ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 9: ערב ובקר וצהרים - תפלת ערבית מגן הלילה עד אותיות אור הנגה בבקר › פיסקה 3 (קל ע"א)

תפלת ערבית - הסטרא אחרא מתערב ושולט בלילה בלי זמן קבוע

תרומה · ערב ובקר וצהרים - תפלת ערבית מגן הלילה עד אותיות אור הנגה בבקר · מאמר 9 · פיסקה 3 · דף קל ע"א

לשון הזוהר

עֶרֶב דָּא, צְלוֹתָא דְּעַרְבִית. וּבְגִין דִּבְעֶרֶב דָּא אִתְעֲרָב בֵּיהּ סִטְרָא אַחֲרָא, דְּחָשִׁיךְ נְהוֹרֵיהּ, וְשָׁלְטָא בְּלֵילְיָא, שַׁוּוּ לֵיהּ רְשׁוּת, וְלֵית לֵיהּ זְמַן קָבֻעַ, (קמ"א ע"א, קס"ב ע"א) אֵמוּרִין וּפְדָרִין מִתְאַכְּלִין בְּהַאי זִמְנָא, וּמִכָּאן אִתְּזָנוּ כַּמָּה חֲבִילֵי טְהִירִין, דְּנָפְקִין וְשַׁלְטִין בְּלֵילְיָא. וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי, הָא תָּנִינָן, דְּכָל אִינּוּן מָארֵי סִטְרָא אַחֲרָא דְּרוּחַ מִסְאֳבָא, לָא שַׁלְטֵי (ק"מ:) בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְהָא מִתְעָרֵי לוֹן יִשְׂרָאֵל בְּהַאי, וְאָסִיר לְאִתְּעָרָא לוֹן לְשַׁרְיָא עַל אַרְעָא קַדִּישָׁא.

תרגום

עָרֶב זֶה - תְּפִלַּת עַרְבִית. וּמִשּׁוּם שֶׁבָּעֶרֶב הַזֶּה מִתְעָרֵב הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁמַּחֲשִׁיךְ אֶת אוֹרוֹ וְשׁוֹלֵט בַּלַּיְלָה, שָׂמוּ לוֹ רְשׁוּת, וְאֵין לוֹ זְמַן קָבוּעַ. אֵמוּרִים וּפְרָדִים מִתְאַכְּלִים בַּזְּמַן הַזֶּה, וּמִכָּאן נִזּוֹנִים כַּמָּה קְבוּצוֹת שֶׁל שָׂרִים שֶׁיּוֹצְאִים וְשׁוֹלְטִים בַּלַּיְלָה. וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁכָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁל רוּחַ הַטֻּמְאָה לֹא שׁוֹלְטִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וַהֲרֵי מְעוֹרְרִים אוֹתָם יִשְׂרָאֵל בָּזֶה, וְאָסוּר לְעוֹרְרָם לִשְׁרוֹת עַל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ערב דא, צלותא דערבית. ובגין דבערב דא אתערב ביה סטרא אחרא, דחשיך נהוריה, ושלטא בליליא, שוו ליה רשות, ולית ליה זמן קבע, (קמ"א ע"א, קס"ב ע"א) אמורין ופדרין מתאכלין בהאי זמנא, ומכאן אתזנו כמה חבילי טהירין, דנפקין ושלטין בליליא. ואי תימא, אי הכי, הא תנינן, דכל אינון מארי סטרא אחרא דרוח מסאבא, לא שלטי (ק"מ:) בארעא קדישא, והא מתערי לון ישראל בהאי, ואסיר לאתערא לון לשריא על ארעא קדישא.

התרגום: ערב זה - תפלת ערבית. ומשום שבערב הזה מתערב הסטרא אחרא שמחשיך את אורו ושולט בלילה, שמו לו רשות, ואין לו זמן קבוע. אמורים ופרדים מתאכלים בזמן הזה, ומכאן נזונים כמה קבוצות של שרים שיוצאים ושולטים בלילה. ואם תאמר, אם כך, הרי שנינו שכל אותם בעלי הסטרא אחרא של רוח הטמאה לא שולטים בארץ הקדושה, והרי מעוררים אותם ישראל בזה, ואסור לעוררם לשרות על הארץ הקדושה.

מן המפרשים

אור החמה: והרא"ג ז"ל כ' דא צלותא דערבית מלכות. אתערב בי' סטרא אחרא בסוד רגלי' יורדות מות ממשלת הלילה לכך נקרא ערבית מלשון ערבוביא ערב רב כדלקמן.

הסולם: ערב דא צלותא וכו': ערב, זה תפלת ערבית, ומשום שבערב זה נתערב הסטרא אחרא, שנחשך אורו ושולט בלילה, ע"כ עשו אותה רשות, ואין לה, לתפלת ערבית זמן קבוע, שהיא כנגד אמורין ופדרים, שנשתיירו מן הקרבנות, שמתאכלים בזמן ההוא בכל הלילה, על…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר