לדעת כי ה' הוא האלהים - כלל כל סוד המהימנותא ה' אחד ושמו אחד שני יחודים
תרומה · אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים - סוד היחוד הכולל כל התורה · מאמר 62 · פיסקה 2 · דף קסא ע"ב
לשון הזוהר
׳לָדַעַת כִּי יהו׳ " ׳ה הוּא הָאֱלהִים׳. דָּא אִיהוּ כְּלָלָא דְּכָל רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, (נ"א כללא) דְּכָל אוֹרַיְיתָא, כְּלָלָא דְּעֵילָּא וְתַתָּא, וְרָזָא דָּא אִיהוּ כְּלָלָא דְּכָל רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְהָכִי הוּא וַדַּאי. כְּלָלָא דְּכָל אוֹרַיְיתָא, דָּא אִיהוּ רָזָא דְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְכֹלָּא חַד, כְּלָלָא דְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, בְּגִין דְּאִיהוּ שֵׁם מָלֵּא, דְּאִיהוּ רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וּמַאן אִיהוּ. ׳ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳, יהו"ה אֶחָד שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה׳ אֶחָד. דָּא אִיהוּ יִחוּדָא חַד. וּשְׁמוֹ אֶחָד, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, הָא יִחוּדָא אַחֲרָא לְמֶהֱוֵי שְׁמֵיהּ חַד. וְרָזָא דָּא ׳יהו"ה הוּא הָאֱלהִים, דָּא כְּתִיב, כַּד אִינּוּן בְּיִחוּדָא חֲדָא׳ (מלכים א יח).
תרגום
׳לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים׳ (דברים ד, לה) - זֶהוּ הַכְּלָל שֶׁל כָּל סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, (כְּלָל) שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה, כְּלָל שֶׁלְּמַעְלָה וּמַטָּה. וְסוֹד זֶה הוּא הַכְּלָל שֶׁל כָּל סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, וְכָךְ זֶה וַדַּאי. הַכְּלָל שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה זֶהוּ סוֹד הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְזֶהוּ סוֹד הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְהַכֹּל אֶחָד, הַכְּלָל שֶׁל סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא שֵׁם מָלֵא, שֶׁהוּא סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, וּמִיהוּ? ׳ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט) - ה' אֶחָד - שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' - אֶחָד. זֶהוּ יִחוּד ׳אֶחָד. וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ - בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד - הֲרֵי יִחוּד אַחֵר לִהְיוֹת שְׁמוֹ אֶחָד. וְסוֹד זֶה - ׳ה' הוּא הָאֱלֹהִים׳ - זֶה כָּתוּב כְּשֶׁהֵם בְּיִחוּד אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳לדעת כי יהו׳ " ׳ה הוא האלהים׳. דא איהו כללא דכל רזא דמהימנותא, (נ"א כללא) דכל אורייתא, כללא דעילא ותתא, ורזא דא איהו כללא דכל רזא דמהימנותא, והכי הוא ודאי. כללא דכל אורייתא, דא איהו רזא דתורה שבכתב, ודא איהו רזא דתורה שבעל פה, וכלא חד, כללא דרזא דמהימנותא, בגין דאיהו שם מלא, דאיהו רזא דמהימנותא, ומאן איהו. ׳ה' אחד ושמו אחד׳, יהו"ה אחד שמע ׳ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה׳ אחד. דא איהו יחודא חד. ושמו אחד, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, הא יחודא אחרא למהוי שמיה חד. ורזא דא ׳יהו"ה הוא האלהים, דא כתיב, כד אינון ביחודא חדא׳ (מלכים א יח).
התרגום: ׳לדעת כי ה' הוא האלהים׳ (דברים ד, לה) - זהו הכלל של כל סוד המהימנותא, (כלל) של כל התורה, כלל שלמעלה ומטה. וסוד זה הוא הכלל של כל סוד המהימנותא, וכך זה ודאי. הכלל של כל התורה זהו סוד התורה שבכתב, וזהו סוד התורה שבעל פה, והכל אחד, הכלל של סוד המהימנותא, בשביל שהוא שם מלא, שהוא סוד המהימנותא, ומיהו? ׳ה' אחד ושמו אחד׳ (זכריה יד, ט) - ה' אחד - שמע ישראל ה' אלהינו ה' - אחד. זהו יחוד ׳אחד. ושמו אחד׳ - ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד - הרי יחוד אחר להיות שמו אחד. וסוד זה - ׳ה' הוא האלהים׳ - זה כתוב כשהם ביחוד אחד.
מן המפרשים
הסולם: לדעת כי הוי"ה הוא האלקים: זה הוא כלל של כל סוד האמונה, של כל התורה, הכלל שלמעלה ומטה. וסוד זה הוא כלל של כל סוד האמונה, שהיא המלכות, כך הוא ודאי. כי השם אלקים הוא מלכות. הכלל של כל התורה, זה הוא סוד תורה שבכתב, דהיינו השם…
הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר כ, ו (לז: דפוס הגר״א) שמע ישראל כו'. מ"ט אותיות:
אור יקר: מלכותו" לעולם ועד היינו שמו אחד כדפירשנו לעיל סימן (י), ואחר שנתייחדו שתי שמות כל אחד לעצמו בסוד פרקיו, שוב נתייחדו שניהם, והייחוד הראשון שהוא כל שם. לעצמו יקרא ה׳ אחד ושמו א׳, אמנם אחר שכל אחד ואחד מיוחד בעצמו יתייחדו שניהם,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: