כשנתקנו כאחד מתח אותם כיריעה ועשה מהם אות ו' הנקראת יריעה
תרומה · עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה - סוד עשרת הרקיעים כיריעות המשכן · מאמר 72 · פיסקה 3 · דף קסד ע"ב
לשון הזוהר
וְכַד אִתְכְּלִילוּ כַּחֲדָא, וּמָתַח לוֹן, כַּיְרִיעָה מָתַח לוֹן, וְעָבִיד מִנְהוֹן אָת ו' וְדָא אִקְרֵי יְרִיעָה. יְרִיעוֹת, דְּהָא אָת דָּא אִתְפָּשִׁיט מִנֵּיהּ נְהִירוּ, וְאִתְעָבִידוּ יְרִיעוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעוֹת׳.
תרגום
וּכְשֶׁנִּתְקְנוּ כְאֶחָד וּמָתַח אוֹתָם, מָתַח אוֹתָם כַּיְרִיעָה וְעָשָׂה מֵהֶם אוֹת ו', וְזוֹ נִקְרֵאת יְרִיעָה. יְרִיעוֹת, שֶׁהֲרֵי מֵאוֹת זוֹ הִתְפַּשֵּׁט אוֹר וְנַעֲשׂוּ יְרִיעוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד אתכלילו כחדא, ומתח לון, כיריעה מתח לון, ועביד מנהון את ו' ודא אקרי יריעה. יריעות, דהא את דא אתפשיט מניה נהירו, ואתעבידו יריעות, הדא הוא דכתיב ׳ואת המשכן תעשה עשר יריעות׳.
התרגום: וכשנתקנו כאחד ומתח אותם, מתח אותם כיריעה ועשה מהם אות ו', וזו נקראת יריעה. יריעות, שהרי מאות זו התפשט אור ונעשו יריעות. זהו שכתוב ׳ואת המשכן תעשה עשר יריעת׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: ודא איקרי יריעה יריעות פי' שהזעיר נק' יריעה על שהוא ו' ונק' יריעות ע"ש י"ס דידיה שנתפשטו הה"ד ואת המשכן וכו'. פי' זאת המשכן שהוא מלכות תיקונה ע"י י"ס דזעיר הצק' עשר יריעות וזה פירש אחר הפך מ"ש לעיל: ושבע רקיעין פי' ז"ק דזעיר…
הסולם: וכד אתכלילו כחדא וכו': וכשנכללו יחד, אש ומים, ופשט אותם, כיריעה פשט אותם, כמ"ש נוטה שמים כיריעה. ועשה מהם אות ו', של השם הויה, דהיינו ז"א. וזו נקראת יריעה, או יריעות, כי אות ו' זו נתפשט ממנה אור אל המלכות, ונעשה יריעות, ז"ש,…
אור יקר: כתיב ואת 'המשכן תעשה עשר יריעות, ואם אמת שאין ־התיקון שלם אלא ברב עם, אם כן יהיו רב יריעות ונמעט רחבן עד שיבא מספר היריעות, או נעשה המשכן גדול שיכיל. כדי כל הצורך ביריעות, אלא ודאי.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: