֹבוֹי. אָמַר לֵיהּ שַׁפִּיר. אַתְּ הוּא סִימָנָא בְּעָלְמָא. תָּא חֲזֵי, מָה כְּתִיב בֵּיהּ ׳וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חוֹלֶה׳ (בראשית מח, א). חֹלֶה כְּתִיב מַה דְּלָא הֲוָה לְבַר נָשׁ מִן קַדְמַת דְּנָא.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, כָּךְ שָׁנִינוּ, בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים טֶרֶם בָּא יַעֲקֹב, הָיָה אָדָם שָׁלֵו בְּבֵיתוֹ. הִגִּיעַ זְמַנּוֹ - מֵת בְּלִי מַחֲלוֹת. כֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב, בִּקֵּשׁ לִפְנֵי הקב"ה וְאָמַר לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, אִם נוֹחַ לְפָנֶיךְ, שֶׁיִּפֹּל אָדָם בְּבֵית חָלְיוֹ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְאַחַר כָּךְ יִתְכַּנֵּס לְעַמּוֹ, וִיצַוֶּה אֶת בֵּיתוֹ וְיָשׁוּב מֵחֲטָאָיו. אָמַר לוֹ: יָפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה סִימָן בָּעוֹלָם. בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב בּוֹ, (בראשית מח) ׳וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךְ חֹלֶה (בראשית מח, א)׳ - כָּתוּב חֹלֶה, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה לְאָדָם מִקֹּדֶם לָכֵן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, הכי תנינן, ביומי קדמאי עד לא אתא יעקב, הוה בר נש שלו בביתיה, מטא זמניה, מית בלא מרעין, כיון דאתא יעקב, בעא קמיה דקודשא בריך הוא, אמר ליה, מרי דעלמא, אי ניחא קמך, דלנפול בר נש בבי מרעיה, תרין או תלת יומין, ולבתר יתכנש לעמיה, ויפקד לביתיה, ויתוב מחובוי. אמר ליה שפיר. את הוא סימנא בעלמא. תא חזי, מה כתיב ביה ׳ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה׳ (בראשית מח, א). חלה כתיב מה דלא הוה לבר נש מן קדמת דנא.

התרגום: פתח ואמר, כך שנינו, בימים הראשונים טרם בא יעקב, היה אדם שלו בביתו. הגיע זמנו - מת בלי מחלות. כיון שבא יעקב, בקש לפני הקב"ה ואמר לו: רבון העולם, אם נוח לפניך, שיפל אדם בבית חליו שנים או שלשה ימים, ואחר כך יתכנס לעמו, ויצוה את ביתו וישוב מחטאיו. אמר לו: יפה, ואתה תהיה סימן בעולם. בא וראה מה כתוב בו, (בראשית מח) ׳ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה (בראשית מח, א)׳ - כתוב חלה, מה שלא היה לאדם מקדם לכן.

מן המפרשים

אור החמה: חלה כתיב מה דלא הוה לבר נש וגומר פי' כי הוא חסר כתיב והוא לרמוז שהיה מחודש במה שחלה שאל"כ הל"ל חולה אלא באו' חלה משמע כי הוא לבדו היה אשר חלה בזמן ההוא והוקשה לו כי גם בחזקיהו כתיב חלה ולא שייך האי דרשא. ותירץ כי אין הכוונה שם…

הסולם: פתח ואמר הכי וכו': פו"א, כך למדנו, בימים הראשונים, טרם שבא יעקב, היה האדם בשלוה בביתו, בלי שום מחלות, כשהגיע זמנו למות, מת בלי מחלה. כיון שבא יעקב בקש לפני הקב"ה, אמר לו, רבונו של עולם, אם טוב לפניך, יפול בן אדם במחלה ב' או ג'…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: