ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 73: סלו לרכב בערבות - סוד הרקיע השביעי אמן ותרי"ג מצוות › פיסקה 8 (קסה ע"ב)

לאותו מקום דחק מעצב האדם כזכר שתשוקתו לנקבה בעצבה - אשרי השופך דמעות

תרומה · סלו לרכב בערבות - סוד הרקיע השביעי אמן ותרי"ג מצוות · מאמר 73 · פיסקה 8 · דף קסה ע"ב

לשון הזוהר

כְּדֵין הַהוּא אֲתָר אִית לֵיהּ דּוֹחֲקָא, מֵהַהוּא עֲצִיבוּ וְדוֹחֲקָא דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳בְּכָל צָרָתָם לא צָר׳ (ישעיה סג, ט). תִּיאוּבְתֵּיהּ דְּהַהוּא עָלְמָא עִלָּאָה, לְגַבֵּי הַאי אֲתָר, כִּדְכוּרָא דְּתִיאוּבְתֵּיה תָּדִיר לְגַבָּהּ דְּנוּקְבָּא. כַּד מַלְכָּא עָאל לְגַבֵּי מַטְרוֹנִיתָא, אַשְׁכַּח לָהּ בַּעֲצִיבוּ, כְּדֵין כָּל מָה דְּאִיהִי בָּעָאת, בִּידָהָא אִתְמְסָר, וְהַהוּא בַּר נָשׁ, וְהַהִיא צְלוֹתָא, לָא אַהְדָּר בְּרֵיקָנַיָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַיִּיס עָלֵיהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, דְּאוֹשִׁיד דִּמְעִין קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּצְלוֹתֵיהּ.

תרגום

וְאָז לְאוֹתוֹ מָקוֹם יֵשׁ דֹּחַק מֵאוֹתוֹ עֶצֶב וְדֹחַק שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּכָל צָרָתָם לֹא (לוֹ) צָר׳ (ישעיה סג, ט) - תְּשׁוּקַת אוֹתוֹ הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לַמָּקוֹם הַזֶה, כְּזָכָר שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ תָּמִיד אֶל הַנּוּקְבָּא. כְּשֶׁנִּכְנָס הַמֶּלֶךְ לַמַּטְרוֹנִיתָא וּמוֹצֵא אוֹתָהּ בְּעֶצֶב, אָז כָּל מַה שֶּׁהִיא רוֹצָה, נִמְסָר בְּיָדֶיהָ, וְאוֹתוֹ אָדָם וְאוֹתָהּ תְּפִלָּה לֹא חוֹזֶרֶת רֵיקָם, והקב"ה חָס עָלָיו. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁשּׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת לִפְנֵי הקב"ה בִּתְפִלָּתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כדין ההוא אתר אית ליה דוחקא, מההוא עציבו ודוחקא דההוא בר נש, כמה דאת אמר ׳בכל צרתם לא צר׳ (ישעיה סג, ט). תיאובתיה דההוא עלמא עלאה, לגבי האי אתר, כדכורא דתיאובתיה תדיר לגבה דנוקבא. כד מלכא עאל לגבי מטרוניתא, אשכח לה בעציבו, כדין כל מה דאיהי בעאת, בידהא אתמסר, וההוא בר נש, וההיא צלותא, לא אהדר בריקניא, וקודשא בריך הוא חייס עליה. זכאה חולקיה דההוא בר נש, דאושיד דמעין קמי קודשא בריך הוא, בצלותיה.

התרגום: ואז לאותו מקום יש דחק מאותו עצב ודחק של אותו אדם, כמו שנאמר ׳בכל צרתם לא (לו) צר׳ (ישעיה סג, ט) - תשוקת אותו העולם העליון למקום הזה, כזכר שתשוקתו תמיד אל הנוקבא. כשנכנס המלך למטרוניתא ומוצא אותה בעצב, אז כל מה שהיא רוצה, נמסר בידיה, ואותו אדם ואותה תפלה לא חוזרת ריקם, והקב"ה חס עליו. אשרי חלקו של אותו אדם ששופך דמעות לפני הקב"ה בתפלתו.

מן המפרשים

מקדש מלך: חד אש וחד מים פירוש שנ"ה נק' ערבות לפי שהם ענפי חו"ג שנקרא ג"כ ערבות נמצא שהכל אמת שערבות בחו"ג דזעיר וגם בנ"ה שהם ענפי ח"ג. ואיהו שביעאה פי' זעיר: ובגין דערבות איהו כללא דכלהו שית נ"ב זעיר בכללו קרוי כן: רזא דרתיכא עילאה…

אור החמה: וההוא צלותא עאלת קמי מלכא קדישא ת"ת כדין ההוא אתר מ' שהיא הבוכה תמיד והיא בעלת הדמעה אית ליה דוחקא מההיא עציבו שהיא מצטערת עם האדם בצרתו. תיאובתיה דעלמא עילאה בינה לגבי האי אתר מ' המתמררת בצרת השופך דמעה כנז'. כדכורא דתיא…

הסולם: כדין ההוא אתר וכו': אז מקום ההוא, דהיינו המלכות, יש לה לחץ מן העצבות והלחץ של אדם ההוא, כמש"א, בכל צרתם לא צר, וקרי, לו צר. כי צער האדם נוגע אל השכינה. ההשתוקקות של עולם העליון, שהוא ז"א, אל מקום הזה, שהוא המלכות, הוא כדכר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר