ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 9: ערב ובקר וצהרים - תפלת ערבית מגן הלילה עד אותיות אור הנגה בבקר › פיסקה 2 (קל ע"א)

צהרים לשון מעלה - כמו שקוראים לשחור לבן וללבן שחור

תרומה · ערב ובקר וצהרים - תפלת ערבית מגן הלילה עד אותיות אור הנגה בבקר · מאמר 9 · פיסקה 2 · דף קל ע"א

לשון הזוהר

וּמַה דְּאִתְּמַר צָהֳרַיִם, דְּאִיהוּ תּוּקְפָּא דְּשִׁמְשָׁא. לִישָׁנָא מַעַלְיָא נָקַט. וְהָכִי אִיהוּ אָרְחָא, לְבַר נָשׁ אוּכָם, קָרָאן לֵיהּ חִוָּור, וְלִישָׁנָא מַעַלְיָא נָקַט, וּלְזִמְנִין לְחִוָּור קָרָאן לֵיהּ אוּכָם, דִּכְתִּיב, ׳כִּי אִשָּׁה כּוּשִׁית לָקָח׳ (במדבר יב, א) ׳הֲלֹא כִבְנֵי כוּשִׁיִּים אַתֶּם לִי וְגוֹ'׳ (עמוס ט, ז).

תרגום

וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ׳צָהֳרַיִם, שֶׁהוּא תֹקֶף חֹזֶק הַשֶּׁמֶשׁ, הוּא נָקַט בְּלָשׁוֹן מְעֻלָּה׳. וְכָךְ הִיא הַדֶּרֶךְ - לְאִישׁ שָׁחֹר קוֹרְאִים ׳לוֹ לָבָן׳, וְנָקַט לָשׁוֹן מְעֻלָּה, וְלִפְעָמִים קוֹרְאִים לְלָבָן שָׁחֹר, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח׳ (במדבר יב, א) - ׳הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי וְגוֹ'׳ (עמוס ט, ז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומה דאתמר צהרים, דאיהו תוקפא דשמשא. לישנא מעליא נקט. והכי איהו ארחא, לבר נש אוכם, קראן ליה חוור, ולישנא מעליא נקט, ולזמנין לחוור קראן ליה אוכם, דכתיב, ׳כי אשה כושית לקח׳ (במדבר יב, א) ׳הלא כבני כושיים אתם לי וגו'׳ (עמוס ט, ז).

התרגום: ומה שנאמר ׳צהרים, שהוא תקף חזק השמש, הוא נקט בלשון מעלה׳. וכך היא הדרך - לאיש שחר קוראים ׳לו לבן׳, ונקט לשון מעלה, ולפעמים קוראים ללבן שחר, שכתוב ׳כי אשה כשית לקח׳ (במדבר יב, א) - ׳הלוא כבני כשיים אתם לי וגו'׳ (עמוס ט, ז).

מן המפרשים

זוהר הרקיע: דף ק"ל ע"א)‏ פרקא תניינא דיקנא מהימנותא דיקנא לא אדכר בגין דהיא יקירותא דכלא מאודנין נפקא בסחרנהא דבוסיטא סליק ונחית חוטא חיורא. בתליסר מתפ' ביקיר' ביקירות' ההיא כתיב ( ירמיה ב-ו ) לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם אדם לבר הוא אדם…

הסולם: ומה דאתמר צהרים וכו': ומה שלמדנו, שצהרים הם תוקף השמש, לשון נאה לקח, כי כך הדרך שלאדם שחור קוראים לבן שלוקחים לשון נאה. ולפעמים ללבן קוראים שחור, שכתוב, כי אשה כושית לקח. הלא כבני כושיים אתם לי וגו'.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: