בשבת מי שיושב בתענית מראה עצב - אותו רקיע עליון של שמחה מוציאו מהעונש
תרומה · סלו לרכב בערבות - סוד הרקיע השביעי אמן ותרי"ג מצוות · מאמר 73 · פיסקה 9 · דף קסה ע"ב
לשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא בְּשַׁבָּת, מַאן דְּיָתִיב בְּתַעֲנִיתָא בְּשַׁבָּת, מִגּוֹ צַעְרֵיהּ אַחְזֵי עֲצִיבָא, וּבְשַׁבָּת שַׁלְטָא הַהוּא רְקִיעָא עִלָּאָה, הַהוּא דְּאִתְחָזֵי בְּחֶדְוָה, וְאִיהוּ חֶדְוָה וְחַדֵּי לְכֹלָּא. הַהוּא דְּיָתִיב בַּעֲצִיבוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ שַׁלְטָא, אַפִּיק לְהַהוּא בַּר נָשׁ מֵהַהוּא עוֹנְשָׁא דְּאִתְגְּזַר עָלֵיהּ, וְהָא אִתְּמַר, סֹלּוּ: הָבוּ יְקָר, וְרוֹמְמוּ לְהַהוּא דְּרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת, דְּאִיהוּ חֶדְוָה וְחַדֵּי כֹּלָּא, רְקִיעָא עַל גַּבֵּי חֵיוָתָא בְּיָ"הּ שְׁמוֹ וַדַּאי, דְּהָא בְּהַהוּא אֲתָר שְׁמָא דָּא אִתְכְּלִיל. וְעִלְזוּ לְפָנָיו, בְּגִין דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְאַחֲזָאָה קָמֵיהּ עֲצִיבוּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר.
תרגום
כְּמוֹ זֶה בְּשַׁבָּת, מִי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית בְּשַׁבָּת, מִתּוֹךְ צַעֲרוֹ מַרְאֶה עֶצֶב, וּבְשַׁבָּת שׁוֹלֵט אוֹתוֹ רָקִיעַ עֶלְיוֹן, אוֹתוֹ שֶׁנִּרְאֶה בְשִׂמְחָה, שֶׁהוּא שִׂמְחָה וּמְשַׂמֵּחַ לַכֹּל. אוֹתוֹ שֶׁיּוֹשֵׁב בְּעֶצֶב, מִשּׁוּם שֶׁהוּא שׁוֹלֵט, מוֹצִיא אֶת אוֹתוֹ הָאָדָם מֵאוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ שֶׁנִּגְזַר עָלָיו, וַהֲרֵי נֶאֱמַר סֹלּוּ - הָבוּ כָבוֹד וְרוֹמְמוּת לְאוֹתוֹ שֶׁרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת, שֶׁהוּא שִׂמְחָה וּמְשַׂמֵּחַ לַכֹּל, הָרָקִיעַ שֶׁעַל גַּבֵּי הַחַיּוֹת בְּיָ"הּ שְׁמוֹ וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם הַשֵּׁם הַזֶּה נִכְלָל. וְעִלְזוּ לְפָנָיו - מִשּׁוּם שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לְפָנָיו עֶצֶב, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כגוונא דא בשבת, מאן דיתיב בתעניתא בשבת, מגו צעריה אחזי עציבא, ובשבת שלטא ההוא רקיעא עלאה, ההוא דאתחזי בחדוה, ואיהו חדוה וחדי לכלא. ההוא דיתיב בעציבו, בגין דאיהו שלטא, אפיק לההוא בר נש מההוא עונשא דאתגזר עליה, והא אתמר, סלו: הבו יקר, ורוממו לההוא דרוכב בערבות, דאיהו חדוה וחדי כלא, רקיעא על גבי חיותא בי"ה שמו ודאי, דהא בההוא אתר שמא דא אתכליל. ועלזו לפניו, בגין דלא אצטריך לאחזאה קמיה עציבו, כמה דאתמר.
התרגום: כמו זה בשבת, מי שיושב בתענית בשבת, מתוך צערו מראה עצב, ובשבת שולט אותו רקיע עליון, אותו שנראה בשמחה, שהוא שמחה ומשמח לכל. אותו שיושב בעצב, משום שהוא שולט, מוציא את אותו האדם מאותו הענש שנגזר עליו, והרי נאמר סלו - הבו כבוד ורוממות לאותו שרוכב בערבות, שהוא שמחה ומשמח לכל, הרקיע שעל גבי החיות בי"ה שמו ודאי, שהרי באותו מקום השם הזה נכלל. ועלזו לפניו - משום שלא צריך להראות לפניו עצב, כמו שנתבאר.
מן המפרשים
אור החמה: אפיק לההוא בר נש מההוא עונשא והטעם שהעונש נגזר עליו מבין ז' ספי' ב"ד של ע' והבינה בה ביטול הדינים ואז משפיע רחמים בשבע ספי' ומהפכן מדין לרחמים וגזר עונשו מתתקן ומתבטל גזרתו:
הסולם: ועלזו לפניו, מלפניו וכו': כתוב ועלזו לפניו, ולא כתוב מלפניו, אלא לפניו. כי מלפניו היה משמע מלפני הבינה, שהוא חכמה, והרי אין מי שידע בו כלום. אבל, לפניו, שהוא בינה הרוכב בערבות, מי שנכנס לפני רקיע הזה, צריך לכנס בשמחה ולא…
אור יקר: בי״ה שמו, על ידי שם י״ה שהיא חכמ, אתם יכולי׳ לסלסלו שתקשרו׳ שם כדפי,. , תא מתקרבת אל האין סוף, והנה הבחינה הראשונה שבכתר נקרא סתימא.