נביא שהיה מכיר אותה - אל יתהלל חכם בחכמתו ודוד אמר בזאת אני בוטח
תרומה · תנאים ואמוראים התכנסו לתקן כלי המלך - סוד המנורה והשכינה כעטרת בעלה · מאמר 54 · פיסקה 14 · דף קנח ע"ב
לשון הזוהר
נָבִיא דְּהֲוָה אִשְׁתְּמוֹדַע בָּהּ, צָוַוח וְאָמַר לְמָארֵי תּוֹרָה חֲכָמִים בְּאוֹרַיְיתָא, וַעֲתִירִין בָּהּ, וּשְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם. צָוַוח לְגַבַּיְיהוּ וְאָמַר, (ירמיהו ט כג) ׳כֹּה אָמַר יהו"ה אַל יִתְהַלֵּל וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ אוֹתִי׳. דָּוִד דְּהֲוָה יָדַע בָּהּ אָמַר, (תהילים כז ג) ׳אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנְה וְגוֹ', בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ׳. וְיִרְמְיָה חָזָא גָּלוּתָא אָרִיךְ, וְסָמָאֵל (נ"א אתא) וְנָחָשׁ וְכָל מְמָנָן דְּשִׁבְעִין אוּמִין בְּרִבּוֹ רִבְּוָון, דְּנַחְתֵּי עַל יִשְׂרָאֵל, וְחָזָא הַאי קְרָא דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (ויקרא כו מד) ׳וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ', אָמַר נָבִיא׳ (איכה ג כא) ׳זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל׳. וַאֲשֶׁר לֹא ׳שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת׳, עָלֵיהּ אִתְּמַר (תהילים צב ז) ׳וּכְסִיל לָא יָבִין אֶת זֹאת׳. (דברים לג ז) ׳וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע יהו"ה קוֹל יְהוּדָה׳, בְּגִין דְּנָטִיר מַאי דְּמָנֵי לֵיהּ אֲבוֹי זָכָה לְמַלְכוּ. וְדָוִד בְּגִינָהּ אִסְתַּלָּק לְמַלְכוּ, דְּטָרַח כָּל יוֹמוֹי עָלָהּ.
תרגום
נָבִיא שֶׁהָיָה מַכִּיר אוֹתָהּ, צָוַח וְאָמַר לְבַעֲלֵי תוֹרָה חֲכָמִים בַּתּוֹרָה וַעֲשִׁירִים בָּהּ וּשְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם. צָוַח אֲלֵיהֶם וְאָמַר, (ירמיה ט) ׳כֹּה אָמַר ה' אַל יִתְהַלֵּל (ירמיה ט, כב)׳ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי׳ - דָּוִד שֶׁהָיָה מַכִּיר אוֹתָהּ אָמַר, (תהלים כו) ׳אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְגוֹ (תהלים כז, ג)' - בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ׳ - וְיִרְמְיָה רָאָה אֶת אֹרֶךְ הַגָּלוּת, וְסָמָאֵ"ל (בא) וְהַנָּחָשׁ, וְכָל הַמְמֻנִּים שֶׁל שִׁבְעִים הָאֻמּוֹת בְּרִבּוֹא רְבָבוֹת שֶׁיּוֹרְדִים עַל יִשְׂרָאֵל, וְרָאָה אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁאָמַר הקב"ה, (ויקרא כו) ׳וְאַף גַּם זֹּאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'׳. אָמַר הַנָּבִיא, (איכה ג) ׳זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל (איכה ג, כא)׳ - וַאֲשֶׁר לֹא ׳שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת׳ - עָלָיו נֶאֱמַר (תהלים צב) ׳וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זאת׳ - (דברים לג) ׳וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע ה' - קוֹל יְהוּדָה׳ (דברים לג, ז) - מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַר מַה שֶּׁצִּוָּהוּ אָבִיו, זָכָה לַמַּלְכוּת. וְדָוִד בִּשְׁבִילָהּ עָלָה לַמַּלְכוּת, שֶׁטָּרַח עָלֶיהָ כָּל יָמָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: נביא דהוה אשתמודע בה, צווח ואמר למארי תורה חכמים באורייתא, ועתירין בה, ושמחים בחלקם. צווח לגבייהו ואמר, (ירמיהו ט כג) ׳כה אמר יהו"ה אל יתהלל וגו', כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי׳. דוד דהוה ידע בה אמר, (תהילים כז ג) ׳אם תחנה עלי מחנה וגו', בזאת אני בוטח׳. וירמיה חזא גלותא אריך, וסמאל (נ"א אתא) ונחש וכל ממנן דשבעין אומין ברבו רבוון, דנחתי על ישראל, וחזא האי קרא דאמר קודשא בריך הוא, (ויקרא כו מד) ׳ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו', אמר נביא׳ (איכה ג כא) ׳זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׳. ואשר לא ׳שת לבו גם לזאת׳, עליה אתמר (תהילים צב ז) ׳וכסיל לא יבין את זאת׳. (דברים לג ז) ׳וזאת ליהודה ויאמר שמע יהו"ה קול יהודה׳, בגין דנטיר מאי דמני ליה אבוי זכה למלכו. ודוד בגינה אסתלק למלכו, דטרח כל יומוי עלה.
התרגום: נביא שהיה מכיר אותה, צוח ואמר לבעלי תורה חכמים בתורה ועשירים בה ושמחים בחלקם. צוח אליהם ואמר, (ירמיה ט) ׳כה אמר ה' אל יתהלל (ירמיה ט, כב)׳ וגו', כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי׳ - דוד שהיה מכיר אותה אמר, (תהלים כו) ׳אם תחנה עלי מחנה וגו (תהלים כז, ג)' - בזאת אני בוטח׳ - וירמיה ראה את ארך הגלות, וסמא"ל (בא) והנחש, וכל הממנים של שבעים האמות ברבוא רבבות שיורדים על ישראל, וראה את הפסוק הזה שאמר הקב"ה, (ויקרא כו) ׳ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו'׳. אמר הנביא, (איכה ג) ׳זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל (איכה ג, כא)׳ - ואשר לא ׳שת לבו גם לזאת׳ - עליו נאמר (תהלים צב) ׳וכסיל לא יבין את זאת׳ - (דברים לג) ׳וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' - קול יהודה׳ (דברים לג, ז) - משום ששמר מה שצוהו אביו, זכה למלכות. ודוד בשבילה עלה למלכות, שטרח עליה כל ימיו.
מן המפרשים
אור יקר: אני בוטח, וירמיה אמר נגד היות ישראל גולים בתוך האומות נבזים ושפלים, הביט בתורה וראה ששכינה עמהם כאומרו.
הסולם: נביא דהוה אשתמודע וכו': הנביא שהיה מכיר אותה, צעק ואמר לבעלי תורה וחכמי התורה, שהם עשירים בה, דהיינו ששמחים בחלקם, שהשמח בחלקו הוא עשיר. צעק לקראתם ואמר, כה אמר ה' אל יתהלל החכם וגו' והעשיר וגו' כי אם ב זאת יתהלל המתהלל השכל…
הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר סה, יט (לג: דפוס הגר״א) ◆ ובג"ד אמר נביא כא כו'. דאוכיח לישראל כו' דאין בידם מעשים טובים לאחזרא הכל לאתריה דאל יתהלל כי אם כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: