אפלו בעולם הזה הכל אחד דיו ועץ שחור מבחוץ ולבן מבפנים כבעלי תורה
תרומה · ועשו ארון עצי שטים - סוד הארון והתורה כדיו שחור מבחוץ ולבן מבפנים · מאמר 55 · פיסקה 2 · דף קנט ע"א
לשון הזוהר
וּמִסִּטְרָא אַחֲרָא אֲפִילּוּ בְּהַאי עָלְמָא, אַחְזֵי דְּכֹלָּא חַד, דְּיוֹ וְעֵץ, דִּדְיוֹ מִתַפּוּחִים, דְּאִתְעָבִידּוּ בְּעֵץ אִינּוּן, (וכל מילין דדיו עץ אינון) וְעוֹד, דְּיוֹ אוּכָם מִלְבַר, וְחִוָּור מִלְּגוֹ. הָכִי אִינּוּן (נ"א חכמים מארי תורה) מָארֵי תּוֹרָה וַחֲכָמִים, אוּכָמִים בְּהַאי עָלְמָא דְּאִיהוּ לְבַר, שְׁפִירִין בְּהַהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי, דְּאִיהוּ מִלְּגוֹ. וּבְגִין דָּא, דְּיוֹ, לִישָׁנָא דַּיוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ. דַּיוֹ: יוֹ"ד יָדוֹ, חָכְמָה וּתְבוּנָה וָדַעַת דְּכָתַּב בַּר נָשׁ בְּיָדוֹ בִּדְיוֹ. (ע"כ רעיא מהימנא) (פנחס רמ"ב ע"א, פקודא דא להקריב מנחה)
תרגום
וּמִצַּד אַחֵר אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה מַרְאֶה שֶׁהַכֹּל אֶחָד, דְּיוֹ וְעֵץ. (שהדיו) מִתַּפּוּחִים שֶׁהֵם נַעֲשׂוּ בָּעֵץ. (וְכָל דִּבְרֵי הדיו מֵעֵץ הֵם) וְעוֹד, דְּיוֹ שָׁחֹר מִבַּחוּץ וְלָבָן מִבִּפְנִים. כָּךְ הֵם (חֲכָמִים בַּעֲלֵי תוֹרָה) בַּעֲלֵי תוֹרָה וַחֲכָמִים - שְׁחֹרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא מִבַּחוּץ, וְיָפִים בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא מִבִּפְנִים. וְלָכֵן דְּיוֹ, לָשׁוֹן שֶׁל דַּיּוֹ לָעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ. דַּיּוֹ: יוֹ"ד יָד"וֹ, חָכְמָה וּתְבוּנָה וָדַעַת, שֶׁכָּתַב אָדָם בְּיָדוֹ בִּדְיוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומסטרא אחרא אפילו בהאי עלמא, אחזי דכלא חד, דיו ועץ, דדיו מתפוחים, דאתעבידו בעץ אינון, (וכל מילין דדיו עץ אינון) ועוד, דיו אוכם מלבר, וחוור מלגו. הכי אינון (נ"א חכמים מארי תורה) מארי תורה וחכמים, אוכמים בהאי עלמא דאיהו לבר, שפירין בההוא עלמא דאתי, דאיהו מלגו. ובגין דא, דיו, לישנא דיו לעבד להיות כרבו. דיו: יו"ד ידו, חכמה ותבונה ודעת דכתב בר נש בידו בדיו. (ע"כ רעיא מהימנא) (פנחס רמ"ב ע"א, פקודא דא להקריב מנחה)
התרגום: ומצד אחר אפלו בעולם הזה מראה שהכל אחד, דיו ועץ. (שהדיו) מתפוחים שהם נעשו בעץ. (וכל דברי הדיו מעץ הם) ועוד, דיו שחר מבחוץ ולבן מבפנים. כך הם (חכמים בעלי תורה) בעלי תורה וחכמים - שחרים בעולם הזה, שהוא מבחוץ, ויפים באותו העולם הבא, שהוא מבפנים. ולכן דיו, לשון של דיו לעבד להיות כרבו. דיו: יו"ד יד"ו, חכמה ותבונה ודעת, שכתב אדם בידו בדיו.
מן המפרשים
אור יקר: דיו לעבד להיות כרבו כדפירשנו, יד״ו דעת דהיינו י״ד ו׳, יד ימין מוליך לימין משה, והיינו היות התורה כלולה חכמת ותבונת ודעת, ושלשתם כתב.
הסולם: ומסטרא אחרא אפילו וכו': ומבחינה אחרת, אפילו התורה והארון שבעולם הזה מראה שהכל אחד דיו ועץ, כמו הקב"ה ושכינתו, כי דיו נעשה מתפוחים שהם עץ. דהיינו מעפצים. נמצא שהספר תורה הנכתב בדיו הוא מין אחד עם הארון שהוא עץ. שז"ס קב"ה…