אנוש לא היה בתקף כמו אדם - מה אנוש כי תזכרנו שבר הגוף וכח הנפש
תרומה · והאדם ידע את חוה ותהר ותלד - סוד תקון האותיות מקין ועד אנוש · מאמר 78 · פיסקה 5 · דף קסח ע"א
לשון הזוהר
אֱנוֹשׁ מָה בֵּין שְׁמָא דָּא לִשְׁמָא דְּאָדָם. אֶלָּא אֱנוֹשׁ לָאו אִיהוּ בְּתֻּקְפָּא הֲוָה, תִּקּוּנָא דְּקַדְמָאֵי הֲוָה, ׳מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ׳ (תהילים ח, ה). וּכְתִיב ׳מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְּגַּדְלֶנּו וְגוֹ'׳, ׳וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָּעִים תִּבְחָנְנּוּ׳ (איוב ז, יח). וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וַיהו"ה חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי׳ (ישעיהו נג, י), תְּבִירוּ דְּגוּפָא, וְתֻּקְפָּא דְּנַפְשָׁא, אוֹרִית שֵׁת לְאֱנוֹשׁ יְרוּתָא דְּהֲוָה לֵיהּ לְקַבְּלָא. וְאִיהוּ אוּף הָכִי אוֹרִית לִבְנוֹ.
תרגום
אֱנוֹשׁ, מַה בֵּין הַשֵּׁם הַזֶּה לַשֵּׁם שֶׁל אָדָם? אֶלָּא אֱנוֹשׁ לֹא הָיָה בְתֹקֶף, הוּא הָיָה בְּתִקּוּנָם שֶׁל הָרִאשׁוֹנִים, ׳מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ׳ (תהלים ח) - וְכָתוּב ׳מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלֶנּוּ וְגוֹ' וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ׳ (איוב ז, יז) - וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וַה' חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי, שֶׁבֶר הַגּוּף וְכֹחַ הַנֶּפֶשׁ הוֹרִישׁ שֵׁת לֶאֱנוֹשׁ יְרֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה לוֹ לְקַבֵּל׳ (ישעיה נג, י) - וְאַף הוּא הוֹרִישׁ לִבְנוֹ כָּךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אנוש מה בין שמא דא לשמא דאדם. אלא אנוש לאו איהו בתקפא הוה, תקונא דקדמאי הוה, ׳מה אנוש כי תזכרנו׳ (תהילים ח, ה). וכתיב ׳מה אנוש כי תגדלנו וגו'׳, ׳ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׳ (איוב ז, יח). ועל דא כתיב ׳ויהו"ה חפץ דכאו החלי׳ (ישעיהו נג, י), תבירו דגופא, ותקפא דנפשא, אורית שת לאנוש ירותא דהוה ליה לקבלא. ואיהו אוף הכי אורית לבנו.
התרגום: אנוש, מה בין השם הזה לשם של אדם? אלא אנוש לא היה בתקף, הוא היה בתקונם של הראשונים, ׳מה אנוש כי תזכרנו׳ (תהלים ח) - וכתוב ׳מה אנוש כי תגדלנו וגו' ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׳ (איוב ז, יז) - ועל זה כתוב ׳וה' חפץ דכאו החלי, שבר הגוף וכח הנפש הוריש שת לאנוש ירשה שהיתה לו לקבל׳ (ישעיה נג, י) - ואף הוא הוריש לבנו כך.
מן המפרשים
אור החמה: אנוש לאו איהו בתוקפא מלשון אנושה מכתו והטעם שאינו יסוד הענין אלא תיקון לדבר קדום והיינו אדם שנתקן ונעשה אנוש ולכן לאו איהו בתוקפא שהוא תקונא דקדמאי הוה ולכך כשראו המלאכים סוף אדם שיקרא אנוש אמרו מה אנוש וגומר וכן איוב כשבא…
הסולם: אנוש מה בין שמא וכו': שואל. מה בין שם זה לשם אדם. ומשיב, אלא אנוש, הוא לא היה בתקפו, אלא היה תקונם של הראשונים של אדם ושת, שכתוב, מה אנוש כי תזכרנו. וכתוב, מה אנוש כי תגדלנו וגו' ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו. ועל זה כתוב, וה'…
אור יקר: מה אנוש כי תזכרנו, ולא אמרו אמרר מה -אדם, וכן איוב אמר.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: