שבעה רקיעים מתוחים גנוזים ורקיע אחד עליהם שאין לו גון וגלוי אלא בהשכל
תרומה · עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה - סוד עשרת הרקיעים כיריעות המשכן · מאמר 72 · פיסקה 4 · דף קסד ע"ב
לשון הזוהר
וְשֶׁבַע רְקִיעִין אִינּוּן מְתִיחִין, גְּנִיזִין בִּגְנִיזוּ עִלָּאָה, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ. וְחַד רְקִיעָא דְּקַיְּימָא עָלַיְיהוּ, וְהַהוּא רָקִיעַ לֵית בֵּיהּ גּוָון, וְלֵית לֵיהּ אֲתָר בְּאִתְגַּלְּיָא וְלָא קַיָּימָא לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, (ס"א אלא בסוכלתנו) וְהַאי רָקִיעַ אִיהוּ גָּנִיז, וְנָהִיר לְכֻלְּהוּ, וְנָטִיל לוֹן בְּמַטְלָנֵיהוֹן, כָּל חַד וְחַד כַּדְקָא חֲזִי לֵיהּ. אֶלָּא קַיָּימָא בְּסוּכְלְתָנוּ. מֵהַאי רָקִיעַ וּלְהָלְאָה, לֵית מַאן דְּיֵדַע וְיִשְׁגַח, וְאִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמִסְתַּם פּוּמֵיהּ, וּדְלָא לְמַלְּלָא וּלְאִסְתַּכְּלָא בְּסוּכְלְתָנוּ. מַאן דְּיִסְתָּכַּל אַהְדָּר לַאֲחוֹרָא, דְּלֵית מַאן דְּיָכִיל לְמִנְדַּע.
תרגום
וְשִׁבְעָה רְקִיעִים הֵם מְתוּחִים, גְּנוּזִים בִּגְנִיזָה עֶלְיוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, וְרָקִיעַ אֶחָד שֶׁעוֹמֵד עֲלֵיהֶם. וּלְאוֹתוֹ רָקִיעַ אֵין גָּוֶן וְאֵין לוֹ מָקוֹם בְּגִלּוּי, וְלֹא עוֹמֵד לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ (אֶלָּא בִּתְבוּנָה), וְהָרָקִיעַ הַזֶּה גָּנוּז וּמֵאִיר לְכֻלָּם, וּמַסִּיעַ אוֹתָם לְמַסְעֵיהֶם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ. אֶלָּא עוֹמֵד בְּהַשְׂכֵּל. מֵהָרָקִיעַ הַזֶּה וָהָלְאָה אֵין מִי שֶׁיֵּדַע וְיַשְׁגִּיחַ, וְיֵשׁ לָאָדָם לִסְתֹּם פִּיו וְלֹא לְדַבֵּר וּלְהִתְבּוֹנֵן בְּהַשְׂכֵּל. מִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל חוֹזֵר לְאָחוֹר, שֶׁאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לָדַעַת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ושבע רקיעין אינון מתיחין, גניזין בגניזו עלאה, כמה דאוקמוה. וחד רקיעא דקיימא עלייהו, וההוא רקיע לית ביה גוון, ולית ליה אתר באתגליא ולא קיימא לאסתכלא ביה, (ס"א אלא בסוכלתנו) והאי רקיע איהו גניז, ונהיר לכלהו, ונטיל לון במטלניהון, כל חד וחד כדקא חזי ליה. אלא קיימא בסוכלתנו. מהאי רקיע ולהלאה, לית מאן דידע וישגח, ואית ליה לבר נש למסתם פומיה, ודלא למללא ולאסתכלא בסוכלתנו. מאן דיסתכל אהדר לאחורא, דלית מאן דיכיל למנדע.
התרגום: ושבעה רקיעים הם מתוחים, גנוזים בגניזה עליונה, כמו שבארוה, ורקיע אחד שעומד עליהם. ולאותו רקיע אין גון ואין לו מקום בגלוי, ולא עומד להתבונן בו (אלא בתבונה), והרקיע הזה גנוז ומאיר לכלם, ומסיע אותם למסעיהם, כל אחד ואחד כראוי לו. אלא עומד בהשכל. מהרקיע הזה והלאה אין מי שידע וישגיח, ויש לאדם לסתם פיו ולא לדבר ולהתבונן בהשכל. מי שיסתכל חוזר לאחור, שאין מי שיכול לדעת.
מן המפרשים
הסולם: ושבע רקיעין אינון וכו': ושבעה רקיעים הם מתפשטים, וגנוזים בגניזה עליונה, שהם ז"ס דז"א, חג"ת נהי"מ, שהחכמה מכוסה וגנוזה בהם, באור החסדים המאיר בהם מן הבינה. כמו שהעמדנו. (בפרשת לך אות רי"ד) ורקיע אחד העומד עליהם מלמעלה (כמ"ש שם)…