כי נר מצוה סוד שמור ותורה אור סוד זכור ודרך חיים תוכחות מוסר גזרות התורה
תרומה · האור זרוע לצדיק בגן עדן - סוד הגנן הצדיק ותורה אור · מאמר 76 · פיסקה 5 · דף קסז ע"א
לשון הזוהר
הַאי קְרָא לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא דְּהַאי קְרָא. ׳כִּי נֵר מִצְוָה׳ - דָּא רָזָא דְּשָׁמוֹר. ׳וְתוֹרָה אוֹר׳, דָּא רָזָא דְּזָכוֹר, ׳וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר׳, אִלֵּין גִּזְרִין וְעוֹנָשִׁין דְּאוֹרַיְיתָא, וְכֹלָּא רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וְאִצְטְרִיךְ דָּא לְדָא, וּלְמֶהֱוֵי רָזָא דְּכֹלָּא כַּדְקָא יֵאוֹת.
תרגום
הַפָּסוּק הַזֶּה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ, וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ, אֶלָּא הַכֹּל הוּא סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא שֶׁל הַפָּסוּק הַזֶּה. ׳כִּי נֵר מִצְוָה׳ (משלי ו, כג) - זֶה סוֹד שֶׁל שָׁמוֹר. ׳וְתוֹרָה אוֹר׳ - זֶה סוֹד שֶׁל זָכוֹר. ׳וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר׳ - אֵלֶּה גְּזֵרוֹת וָעֳנָשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה, וְהַכֹּל סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא. וְצָרִיךְ זֶה אֶת זֶה, וְלִהְיוֹת סוֹד שֶׁל הַכֹּל כָּרָאוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. אלא כלא רזא דמהימנותא דהאי קרא. ׳כי נר מצוה׳ - דא רזא דשמור. ׳ותורה אור׳, דא רזא דזכור, ׳ודרך חיים תוכחות מוסר׳, אלין גזרין ועונשין דאורייתא, וכלא רזא דמהימנותא. ואצטריך דא לדא, ולמהוי רזא דכלא כדקא יאות.
התרגום: הפסוק הזה אין ראשו סופו, ואין סופו ראשו, אלא הכל הוא סוד המהימנותא של הפסוק הזה. ׳כי נר מצוה׳ (משלי ו, כג) - זה סוד של שמור. ׳ותורה אור׳ - זה סוד של זכור. ׳ודרך חיים תוכחות מוסר׳ - אלה גזרות וענשים של התורה, והכל סוד המהימנותא. וצריך זה את זה, ולהיות סוד של הכל כראוי.
מן המפרשים
אור החמה: האי קרא לאו רישיה יר' במה שפי' נראה שאין ענין ראשו באור זרוע לצדיק מתייחס עם ענין שני ודרך חיים וגומר אלא כולא רזא דמהימנותא יר' ענין סיד האלדו"ת בפסוק מתחילתו ועד סופו כי נר מצוה דא בחינת המ' בסוד היותה מתחבקת עם דודה כנזכר…
הסולם: האי קרא לאו וכו': מקרא זה, כי נר מצוה וגו', אין תחילתו דומה לסופו, וסופו אינו דומה לתחילתו. כי מתחיל באור תורה ומצוה ומסיים בתוכחות מוסר. ומשיב, אלא הכל הוא במקרא הזה, סוד האמונה, שה"ס המלכות. כי נר מצוה, זהו סוד שמור, שהוא…
אור יקר: כי נר מצוה, מאי נר דא ין זכיין ביה, ראיהי.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: