ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 80: ועשית את הקרשים עמדים כשרפים - סוד שבע ברכות הכלה במשכן › פיסקה 2 (קסט ע"א)

לכבוד הכלה העליונה צריך תקוני יפי לכסות החפה כמו כסא לברית ולחפה

תרומה · ועשית את הקרשים עמדים כשרפים - סוד שבע ברכות הכלה במשכן · מאמר 80 · פיסקה 2 · דף קסט ע"א

לשון הזוהר

וּבְגִין יְקָרָא דְּהַהִיא כַּלָּה עִלָּאָה, אִצְטְרִיךְ לְמֶעְבַּד חוּפָּאָה דִּשְׁפִּירוּ, בְּכָל תִּקּוּנֵי דִּשְׁפִּירוּ, לְזִמְנָא לְכַלָּה עִלָּאָה, לְהַהִיא חֶדְוָה. כְּגַוְונָא דָּא בְּכָל גְּזִירוּ דִּבְרִית לְתַתָּא, אִצְטְרִיךְ לְאַתְקְנָא כִּסֵּא אַחֲרָא בִּשְׁפִירוּ, (הקדמה י"ג ע"א) לְמָארֵי קִנְאָה דִּבְרִית קַיָּימָא דְּאָתֵי תַּמָּן. אוּף הָכָא בְּכָל חוּפָּה, אִצְטְרִיךְ תִּקּוּנֵי שְׁפִירוּ, לְחוּפָאָה לְחוּפָּה לִיקָרָא דְּכַלָּה סְתָם.

תרגום

וּמִשּׁוּם כְּבוֹד אוֹתָהּ הַכַּלָּה הָעֶלְיוֹנָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כִּסּוּי שֶׁל יֹפִי בְּכָל תִּקּוּנֵי יֹפִי, לְזַמֵּן אֶת הַכַּלָּה הָעֶלְיוֹנָה לְאוֹתָהּ שִׂמְחָה. כְּמוֹ זֶה בְּכָל מִילָה שֶׁל הַבְּרִית לְמַטָּה צָרִיךְ לְתַקֵּן כִּסֵּא אַחֵר בְּיֹפִי לְבַעַל הַקִּנְאָה שֶׁל אוֹת הַבְּרִית שֶׁבָּא לְשָׁם. אַף כָּאן בְּכָל חֻפָּה צָרִיךְ תִּקּוּנֵי יֹפִי לְכַסּוֹת אֶת הַחֻפָּה לִכְבוֹד הַכַּלָּה סְתָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין יקרא דההיא כלה עלאה, אצטריך למעבד חופאה דשפירו, בכל תקוני דשפירו, לזמנא לכלה עלאה, לההיא חדוה. כגוונא דא בכל גזירו דברית לתתא, אצטריך לאתקנא כסא אחרא בשפירו, (הקדמה י"ג ע"א) למארי קנאה דברית קיימא דאתי תמן. אוף הכא בכל חופה, אצטריך תקוני שפירו, לחופאה לחופה ליקרא דכלה סתם.

התרגום: ומשום כבוד אותה הכלה העליונה צריך לעשות כסוי של יפי בכל תקוני יפי, לזמן את הכלה העליונה לאותה שמחה. כמו זה בכל מילה של הברית למטה צריך לתקן כסא אחר ביפי לבעל הקנאה של אות הברית שבא לשם. אף כאן בכל חפה צריך תקוני יפי לכסות את החפה לכבוד הכלה סתם.

מן המפרשים

אור החמה: כגוונא דא בכל גזירו וגומר הענין שצריך כסא שני מפני שהנימול בו היסוד בעצמו ואליהו מלאכא איהו בסוד השכינה ועביד שליחותיה לכך אינו שורה על כסא הברית עצמו אלא על כסא השני סמוך לימין הנימול מלאך הברית עומד מה שאין כן הכלה שהכל'…

אור יקר: כגוונא דא בכל גזירו, אהדר להזמנת כסא לרוחניות, דהיינו מלאך הברית אליהו, והוא כנגד השכינה ורודף אחר היסוד שהוא הברית, ולכך אין הכסא עצמו מספיק אלא כסא שגי, מפני שהנימול בו היסוד בעצמו, ואליהו מלאכא איהו בסוד השכינה ועביד…

הסולם: ובגין יקרא דההיא וכו': ומשום כבודה של כלה העליונה ההיא צריכים לעשות חופה נאה בכל תקוני היופי לזמן את כלה העליונה שהיא השכינה, לחופה הזו. כי כמו שבכל מילה של ברית למטה, צריכים לתקן כסא שניה ביופי, לבעל הקנאה של אות ברית שבא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר